להיות שליחים של הבורא
מאת: מיכאל ברג
התובנות הרוחניות שבפרשת "ויקרא" הן באמת מעוררות השראה; כלומר, הגילויים שנמצאים בתוך המלים הראשונות שלה: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה".
המדרש משתמש במשל כדי להסביר את הקשר שבין הפרשה הקודמת פרשת "פקודי" שבה השלים משה את בניית המשכן כשהבורא אמר לו לעשות כך, ובין תחילת פרשת "ויקרא" שבה הבורא קורא למשה. המשל נועד גם לעזור לנו להבין מה אומרות לנו המלים הראשונות של פרשת "ויקרא" כיום. המשל משווה את הבורא למלך המצווה על עבדו לבנות ארמון יפה עבורו ולכתוב את שם המלך על כל מה שהשתמש בו לצורך הבניה – בין אם מדובר בלבנה ששם בקיר, שולחן או כסא.
המשרת ממלא אחר פקודות אדונו וכאשר הארמון מוכן, המלך אומר, "העבד שלי בנה את הארמון היפה הזה עבורי, אבל עכשיו אני שוכן בתוכו, והוא נמצא בחוץ. קראו לו כדי שיצטרף אלי בחדרים הפנימיים ביותר שלי," כלומר, תנו לו להיכנס לתוך הארמון ולהיות קרוב אלי מאוד.
כשמילא משה את הוראות הבניה של הבורא, כוון על כל חלק של המשכן, ואמר: "זה בא מהבורא. כך הבורא רוצה שזה יהיה." הוא החדיר את האנרגיה של הבורא בכל מה שהיה קשור למשכן. לכן, בדיוק כמו במשל, ברגע שהקמת המשכן הושלמה, אמר הבורא, "איך אני יכול להיות בפנים עכשיו, כשמשה נמצא בחוץ? קראו למשה להיכנס ולהיות בחדרים הפנימיים ביותר", כלומר תנו לו להיכנס ולהתחבר לחלוטין לאור הבורא.
התלמוד אומר שלשליח של אדם יש אותו כוח כמו לאדם עצמו. למשל, נניח שמיליונר הופך אדם עני לשליח שלו, ושולח אותו לקנות בשמו עסק במיליוני דולרים. אם כך, האדם העני יכול עכשיו לקנות עסק ששווה מיליוני דולרים עבור המיליונר למרות שלו עצמו אין אפילו שקל; כאשר מישהו מקבל ייפוי כוח, הוא תקף מבחינה משפטית. לכן, שתי הנשמות נעשות מחוברות, מכיוון שברגע שאנו מחדירים בשליח את המשימה, הוא יכול לעשות כל מה שאנחנו יכולים לעשות.
הדבר נכון גם לגבי הבורא. כאשר אנו נעשים שליחים של הבורא, אנו יכולים לעשות כל מה שהבורא יכול לעשות. המדרש מסביר שכאשר משה החדיר את האנרגיה של הבורא אל תוך כל מה שבנה במשכן, הוא עשה זאת בכל מאודו עם המודעות שהוא רק השליח של האור. בזכות המודעות הזו, משה זכה לחיבור מושלם עם אור הבורא, והיה מסוגל לעשות כל מה שהבורא יכול לעשות.
חשבו על כך לרגע – אם כל אחד מאתנו היה יכול להגיע לרמת היות שליח של אור הבורא, אז כל אחד מאתנו היה יכול להגיע לנקודה שבה אנו יכולים לעשות כל מה שהבורא יכול לעשות. אנו יכולים לרפא אנשים. אנו יכולים להחיות מתים, אנו יכולים לתת כל ברכה. ולכן כשאנו מבינים זאת, זה נעשה לימוד באמת משנה חיים.
הזוהר, בפרשת "בהר", אומר [והוא לא אומר זאת לעתים קרובות], "אני הולך לגלות סוד גדול." ואז הוא מדבר על מושג שנקרא "מלכות שמים", לקבל על עצמנו את עול מלכות שמים, כמו ששור מקבל את העול שעמו הוא חורש את השדה. ראשית, האיכר צריך לקחת את העול ולחבר אותו אל השור כדי שהשור יוכל לחרוש יחד עמו את השדה.
אבל אם לוקחים רק את השור ואז הולכים עמו בשדה, השור לא יוכל לעשות כלום. כדי שהשור יוכל לחרוש את השדה כראוי, העול חייב להיות קודם כל מחובר אליו כדי שיוכל לעשות משהו. בהתייחס אלינו, אנו חייבים קודם כל לקבל על עצמנו את עול הבורא, לקבל על עצמנו להיות שליחים מושלמים של אור הבורא…ואז נוכל לעשות כל דבר.
הזוהר אומר לנו כאן משהו מאוד ברור: הרמה שבה אנו רואים את עצמנו רק שליחים של אור הבורא, היא הרמה שבה אנו יכולים לעשות כל דבר. ולהפך, הרמה שבה אנו לא רואים את עצמנו שליחים טהורים של אור הבורא, היא הרמה שבה אנו לא יכולים לעשות מאומה.
עם זאת, כאן יש להיזהר, מפני שכאשר אנשים לומדים את הלימוד הזה, הם יכולים לחשוב שזה די קל, שכל מה שהם צריכים לעשות הוא ללכת ולדבר עם מישהו או לנסות לעזור למישהו, ופשוט לומר: "אני שליח של אור הבורא, ובזכות זה יש לי היכולת לעשות כל דבר." אבל זה לא עובד כך, מפני שהמהות של היות שליחים של הבורא משפיעה כל מה שאנו עושים ומה שאנו חושבים. ה"שם משמואל" אומר שהיופי שיש ברמת המודעות הזו הוא שאנו יכולים להשיג רמה רוחנית של מלאך.
פרשת "ויקרא", לכן, קוראת לכל אחת ואחד מאתנו להיות מלאך של הבורא. עם זאת, כפי שלמדנו קודם, כל עוד יש לנו כעס, אכזבה, ועצב על מה שמתרחש בחיינו, אנו לא שליחים מושלמים של הבורא. אבל כאשר נקטין את עצמנו לחלוטין ונראה את עצמנו רק כשליחים מושלמים ומוחלטים של אור הבורא, אז תהיה לנו היכולת והכוח להיות מלאכים של הבורא, כי יהיה לנו הכוח לעשות כל מה שהבורא עושה, וזוהי הרמה שמשה משיג כאן בפרשת "ויקרא", אותה אנו קוראים השבוע.
כשהמדרש מדבר על משה ועל שבת ויקרא, הוא מצטט פסוק האומר שלמלאכי הבורא יש כוח גדול. לכן אחת המתנות הגדולות שניתנת לנו השבוע היא ההזדמנות להתחיל להשיג את רמת המודעות הגבוהה ביותר, להפוך למלאכי הבורא שיש להם כוח גדול.
היכולת להפוך לשליחים של הבורא היא מתנה גדולה של פרשת "ויקרא". ולהפיכה למלאכים של הבורא אין למעשה כל קשר לרמה הרוחנית שלנו; זה נוגע רק לרמת הניקיון הרוחני שלנו, עד כמה אנו שליחים טהורים. כאשר נשיג את רמת המודעות שבה נפחית את הספקות שלנו, את המחשבות השליליות שלנו, ואת התגובות השליליות שלנו, כגון כעס, נוכל להביא כל דבר לעולם הזה. אני מקווה שנוכל באמת להבין את משמעות הדבר – אנו יכולים להיות מלאכים של הבורא עם הכוח למשוך את אור הבורא ולעשות ולהשיג כל דבר בעולם הזה.