המכתבים של הרב
פרשת "חוקת", העוסקת בגמר התיקון, היא עיתוי נכון במיוחד להתוודע למכתבים שכתב הרב ברג לרב ברנדוויין, הרב הראשי של ההסתדרות דאז. על המשמעויות של לימוד קבלה, עבודה רוחנית והתמודדות עם הקשיים והאתגרים שבדרך
מאת: מיכאל ברג
פרשת חוקת עוסקת ביכולת להתחבר לגמר התיקון, היכולת להיות מעבר למוות. ולכן, איני מרגיש שיש צירוף מקרים בכך שלפני מספר שנים בתקופה הזו זכינו לקבל כמה מהמכתבים שהרב ברג כתב לרב ברנדוויין, אותם הייתי רוצה לחלוק עמכם.
כאשר הרב התחיל ללמוד עם המורה שלו, הרב ברנדוויין, בשנת 1962, הוא למד את המכתבים שהרב ברנדוויין כתב לו. יש ברשותנו המכתבים שהרב ברנדוויין כתב לרב, ועכשיו יש לנו גם כמה מהמכתבים שהרב כתב לרב ברנדוויין בשנת 1960. זהו דבר מדהים, מפני שהאפשרות להכיר את הרב בשנות השבעים, השמונים והתשעים ושנות האלפיים היא דבר אחד; עבור רבים מאתנו זה כל כך רחוק מהמקום שבו אנו נמצאים שקשה אפילו ללמוד מכך. אבל בשנות הששים היה הרב במקום הרבה יותר קרוב אלינו – הרב התחיל את הקשר שלו עם הרב ברנדוויין, ולמעשה התחיל את עבודתו.
ההצלחה שבכישלון
כשהרב פגש את הרב ברנדוויין – שהיה אז הרב הראשי של ההסתדרות, ארגון העובדים הישראלי, והיה ידוע יחסית באותה התקופה – לימוד הקבלה לא היה עדיין ידוע לקהל הרחב, ועל אחת כמה וכמה רעיון הפצת הקבלה. אחד הדברים הברורים ממכתבי הרב לרב ברנדוויין הוא, מצד אחד, מה רבים הקשיים שהרב עובר, ומצד שני, עד כמה הרב אדיש לקשיים האלה.
באחד מהמכתבים, מדבר הרב על גיוס כספים עבור הדפסת הספרים. אותו זמן, הרב היה בארצות הברית ומצבו הכספי לא היה טוב. הוא כותב: "אני עובד עשרים שעות כל יום כדי לגייס כספים, כדי לעורר את האנשים להתחיל לדעת קבלה". אבל מושג הקבלה, לימוד הקבלה והדפסת ספרי קבלה היו חדשים לגמרי, ואלו דברים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם היום; בשנות הששים אף אחד לא שמע על קבלה. הרב כותב שם, "אנו זקוקים להרבה זמן ועבודה," ואז ממשיך ומספר מעט על מה שהוא מנסה לעשות.
באותה נקודה הרב ניסה לעשות כמה דברים שלא הצליחו, והוא כותב:
"אין שאלה שמה שנכשל יכול היה להצליח, מפני שהכל בא מהבורא. אבל כמה פעמים בשנה האחרונה ניסינו, ניסיתי דברים והם נכשלו. ואפילו הכישלונות האלה אני יודע שיש טוב בהם. ולמרות שנכשלתי, למרות שעברתי כאב, איני מתחרט על אף אחד מהם."
כאן אומר הרב דבר מדהים, שאני חושב שחשוב שנשמע אותו. הוא אומר:
"מדוע נכשלנו בפעמים האלה? מפני שעשיתי דברים נכונים, ולכן, בגלל החוסר שלי, נכשלנו. וגם בגלל שכל הדאגות שיש לי וכל הכאב שאני חווה באים כדי לטהר אותי. אנו עושים עבודה עמוקה, חזקה וטהורה."
וזה מה שאנחנו צריכים לקחת מהמכתב הזה.
