נקודת הראות של הבורא
מצפן שבעת הימים שלך
למדתי הרבה לקחים בימי חיי, אבל אחד החשובים שבהם הוא לא לתת יותר מדי אנרגיה לרגע בודד. מכיוון שהוא רק פרק, לא הספר השלם.
רובנו רואים את חיינו בחתיכות קטנות. לא קל לקחת צעד אחורה מהנסיבות הנוכחיות ולראות את התמונה הגדולה. ועם זאת זו דרך נפלאה כל כך לרכוש חכמה. זה גם היה המבחן של יוסף. בפרשת השבוע שעבר ראינו את יוסף בייאוש גדול, כשהוא נמכר לעבדות. השבוע, חש יוסף התרוממות רוח כאשר הוא יוצא מהכלא כדי להיות ליועץ הראשי של פרעה. בתוך פרשת מקץ אנו רואים את יוסף מתעלה מהעבדות למלכות. בשנייה אחת יש קושי ואנחנו מדוכאים, בשנייה שבאה אחריה, הדברים נראים טובים, ולכן אנו שמחים. זוהי רכבת ההרים של הרגשות האנושיים המסתחררת במורדות ובעליות.
יוסף ישב עשר שנים בכלא על פשע שלא ביצע, ועוד שנתיים נוספות בגלל שאיבד את הוודאות שהאור הקדוש היה מקור החופש שלו. לא בן אדם [שר המשקים של פרעה]. לקראת הסוף, היה קשה ליוסף לתפוס שהמאסר שלו היה לכשעצמו ברכה. ועם זאת, זה בדיוק מה שהוא היה. עבור יוסף, השנים שישב בכלא עשו אותו למרכבה שנועד להיות בעולם. ראשית, הייתה היטהרות שהייתה חייבת להתרחש; יוסף אולי לא היה אשם בפשע שהואשם בו, אבל היה אשם בגרימת קרע בינו ובין אחיו. יתרה מזו, השנים האלה ספקו ליוסף את הבדידות שהייתה הכרחית עבורו כדי לגלות ולעורר דרגה רוחנית חדשה. בזכות החושך שחווה, הייתה ליוסף תמיד הערכה עצומה לאור.
הפרשה הזו באה ללמד אותנו שה’רגע’ נחווה מתוך נקודת המבט שלנו, אבל נקודת הראות של הבורא היא הסיפור השלם.
אנו חושבים רגע אחד שהדברים טובים, וברגע השני, שהם רעים, ולא יודעים שכל רגע אינו ‘טוב’ או ‘רע’, אלא פשוט צעד אחד במסע לקראת ההארה. אנו רואים את העקבות, אבל הבורא רואה את הדרך השלמה, זו שמובילה אותנו יותר ויותר לעצמנו ולבורא.
אין זה צרוף מקרים שהשבוע הזה הוא גם השבוע של חנוכה, חג הנסים. אחת הדרכים הטובות ביותר למשוך נסים היא להתחיל להכיר בכך שכל דבר הוא נס. השמש שעלתה במזרח הבוקר, נשימת החיים שבה מוענק לנו עוד יום, הלובן הטהור של השלג שירד, הדשא הירוק הנע ברוח, עצם העובדה שיש אדם אחד שבאמת דואג לנו, הזמנים הטובים שבהם אנו חוגגים, וכן, אפילו הזמנים הלא כל כך קלים שמהם אנו גדלים – כל אלה הם נסים. כולם חלק מהעיצוב האלוהי שבאמצעותו אנו מחדירים לנשמתנו את האור.
האנרגיה של ‘מקץ’ המשולבת עם חג החנוכה עוזרת לנו לראות לא רק את הברכות שבחיינו כנסים, אלא גם את האתגרים. מכיוון שכמו יוסף, בזמנים החשוכים ביותר שלנו אנו מגדילים את היכולת והקיבולת שלנו. עם המודעות הזו, אנו יכולים לצאת מתוך הרגע ולהתחיל לראות את התמונה הגדולה יותר, ויום אחד, את התמונה השלמה. אנו יכולים להתחיל לראות כיצד כל המתרחש, ולא משנה איך אנו תופסים אותו בתחילה, הוא באמת הטוב ביותר.
מנקודת הראות של הבורא, אין חושך. יש רק אור.
השבוע, תנו לנקודת הראות של הבורא להיות המצפן האמיתי שלכם.
מאחלת לכם שבוע מבורך
קרן