ישנם הרבה דברים מיוחדים בפרשת בלק ובשבת הזו. אחד מהם הוא שלמרות שאנו יודעים שהסיפורים שכותב משה בתורה הם אירועים שהנהיג אותם או שהיה עד להם, אין שום דרך אמיתית להבין כיצד ידע משה את הסיפור שמתרחש בפרשה הזו.
הסיפור הוא שבני ישראל נמצאים במדבר, והמלך בלק מודאג מכך שבני ישראל יבואו ויכבשו את אדמתו. הוא שולח שליחים לבלעם, מכשף גדול, ומבקש ממנו לבוא ולעזור לו לחבל בכוח הרוחני של האנשים האלה או לפחות להפחית אותו. הם נפגשים והולכים להרים שמקיפים את בני ישראל. אבל מעולם לא הייתה להם אינטראקציה עם משה או עם בני ישראל; אם כן, כיצד אנו יודעים שהסיפור הזה התרחש? כיצד יודע משה לכתוב את הסיפור הזה עם כל השיחות והנבואות שלא התרחשו לפניו?
מקובל גדול ששמו החתם סופר מתייחס לשאלה הזו, ומדבר באופן כללי על התורה. הוא אומר שבני ישראל היו עדים לסיפורים שבתורה; אפילו הפרשות הראשונות שמשה לא היה עד להן עברו במסורת מאב לבנו. לכן, הוא אומר שצריך לראות את התורה כאמת, מפני שנכתבה וניתנה לאנשים שהיו עדים להתרחשויות. אבל, יש פרשה אחת שהדבר אינו נכון לגביה – הפרשה הזו של בלק; מפני, שכפי שאמרנו, הסיפור הזה כולו אינו משהו שמישהו מאתנו היה עד לו. ואפילו אם ראו את בלעם ובלק מסתכלים אליהם למטה מההרים, לא הייתה להם שום דרך לדעת על מה שניהם מדברים, או איזה סוג של חזיונות היו להם. לכן, איך הסיפור הזה נמצא בתורה? איך משה יכול היה לכתוב אותו?
החתם סופר מסביר שנכון שגם משה וגם בני ישראל לא חוו זאת, אלא זו הייתה נבואה שניתנה למשה. כלומר, זה לא מתייחס, כמו שאר חלקי התורה, לסיפור ממשי שמשה ובני ישראל חוו. זו לא הייתה חוויה של בני ישראל; זו הייתה פשוט נבואה שניתנה למשה. הבורא אמר למשה שהיה זמן במדבר שבו בלק ובלעם, מכשפים גדולים מאוד, ניסו לגרום לו נזק. הם ניסו להקריב קרבנות ולעורר שליליות, אבל לא הצליחו. כל הסיפור שאנו מוצאים בפרשת השבוע הזה הוא נבואה טהורה שניתנה למשה בלי שום ידיעה אישית על מה שהתרחש.
כך רואה החתם סופר את השבת הזו. אבל יש כאן יותר מזה.
כאשר רב אשלג חי בפולין, היו לו כמה מורים. היה לו מורה נסתר שלימד אותו את סודות הקבלה, אבל הוא גם למד עם מקובל גדול, הרבי מפורסוב. לרבי מפורסוב היו שני ילדים, ואחד מהם קיבץ את חכמתו בספר שנקרא "עטרה לראש צדיק", שבו הוא מציג כמה דרכים לראות ולהסביר מה התרחש בשבת הזו. הוא אומר שלא היה זה קרב עם בני ישראל אלא קרב עם המנהיג שלהם, משה. זה קרב בין הכוחות של בלעם ובלק עם משה; אבל הקרב הזה לא היה קרב פיזי כמו שאר הקרבות. זה היה קרב רוחני.