להתחבר לגמר התיקון
כל הסוד של השבת הזו, פרשת חוקת, הוא היכולת להתחבר לגמר התיקון, ואנו רוצים להיות האנשים שמעורבים בעבודה שמעוררת את גמר התיקון. אם כן, מה שהרב אומר כאן הוא לא לשכוח שהעבודה היא עבודה טהורה, ולאנשים לא טהורים יהיו קשיים לעשות את העבודה הטהורה הזו. הרב אומר שהכאב שהוא חווה בא כדי לטהר אותו כדי שיוכל לעשות את העבודה הטהורה.
והוא כותב דבר מעניין – היו כמה תלמידים שאמרו: "בואו ננסה לא לעשות עבודה גדולה עכשיו, כדאי שזה ילך לאט". אבל הרב כותב שאנו לא צריכים לעשות מעשים קטנים, אלא מעשים גדולים, מפני שהעבודה שאנו עושים היא עבודה גדולה. המלים האלה שכתב הרב הן חשובות מאוד. העבודה שאנו עושים היא עמוקה וטהורה, ולכן, יש קשיים גדולים בדרך. לכן אנו חייבים לשאול את עצמנו את השאלה הזו: עד כמה אנו דוחפים את עצמנו להיות טהורים כדי לזכות לעשות את העבודה הטהורה הזו?
שלוש תובנות ממכתבי הרב
אסיים במכתב שכתב הרב לאחד מהתלמידים האחרים לאחר פטירתו של הרב ברנדוויין. הוא אומר: "אפעל להפצת החכמה הזו, כל עוד הבורא ייתן לי כוח לעשות אותה". אותו זמן, הרב רצה לנסוע לראש השנה בישראל, אבל במכתבו הוא אומר שאין לו כסף, ולכן היה עליו לבחור או להדפיס עוד ספרים או לבוא לראש השנה בישראל. הרב אומר: "בוודאי שלא אבוא לישראל, והכסף ישמש להדפסת הספרים. אעבוד בכל כוחי ובהכנעת רוחי כדי להשיג את המטרה הנכונה". וכאן הרב מתווה דרך מעניינת: "ההבנה, ההערכה, הידע של חכמת הקבלה יביאו אותה למקומה הנכון בעולם… כפי שהמורה שלי, הרב ברנדוויין, עבד עבורה".
יש כמובן כמות עצומה של לימודים והבנות שאנו יכולים, וחייבים לקחת מהמכתבים האלה. אבל אם נצמצם אותם לשלוש נקודות, הראשונה תהיה שאין זה צירוף מקרים שקיבלנו את המכתבים האלה בזמן שקיבלנו אותם. מפני שיש כאן לימודים שכל אחת ואחד מאתנו חייבים לשמוע: שאנו מעורבים בעבודה עמוקה וטהורה מאוד, וכדי שתהיה לנו הזכות להיות מעורבים בעבודה הטהורה הזו ולהמשיך בה ולהצליח בה, אנו חייבים לוודא שאנו מטהרים את עצמנו.
הנקודה השנייה היא משהו שהרב אומר לרב ברנדוויין: הלימודים שלך הם שנותנים לי את חיי". וכמה מאתנו באמת מרגישים זאת, בין אם מהזוהר, ממכתבי הרב אשלג, מכתבי הרב ברנדוויין, או מכתבי הרב? בלי זה, אם אנו לא מבקשים לפחות לעורר את הרצון הזה, הבורא לא יכול להראות לנו את הדרך, ולעולם לא נוכל לקבל את החוכמה שהרב קיבל מהרב ברנדוויין.
והנקודה השלישית: "אעבוד", הרב אומר," עבור המטרה הזו, כל עוד הבורא ייתן לי כוח. אעבוד בכל כוחי ובוויתור על עצמי עד שנזכה בקרוב במטרה האמיתית, בחוכמה, בהערכה, ובידע של הקבלה, והיא תשיג את מקומה הנכון בעולם, כפי שהמורה שלי, הרב ברנדוויין, עבד עבורה."