לראות את החסד
מאת: קרן ברג
המילה שופטים באה מלשון שפיטה. ובזה בדיוק עוסקת פרשת השבוע הזה. גם התורה וגם הזוהר מדברים על נושא השפיטה באריכות ובדרכים שונות. בסיפור המקראי, אנו מוצאים את משה מנחה את בני ישראל כיצד למנות ולזהות שופטים בתוכם. בזוהר יש דיון ארוך על התהליך הרוחני שלאחר המוות ועל שערי השמים. כאשר הנשמה עוזבת את הגוף, היא עוברת דרך שערים שונים, ולפני כל אחד מהם עומד שופט. הזוהר מגלה שהשערים הרוחניים האלה מקבילים לשערים הפיזיים שלנו – העיניים שלנו, האף שלנו, הפה שלנו… כל החושים בהם אנו משתמשים כדי לשפוט אחרים.
הבעיה בשפיטה היא שהדברים הם לעתים רחוקות כפי שהם נראים. אנו רואים מישהו פוגע באחרים, אבל אנו לא רואים כמה נורא הם פגעו בו פעם. אנו רואים אנשים שנראה שהם מתנהגים בטפשות, אבל לא עוצרים לחשוב על כך שעצם ההגדרה של טיפש הוא מישהו שאינו יודע דברים טובים יותר. אנו רואים אנשים שמתנהגים כליצנים, אבל אנו לא מודעים לכך שהמוטיבציה שלהם היא פשוט לגרום למישהו לחייך.
הראייה לא באה מתוך העיניים שלנו. העין עצמה היא כמו בד חלק שמקבל תמונות בשחור לבן והפוך. ואז המוח שלנו הופך את התמונות ויוצר מה שאנו רואים. מה פירוש הדבר? המוח שלנו קולט מה שאנו רואים, ולכן אנו רואים לרוב מתוך דעה קדומה. כל דבר, ממה שחווינו בילדותנו ועד למה שהתרחש לפני כמה רגעים, מדווח איך אנו רואים ואיך אנו שופטים מישהו או משהו ברגע הנוכחי.
אם כן, איך נוכל לראות תמונה אמיתית וברורה? איך נוכל להתחיל לראות את מהות האנשים ואת כוונותיהם כדי לדעת מי הם באמת? האמת היא, שאנו לא יכולים. אבל מה שאנו כן יכולים לעשות הוא להתחיל להבין שאנו יכולים לצנן את אש השיפוט שלנו בעזרת החסד והרחמים. לא רק שאין זה מקומנו לשפוט אחרים, אלא אחד הדברים הרחומים ביותר שאנו יכולים לעשות לפעמים הוא לפתוח את לבנו ולתת לאחרים את מתנת הספק.
מקובלים קדמונים רבים הפכו זאת לדרך החיים שלהם. יש אינספור סיפורים על חכמים שפשוט לא יכלו לראות שום שליליות באחרים. אם מישהו היה אוכל בגסות, למשל, בולע בלי ללעוס, המקובל היה חושב: "הוא בוודאי אוכל במהירות כזו מפני שהוא חייב להגיע מהר לאיזה שהוא מקום כדי לעזור למישהו." כל מה שהמקובלים ראו בעיניהם, תמיד הצדיקו בשכלם ובמודעות שלהם כמעשה שנעשה כדי לשרת את האור. כשעשו כך, הם שמרו על הלב שלהם פתוח, על המחשבות שלהם חיוביות, ועל נשמותיהם בהתאמה לדרכו של האור. מכיוון שגם הבורא רואה רק את הטוב שבמעשינו.
יש ביקום ממש עכשיו אנרגיה שיכולה לעזור לנו השבוע להיות יותר רחומים ופחות שיפוטיים. בואו נשתמש במוחות שלנו כדי לרומם מה שאנו רואים ויכול להיראות שפל. בואו נשתמש בעיניים שלנו כדי לראות ברחמים ובחמלה, לא בשיפוט. במקום ליצור במוחות שלנו סרטים שצובעים אנשים ומצבים בשחור ולבן, בואו ניישם את המודעות שלנו כדי לצבוע את החזון שלנו בצבע זוהר ובנשמות נפלאות שמקרינות רק כוונות טובות.
השבוע, בואו נעשה את הראייה מתוך רחמים וחמלה לצפון האמיתי שלנו.
מאחלת לכם שבוע מבורך
קרן