בלעם ובלק היו מכשפים עצומים שקיבלו מהצד השלילי הרבה כוח להזיק, וכל המטרה שלהם הייתה לעורר ספק ובלבול במוחו של משה. וזוהי כל מהות כל הפרשה הזו, כל הסיפור של בלק ובלעם: מלחמה על המודעות של משה. הם נפגשו ואמרו שהם הולכים לנתק את משה מהבורא, לא בכך שיהרגו אותו פיזית, אלא בכך שיעוררו בו ספקות ופחדים.
למשה לא היו שום ספקות, לפחות מאז שהיה עד לסנה הבוער. אבל פתאום הוא מתעורר בבוקר ויש ספק, יש עצב מסוים, חושך מסוים, והוא אינו יודע מאיפה הם באים. אבל אז הוא נכנס עמוק יותר, מפני שמשה יודע ששום דבר אינו מקרי, והוא מבין שמתחולל קרב על הנשמה שלו, על הרוח שלו.
הרב ברג אמר לנו לעתים קרובות שהנביאים אמרו שלפני גמר התיקון תתחולל מלחמה שנקראת "גוג ומגוג" [יש שקוראים לה ארמגדון], וזו לא תהיה מלחמה פיזית; זו תהיה מלחמה כמו זו שמתחוללת על המודעות של משה. אם כן, הזרע של מלחמת גוג ומגוג, של מלחמת המודעות, נזרע השבת הזו. לכן, זוהי כל מהותה של השבת הזו – איך שני האנשים האלה התאחדו כדי לעורר ספק, עצב וחושך במוחו של משה, וכיצד הוא השיב מלחמה – לא באופן פיזי, אלא בעיני רוחו.
עכשיו אנו מבינים שלא מדובר כאן פשוט על נבואה שקיבל משה על משהו שלא היה מעורב בו… מפני שהוא היה מעורב בכך. הוא בעצם כותב מה שהוא חווה. זוהי השבת שבה המודעות של משה מותקפת, והוא מחזיר מלחמה. בשבת הזו, כפי שמשה ניצח את בלק ובלעם בקרב על המודעות והנשמה שלו, הוא נותן לנו את הכוח להילחם בקרב שכבר התחיל – הקרב שנקרא מלחמת גוג ומגוג, הקרב על המודעות שלנו.
ההבנה הזו נותנת לנו דרך חדשה להתבונן בחיינו ובעבודתנו הרוחנית. כאשר אנו מתעוררים בבוקר ויש לנו מחשבה שלילית, או כאשר יש לנו מחשבות שליליות במשך היום, מאיפה הן באות? אנו חושבים שהן באות מאתנו. אבל זה לא נכון. בדיוק כפי שקרה למשה, ישנם מלאכים של שליליות שנמצאים שם כל יום כאשר אנו מתעוררים, ותפקידם להחדיר בנו כל יום ספקות, חושך ומחשבות של רצון לקבל לעצמו בלבד. בכל פעם שיש לנו מחשבה שלילית, אנו חייבים לזכור שאין זה מקרה; מתחוללת מלחמה על הנשמה שלנו, על המודעות שלנו… וחשוב לזכור שיש לנו גם לגיונות שלמים של מלאכים חיוביים שמנסים להילחם בכוחות השליליים האלה, מנסים להעלות ולרומם אותנו. אם נתחיל לראות את מחשבות החושך שנכנסות למוח שלנו כמשהו שנשתל שם על ידי הכוחות השליליים, אז נוכל לדעת לא להיכנע להם.
הקרב הזה על המודעות והנשמה שלנו מתרחש כל יום. כאשר אנו מתחילים לראות את חיינו בדרך זו, מבינים שאנו לוקחים חלק במלחמה העצומה הזו, ומודעים לעובדה שהמחשבות השליליות האלה אינן שלנו – שהן הוחדרו בתוכנו בידי הכוחות של הצד השלילי – זה יכול לשנות הכל. עם הידיעה הזו והאמת הזו על מה שמתרחש, יש לנו כוח גדול יותר להילחם בכוחות השליליים ובמחשבות החושך.