בפרשת “בְּשַׁלַּח” משתמש משה בכוח ע”ב שמות הבורא כדי ליצור נסים גדולים עבור חצית ים סוף. אבל לפני שמשה יכול לעשות זאת, הוא אומר לבני ישראל משהו שבמובן המילולי נשמע מיותר או דרמטי מדי, אבל למעשה, יש בתוכו סוד שאנו זקוקים לו כדי למשוך את אור הנסים אל חיינו… ובלי הסוד הזה, לא נוכל להתחבר לשבת החזקה הזו.
משה אומר: “הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה’ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם“[שמות, פרק יד’, פסוק יג’]. כלומר, התיצבו וראו את הנסים הגדולים והנפלאים שהבורא יעשה לכם היום. יש הרבה סודות בפסוק הזה, אבל הסוד שאנו רוצה להתמקד בו נמצא במילה האחרונה, “הַיּוֹם”. מהו הסוד של המילה הזו, “הַיּוֹם”?
כדי להסביר זאת, מביאים המקובלים לימוד מהרב משה לב מססוב, המדבר על פסוק אחר. הוא מדבר על יעקב אבינו. לפני שיעקב עזב את העולם הזה, הוא החליט להמטיר ברכות על שנים עשר השבטים, שנים עשר ערוצי האור. אבל קודם כל, הוא גם אומר משהו שאנו חייבים להבין: “וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא” [בראשית פרק מח’ פסוק כ’]. כאן מוזכרת שוב המילה “יום”. אבל, אנו לא יודעים על איזה יום בשבוע מדובר כאן, ומבחינה היסטורית אין שום משמעות ליום השבוע או לשנה שבהם מדובר. אם כן, מדוע אומר לנו הפסוק שהוא ברך אותם “בַּיּוֹם הַהוּא”?
רבי משה לב מסאסוב מסביר שיעקב ברך אותם שתהיה להם וודאות ביום הזה, ושלא יהיו להם ספקות או פחדים שיקחו אותם ליום הבא. אם כן, יעקב, לפני שהוא פותח את שערי הברכות לעולם הזה, מלמד לימוד חשוב מאוד: רק כאשר אנו מגיעים לרמת המודעות של “הַיּוֹם” – וזה אומר שאדם חי את היום הזה ולא מאפשר לשום ספק או דאגה לגבי מחר, או לשום חרטה לגבי מה שהתרחש אתמול, להיכנס פנימה – רק אז הוא יכול לתת לנו את הברכות. הברכה שיעקב נתן לילדיו הייתה “הַיּוֹם”: “אני נותן לכם את הברכה, את הכוח ואת היכולת לבוא ולחיות בתוך היום הזה.”
המקובלים מלמדים שמשה לא יכול היה להשתמש בכוח ע”ב השמות כדי ליצור את נס ים סוף אם לא היה מעלה את בני ישראל אותו זמן למודעות של “הַיּוֹם”, מודעות שבה אין לנו שום ספק או דאגה לגבי מה שאמור להתרחש מחר או חרטה לגבי מה שהתרחש אתמול. לחיות בסוד של “הַיּוֹם” הוא תנאי מוקדם להתחבר לאור הבורא ולעורר נסים בחיינו; זה הכלל. אבל עכשיו, בואו נבין את ההיגיון הרוחני שבדבר.
בכל שבת, אנו שרים שיר המבוסס על הפסוק “בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם יוֹם”, כלומר, “אור הבורא מוחדר לתוך היום”. אם אדם מעורר היום דאגה, זה ינתק אותו מאור הבורא, אבל גם אם אדם מעורר דאגות או ספקות לגבי היום הבא, החודש הבא, או אפילו השנה הבאה, הוא לוקח את החושך של מחר, או של החודש הבא, ולמעשה מביא אותו אל תוך היום הזה. בעשותו כך, הוא אינו מאפשר לאור הבורא לזרום, מכיוון שהוא הביא חושך אל תוך היום הזה.
אומר זאת שוב מכיוון שזה חשוב כל כך: הספק של מחר, של השבוע הבא, החודש הבא, או השנה הבאה חוסם את האפשרות שאור הבורא ייכנס אל תוך היום הזה. אם אדם לא חי את היום הזה, הוא גוזל מהיום הזה את הברכות הפוטנציאליות שלו.
משה רצה ליצור את הנס הנפלא הזה, היו לו הכלים, היו לו ע”ב שמות הבורא, והוא היה מסוגל לעשות זאת. אבל אם בני ישראל לא היו מתעלים לרמה של “הַיּוֹם”, והיו מתחילים לדאוג לגבי מחר, או החודש הבא, הם היו מביאים את החושך אל תוך היום הזה, וזה היה שולל ממשה את אפשרות ליצור את נס קריעת ים סוף. ההבנה כאן היא שאפילו אם יש לנו הכלים החזקים ביותר והחיבור הפוטנציאלי החזק ביותר, אם אנו לא מסוגלים לחיות בתוך הממד של “הַיּוֹם”, אז אנו גוזלים מהיום הזה את הברכות שלו.
וזו הסיבה לכך שיעקב, לפני שנתן את הברכות, נתן קודם את המודעות של “הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הָהוּא”. למעשה, כאשר אנו מתחילים להבין את הסוד של “הַיּוֹם”, אנו מתחילים לראות שהמילה הזו מופיעה לעתים קרובות במשך פרשת “בְּשַׁלַּח”, כמו גם בנס הַמָּן. בני ישראל נמצאים במדבר, אין להם שום מקור של מזון, ועם זאת, כל יום מתרחש נס; בדיוק מספיק אוכל יורד מהשמים כל יום. והמקובלים מלמדים שהַמָּן אינו מייצג בהכרח מזון פיזי, אלא רמת מודעות שבה המיקוד היחיד שלנו הוא “הַיּוֹם”, שבה אין לנו אפילו התחלה של מחשבה, דאגה או ספק לגבי מחר, מכיוון שרק אדם ברמת מודעות כזו יכול להיות מחובר בשלמות מוחלטת לאור הבורא. לכן, כאשר נאמר שהתורה ניתנה רק לאלה שאוכלים את הַמָּן, זה מתייחס לאדם שהגיע למודעות שבה הוא חי את הסוד של “הַיּוֹם“.
כל בוקר, כל האור, הברכות והעזרה שאנו זקוקים להם עבור היום הזה מוכנים לזרום למטה. אבל, חמש דקות או שעה לאחר שאנו מתעוררים, אנו מתחילים לדאוג לגבי מחר וחוסמים את האור שאמור לבוא אלינו. אבל נס חציית ים סוף וכל הנסים והברכות שאנו זקוקים להם, לא יכולים להתרחש או להתגלות במלואם ובשלמותם עד שנבקש להגיע לרמה שבה נחיה את הסוד של “הַיּוֹם“, נעבוד לקראתה ונשתוקק אליה. ובשבת “בְּשַׁלַּח“, ניתנת לנו המתנה לבקש את סוד “הַיּוֹם“, להבין שכאשר נקבל אותו, נוכל לקבל את האור השלם ואת זרם הברכות המושלם המצפים והזמינים לנו.