אנו עשויים מכל מה שקיים בעולם
מאת: מיכאל ברג
פרשת "ראה" שלא במקרה, היא פרשת בר המצווה של אבי, הרב ברג. ויש לימוד העוסק באופן שבו אנו רואים את עבודתנו הרוחנית שבאמת מזכיר לי את הרב ברג ואת האופן בו עשה את עבודתו הרוחנית.
בזוהר, בפרשת פינחס, נאמר שכאשר נברא אדם הראשון, המילה בה השתמשה התורה הייתה "אלוהים", שמייצגת היבט של אור הבורא. נאמר "הבה נברא אדם, יחד". אבל, אם הייתה זו בריאה ישירה של הבורא, מדוע זה נאמר בלשון רבים, "הבה נברא" ולא "אברא", בלשון יחיד?
הזוהר אומר: "השמש, הירח, השמים, האדמה, העצים… עבור כל אחד מההיבטים האלה של הבריאה, אמר הבורא למלאכים הממונים על השמים: 'לכו ובראו את השמים', והם הלכו ובראו את השמים. הוא אומר למלאכים שממונים על בריאת האדמה: 'לכו בראו את האדמה'. הוא אמר למלאכים שממונים על בריאת בעלי החיים, 'לכו ובראו את בעלי החיים'. וכך הלאה." מעל כל היבט של הבריאה שלנו יש מלאך שאחראי עליו עכשיו, והיה אחראי לבריאתו.
הזוהר אומר לנו שזו הדרך בה התרחשה הבריאה, עד לבריאת האדם. איך הכל נברא? היו מלאכים שניתנו להם הכוח והיכולת ליצור כל היבט של המציאות. ואחרי שכל אחד מהמלאכים האלה ברא את חלקו בבריאה, הבורא אמר להם: "אני רוצה לברוא דבר אחד, ישות אחת, שתהיה עשויה מכל האנרגיות וההיבטים המשותפים שלנו." והוא אומר לכולם – למלאכים שאחראיים על האוקיאנוסים, למלאכים שאחראיים על השמיים, למלאכים שאחראיים על בעלי החיים, וכך הלאה – שכולם, יחד, יעשו אדם.
אנו חייבים להבין זאת לגבי עצמנו: אנו לא בריאה של הבורא, אלא אוסף בריאות של כל ההיבטים שנמצאים בעולם הזה ובעולם הבא. אנו עשויים מהעולם, לכן בכל אחת ואחד מאתנו יש היבט של האדמה בתוכנו, היבט של האוקיאנוס בתוכנו, היבט של העצים בתוכנו, וכך הלאה, מפני שזה האופן שבו נבראנו. וככל שהנשמה נמוכה יותר, ההיבט קטן יותר.
מה פירוש הדבר, בואו נעשה אדם ביחד? הבורא אומר, " אני רוצה שכל אחד מכם, כל חלק של הבריאה, ישקיע היבט של עצמו ושל האנרגיה שלו בתוך בריאת האדם." הבורא אומר, "כל אחד מכם ייתן חלק מעצמו, וגם אני אתן חלק מעצמי;" וזה סוד הפסוק "הבה נעשה אדם". זו הבנה כל כך יפה ועמוקה: כל אחת ואחד מאתנו, אנו עשויים מכל מה שקיים בעולם.
המחשבה הראשונה שחייבת להיות לנו מההבנה הזו היא שהעבודה הרוחנית שלנו חשובה מאוד מכיוון שמה שאנו עושים משפיע על כל העולם. מדוע? מפני שאנו עשויים מכל העולם. לכן אם אדם נופל, או פועל מתוך רצון לקבל לעצמו בלבד ובאנוכיות, אז, למשל, היבט האוקיאנוס שלו, יהיה אשר יהיה, גדול או קטן, נעשה קטן יותר. אולי זה אומר שחלק מהאוקיאנוס ייעשה עכשיו למקום שבו יש סערה, ומישהו יכול להיפגע. או, אולי זה אומר שכאשר אדם נופל, החלק של העץ שבו גורם לפרי להירקב.
כל היבט של בריאה, שהוא חלק מאתנו, עולה ויורד יחד אתנו. לכן, אנו מבינים שכאשר העולם, על כל היבטיו – פיזיים או רוחניים – נופל, זה פשוט אוסף של כל הנפילות שלנו, ואנו מושכים אתנו למטה יחד אתנו את כל העולם אם אנחנו נופלים. ההיפך כמובן גם הוא נכון; כאשר אנו מתעלים, זה אומר שההיבטים שלנו וחלק מכל מה שקיים בעולם עולה יחד אתנו. לכן, כאשר מסה קריטית של אנשים מתעלה, הם מעלים את כל העולם יחד אתם. זו הבנה חשובה שהזוהר נותן לנו כאן: אנו עשויים מכל העולם, ולכן, ההתעלות או הנפילה שלנו משפיעה על כל העולם.