פעמים רבות אני מפרסמת בדפי הטוויטר והפייסבוק שלי שהאתגרים עמם אנו מתמודדים בחיינו הם בעצם ברכות נסתרות.
מבחינתי, אין מדובר רק ברעיון יפה או בקלישאה נחמדה, אלא זו תובנה שאני חווה ומיישמת בחיי. הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית שדיברתי עליה בסיור ההרצאות האחרון שלי על נושא גלגולי הנשמות, והוא המוטיב שמצוי במרכז הקטע הזה בספרי, "אלוהים שם ליפסטיק."
אבי מת בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה, ממש לפני שנולדתי. אמי רצתה לבנות לעצמה חיים חדשים, ולכן אני ביליתי את רוב הזמן עם סבתי. הייתי באמת קרובה אליה, ובעזרתה, הצלחתי להתרומם ולהמשיך הלאה את עצמי.
בסופו של דבר, אמי נישאה לגבר שהפך להיות אבי החורג. יתכן ואתם חושבים שלאחר הנישואים השניים הללו, התנהלו חיי על מי מנוחות, אבל לא כך היה הדבר. בסיכומו של דבר ביקרתי ב-13 בתי ספר ציבוריים שונים.
זו הייתה חוויה בלתי יציבה של חיי נוודות, במהלכם מעולם לא קיבלתי הגנה של משק בית או משפחה באופן הנורמטיבי שאנחנו מכירים.
בנוסף לכך (אולי אפילו כתוצאה מכך), הייתי ילדה בעלת התנהלות מבולגנת, הייתי בפיגור של חמש שנים בלימודים ובקריאה ובני כיתתי עשו ממני צחוק. הם קראו לי "טיפשה". לילה אחד, מתוך רצון להציק לי, זרקו אותי כמה ילדים מבית הספר לתוך בור בניה. התחלתי לבכות. לא יכולתי לצאת החוצה. פחדתי שאמות שם. מדוע אני מספרת לכם את כל זאת? האם אני מחפשת את אהדתכם? לגמרי לא.
המקרה הזה היה נקודת מפנה בחיי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה חשתי את נוכחותו של הבורא, שהדהד כקול בראשי.
"מדוע את בוכה?" שאל הקול. " האם את לא מבינה מה קורה? התבונני וראי. יש סיבה לכל מה שקורה בחייך". הייתי רק בת עשר, אבל מאותו רגע, ידעתי תמיד שיש כוח גדול ממני ומהקיום הקטן שלי. עוצבתי עבור החיים שאנהל.
על פי הקבלה, בין אם אתם מצליחים להבחין זאת ובין אם לא, כל דבר בחייכם קורה מתוך סיבה.
אני יודעת שאת המשפט הזה אתם קוראים לא בפעם הראשונה, ובאמת ייתכן שבמימד הרציונאלי שלכם אתם גם מבינים אותו, ומאמינים בנכונות שלו, אבל האם אתם גם מתנהגים ומתנהלים כך? האם אתם באמת מאמינים בכנות ובשלווה שיש מאחורי כל אירוע בחייכם תוכנית נפלאה שנועדה לנתב אתכם למחוזות הנכונים? רוב האנשים חשים שהחוויות שלהם הן בעיקר צירופי מקרים אקראיים, אבל לפי הקבלה אין צירופי מקרים. הכל מתוכנן.
לפי הקבלה, כל אתגר שאתם נתקלים בו בחייכם הוא חלק מתכנית שכוונתה לעזור לכם לגדול ולהשתנות. ככל שהקושי מפרך יותר, גדולה יותר ההזדמנות שהוא מעניק לכם כדי לתקן את דרכיכם על מנת להתחבר אל האור. זה נכון אפילו לגבי המצבים הקשים ביותר. למעשה, ככל שמעורבת יותר שליליות, יש יותר פוטנציאל לגלות אור.
אם הסיפור הזה מעורר בכם השראה להתחבר לברכות שחבויות בתוך האתגרים שלכם, אנא פרסמו את הסיפור שלכם למטה כדי לעודד אחרים ולעורר בהם השראה!!!
שבוע נפלא.
אהבה ואור,
קרן