הקשבה פעילה היא הדרך שלנו ליידע את ילדנו שמספיק אכפת לנו מהם על מנת שנשים לב למה שיש להם להגיד.
האם אתם באמת מקשיבים?
בנהר חסר הרחמים של הפעילות היום-יומית קל כל כך ליפול למודעות רובוטית, לעבור למצב של טייס אוטומטי ולהפסיד את הניואנסים שהופכים את החיים לחוויה עשירה – במיוחד כשזה מגיע לילדים שלנו. אנחנו מדברים עם הילדים שלנו כל יום והם מדברים אתנו אך האם אנחנו באמת שומעים את מה שהם אומרים? והאם הם עושים את אותו הדבר אתנו?
כלי נהדר ליצירת אווירה המעודדת הכלה נקרא הקשבה פעילה. בדרכים פשוטות להפליא, הוא יוצר כבוד הדדי המאפשר תקשורת אמתית, ועל ידי שימוש בכלי זה עם ילדנו אנו מאפשרים להם להשתמש בו אתנו ועם אנשים אחרים בחייהם גם כן. הקשבה פעילה היא כלי עוצמתי להורים, מורים וילדים כאחד.
הקשבה פעילה מתחלקת לשלושה היבטים. ראשון – הוא קשר עין. כשהילד שלך מדבר איתך, תסתכל לו בעיניים. זה משהו שאנחנו לא עושים הרבה בתרבות שלנו, אך זוהי דרך נפלאה לאפשר רגע לתקשורת אמתית, מנשמה לנשמה. להסתכל לילד שלך בעיניים אומר: אני כאן. אני נוכח. אני שומע אותך. אני יכול להסכים או לא להסכים עם דבריך, אך לרגע הזה יש לך את מלוא תשומת הלב שלי.
ההיבט השני של הקשבה פעילה הוא לתת לילד לסיים את דבריו ואז לעצור לפני שאתה עונה לו. פעמים רבות כשהילדים שלנו מתחילים לספר לנו דבר מה, אנחנו צופים מראש מה הם יגידו וקוטעים אותם באמצע המשפט. "טוב, אני יודע מה אתה הולך לבקש והתשובה היא לא". חשוב לתת להם לסיים את המשפט אפילו אם נדמה שכבר שמענו את זה 1000 פעמים או אנחנו בטוחים לגמרי שאנו יודעים מה הם עומדים להגיד. אם לא נקשיב, ולא ניקח רגע על מנת לענות אחרי שהשקענו מחשבה, אין מה להיות מופתעים כשילדנו יתייחסו אלינו באותה הדרך – ויתעלמו מאתנו.
היבט שלישי בהקשבה פעילה הוא שאלת שאלות פתוחות. ישנן שתי דרכים לשאול שאלה. אתה יכול לשאול את הילד: "נו, היה לך יום טוב בבית הספר היום?" זהו מתכון לתשובת כן או לא. הדרך האלטרנטיבית היא לשאול שאלה בצורה שתאפשר מקום לילד לספק אינפורמציה נוספת, ואפילו לפתח דו-שיח. "אז איזה יום היה לך בבית הספר היום?" ואם התשובה היא "בסדר", אתה יכול להמשיך עם שאלות פתוחות ממוקדות יותר. "מה היה דבר הכי מעניין שקרה? מה היה הכי משעמם? מה היה הכי מעצבן?" או "ליד מי ישבת בהפסקת אוכל?"
הקשבה פעילה היא הדרך שלנו ליידע את ילדנו שמספיק אכפת לנו מהם על מנת שנשים לב למה שיש להם להגיד. וכשהם רואים שאנחנו לוקחים את הזמן להקשיב להם בצורה ממוקדת, מכילה ומכבדת, קרוב לוודאי שהם יחזירו את הטובה הזאת גם לנו.
בדיקה עצמית:
- כשהילד/ה שואל/ת אותי שאלה, האם אני מקשיב/ה לו/ה ב"הקשבה פעילה"?
- האם אני מסתכל/ת לילדי בעיניים?
- האם אני מסיים/ת את המשפטים עבור ילדי או אני מראה כבוד על ידי כך שאני מאפשר/ת לו/ה לסיים ואז לוקח/ת רגע לפני שאני עונה?
- האם אני משתמש/ת בשאלות פתוחות?
מאת מיכל ברג,
נשיאה ומנכ"לית של קרן רוחניות לילדים