להניע את אור הבורא
מאת מיכאל ברג
בראש השנה, שהוא גם ראש חודש תשרי, או מאזניים, יש עבודה מסוימת שעלינו לעשות עבור העולם.
יש מדרש שאומר שאור הבורא מייצג דין שהתעלה, ואז השתנה לרחמים; אנרגיה שמתחילה בדין, שהיא מה שנקרא “קו שמאל”, ואז פתאום משהו מתרחש וגורם לאור הרחמים והחסד להתחיל להתגלות. אם כן, נאמר שהיום הזה מתחיל באור הבורא שמגיע מערוץ הדין. ודין אינו בהכרח שלילי. פירושו “מדויק”; כמות האור, הברכות, הבריאות וכו’ שאנו יכולים לקבל היא מדויקת.
אבל, אנו לא רוצים זאת. אנו רוצים שהאור שיאיר בראש חודש מאזניים, בראש השנה, יגיע מקו ימין, שהוא אנרגיה של חסד ורחמים. לכן, עלינו לדעת שאם נמשוך אור ביום הזה ונשאיר את הדברים כפי שהם, אז הערוץ שממנו נמשוך את האור יהיה ערוץ של “דין”, או ערוץ של “כמות המדויקת”.
כן, תהיה לנו שנה של אור וברכות, אבל הם ימדדו… ואנו לא רוצים שנת אור מדוד. אבל כאן אנו מתחילים, ואם לא נעשה דבר, אז כמות האור והברכות שנקבל תהיה תמיד מדודה, תמיד יהיה קשור אליה יסוד מסוים של דין, של שיפוט. כן, היום הזה מתחיל עם אור זוהר, אבל זה אור הזוהר ממקום של דין מדוד. ועם זאת, כאשר אנו מגיעים עם מודעות ועושים תקשורות במהלך קריאת התורה ותקיעת השופר, נאמר שאור הבורא זז מערוץ הדין לערוץ הרחמים, כדי שכל האור שיורד למטה אל העולם הזה ירד מערוץ של שפע, ממקום של חסד ורחמים.
אם כן, מה שחייב להיות ברור לגבי משיכת האור ביום הזה הוא שאנו לא רוצים שהאור ירד אלינו ממקום מוגבל, מדוד, אנו לא רוצים שהאור יגיע אלינו ממקום של דין. ביום הזה, אנו חייבים להזיז את הערוץ ולשנות אותו מדין לרחמים. שניהם יאירו אור וברכות, אבל אנו לא רוצים אור מדוד, אור מוגבל, אור מדויק. אנו לא רוצים ברכות שבאות עם דין. ביום הזה, אנו חייבים להזיז את אור הבורא.
המדרש ממשיך ואומר שאם נעשה את העבודה עם מודעות, רצון וחיבור, אז הערוץ יזוז למקום של חסד, רחמים, ולכן האור יאיר למטה עם שפע של חסד ורחמים. כך ישתנה האור שיורד אלינו למטה עבור השנה הזו מאור שבא ממקום של דין לאור שנובע ממקום של חסד ורחמים. העבודה הזו חשובה באופן מיוחד, כל אחת ואחד מאתנו, גם באופן אישי וגם באופן קולקטיבי, חייבים להזיז את אור הבורא ביום הזה.
כן, נעשה תקשורות ונמשוך אור. אבל האור הזה, אמור להגיע, על פי הגדרה, ממקום של דין, ממקום של אור מדוד ומוגבל שיש בו גם טוב וגם רע. אבל לא זה מה שאנו רוצים. אנו רוצים להזיז את אור הבורא כך שהאור שירד אלינו, שיאיר לנו, אור הברכות, אור הבריאות, האושר והשפע, יגיע ממקום של חסד ורחמים. זוהי העבודה שלנו. המיקוד של כל מה שנעשה, כשאנו מקשיבים לתורה, לתקיעות השופר, ולכל התקשורות, בין אם אנו מבינים אותן ובין אם לא, חייב להיות שמה שאנו עושים בכל מילה של תקשורת, כל מילה של התורה, וכל תקיעה של שופר, הוא להזיז את אור הבורא כדי שיאיר לא ממקום של דין, אלא ממקום של שפע עצום של חסד ורחמים.
ויש לנו היכולת לעשות זאת, אבל חייב להיות לנו ברור מאוד מהי העבודה שאנו חייבים לעשות. למעשה, רבי שמעון בר יוחאי מבטיח לנו ב”זוהר” שאם נהיה מסוגלים לשמור על המודעות הזו במשך התקשורות ביום הזה, נוכל להזיז את אור הבורא מערוץ הדין לערוץ החסד והרחמים. אם כן, ביום הזה, במהלך התקשורות שלנו, במקום לדבר עם חברים, או להתעייף, אנו חייבים להיות ממוקדים בהזזת אור הבורא מדין לרחמים.
לכל אחת ואחד מאיתנו ניתן הכוח, עם המודעות הזו, להזיז את אור הבורא מערוץ הדין לערוץ החסד והרחמים. זוהי העבודה שלנו היום הזה. קודם כל, עלינו לדעת זאת, ושנית, אנו חייבים להבין שיש לנו היכולת לעשות זאת. מכיוון שאם אנו נמצאים כאן ואור הבורא גילה לנו את הסוד הזה, זה אומר שיש לנו היכולת לעשות זאת. אבל כל אחת ואחד מאתנו, אנו חייבים להיות ממוקדים בעבודה הזו באופן מדויק, כמו עבודה עם קרן לייזר, ולזכור שיש לנו ההזדמנות ביום הזה לוודא שכל האור שיגיע אל חיינו השנה יגיע מערוץ החסד והרחמים, ולכן הוא יהיה שפע של אור, שאינו מדוד ומוגבל על ידי הדין.
זוהי העבודה שלנו בראש השנה, בראש חודש מאזניים. אני מקווה שכולנו נתמקד בכך; השנה, אנו חייבים להזיז את אור הבורא באופן מוחלט מדין לרחמים. ואנו יכולים לעשות זאת אם נשמור על מיקוד ומודעות במהלך התקשורות שלנו, ונזכיר לעצמנו בכל מילה שאנו שומעים ובכל תקיעת שופר שנקשיב לה שכולנו, יחד, מזיזים את אור הבורא מערוץ הדין והשיפוט לערוץ החסד והרחמים.