במשך 80 שנה, היה מרכז הקבלה כוח מוביל שהוציא לאור את חכמת הקבלה שהיתה סמויה מן העין קודם לכן. במשך מאות בשנים, היו הסודות הללו זמינים רק למקובלים הגדולים;

כיום, הם מצויים ממש לפני עיניכם. הגילויים העצומים הללו נותנים לנו כלים הכרחיים להסרת כאוס מחיינו.

מאז יסוד מרכז הקבלה בשנת 1922, הקריבו מורי המרכז את בטחונם האישי ואת רווחתם כדי לגלות לעולם את הכלים משפרי החיים של הקבלה ושל הזוהר. למרות קשיים רבים, לא התעמעמה התלהבותם ולא דעכה התחייבותם להמשיך להעביר את הידע הזה.

החלטת מרכז הקבלה לפתוח את שעריו לכל מי שחפץ ללמוד הייתה שבירה חסרת תקדים של המסורת ועוררה התנגדות רבה. היו אנשים שאמרו שאין זה אפשרי להפיץ ברבים פירוש מתקבל על הדעת של מסורת כה עמוקה ומורכבת. בנוסף, הצעד האמיץ לפתוח את לימוד הקבלה לכולם נתפס כטעות בזמן שלימוד הקבלה היה אסור, כאילו שעצם קיומו של איסור גורף הוא סיבה מספקת למנוע מאנשים ידע שהם משתוקקים אליו כל כך. 

האיסור שמרכז הקבלה הואשם בשבירתו היה קיים מאות בשנים, אך הוא בוטל לפני כ-450 שנים בידי המקובל הגדול, רבי אברהם אזולאי [1570-1643] . ואף על פי כן, כאשר אנו מתבוננים בחייהם של מקובלים אמיצים רבים שחיו במשך ארבע מאות השנים מאז תקופתו של אברהם אזולאי, אנו מבינים שאותם חלוצים התנסו כולם ביחס המחפיר שסבלו מייסדי מרכז הקבלה לפני כשמונים שנים.

כיום משתנים הדברים לטובה במהירות. הקבלה ידועה כיום בכל העולם כשיטה רבת עוצמה לשיפור חיי האדם. איך התרחש השינוי הזה? כפי שתראו בפרשות של הכרך השלישי מתוך חמשת ספריו של משה, הקרבנות הגדולים ביותר מביאים את הגמול הגדול ביותר – והיו הרבה מקובלים גדולים שהקריבו את חייהם כדי לתת את מתנת הזוהר והקבלה לכל העולם.

מדוע היתה הפצת הקבלה מטרה לכל כך הרבה כעס ושליליות?
התשובה לשאלה המביכה והמבלבלת הזו, כמו התשובה לכל השאלות האחרות, מופיעה בבהירות ובפשטות בזוהר עצמו. כאשר אנו מתבוננים עמוקות בזוהר, כפי שעשיתי בעזרתו של מורי ורבי הרב ברנדוויין, והמורה שלו הרב אשלג לפניו, הדבר מתבהר. חכמת הקבלה והשיטות שלה מכוונות באופן ברור להסרת כל כאוס מן העולם הזה. לכן, הכוח המטפיזי העומד מאחורי דיכוי והעלמת חכמת הזוהר הוא לא אחר מאשר השטן בעצמו – היריב, האגו שלנו – מכיון שאם הכאוס יעלם לתמיד – הוא יצא לחלוטין מהתמונה ולא תהיה לו כל עבודה. השטן קיים רק כדי לשמר את המצב הכאוטי שהשתלט על האנושות מימי בראשית. הוא השתמש בכלים המוכרים של תאוות בצע, קנאה וספק כדי להשיג את המטרה הזו. 

למרות שיש אנשים שמטילים ספק בקיומו של כוח שלילי כזה, התבוננות בחיי היום יום שלנו מגלה בבהירות את קיומו של כוח חזק מאוד של חושך המקיף אותנו ומצוי אפילו בתוכנו. 

כמה פעמים הבנו שלא כדאי לנו לעשות משהו, שהוא יזיק לנו, ובכל זאת עשינו אותו?
כמה פעמים ידענו שאנו חייבים לפעול לטובת הנשמה שלנו, אבל קול פנימי לחש לנו:”בשביל מה להתאמץ?” הקול הכפייתי הקטן הזה הוא בעצם כל מהותו של השטן. ואל תטעו: השטן חי וקיים. הוא עובד כל רגע, כל שניה, כדי להמשיך את שליטתו בחיינו, עושה כל מאמץ לסכל את תקוותנו לחירות מכאוס, כאב וסבל.

אבל אפילו אם אנו מבינים מה מסתתר מאחורי הכוחות המאוחרים העובדים כדי למנוע את הפצת הקבלה כיום, עדיין צריך להסביר את האיסור המקורי על לימוד הקבלה. הזוהר אומר לנו שהאיסור המקורי לא היה איסור במובן שבו אנו מבינים כיום את המלה. חכמת הקבלה הייתה כה מתקדמת עד שלפני המאה העשרים לא היתה לאדם הפשוט שום מסגרת שבה יוכל ליישם את התובנות של הקבלה בחיי היום יום.

הדבר התחיל להשתנות עם הופעת הפיזיקה הניוטונית לפני כ-300 שנים. המדע החל להשתחרר מן התפיסה הדוגמטית שלו את טבע העולם החמרי והתחיל להבין ולקבל קיום של ישויות וכוחות המצויים מעבר לממד הפיזי. שינוי זה במודעות הפך כמה דברים בקבלה לנגישים יותר. 

לפני מאות בשנים חזה רב אברהם אזולאי מראש את התפתחות המדע שתגרום לכך שחכמת הקבלה תהיה מובנת יותר. האיסור המקורי כנגד הפצת חכמת הקבלה ברבים היה רק אמצעי להזהיר את תלמידי הקבלה שעדיין אי אפשר לתפוס או להבין את סודותיה במלואם.

הזוהר אומר שכל סודותיו ושיטותיו יתגלו בעידן הדלי, עידן שכבר החל ואשר הביא עמו תופעות שאיש לא יכול היה אפילו לחלום עליהן לפני מאה שנה, כמו אינטרנט, טלפון נייד, ננו טכנולוגיה והתגלית המדעית של רוח על החומר, המוכיחה שהמודעות שלנו קובעת את המציאות שלנו. כל זה התרחש במהלך המאה העשרים, כאשר התגליות של הזוהר נתמכו על ידי התגליות של הפיזיקה המודרנית. בנוסף, לפני כשמונים שנה, הציג הרב אשלג הסבר נרחב של שיטות הקבלה בספרו “תלמוד עשר הספירות”, שהתובנות שלו הרחיקו לכת הרבה מעבר למדע המודרני. הרב אשלג מגלה בספר הזה את המקור והמשמעות כל כל הקיום, וההסברים שלו חושפים אמיתות שאי אפשר לקלוט אותן באמצעות חמשת החושים המוגבלים שלנו.

כהרבה מקובלים לפניו, היה הרב אשלג מנודה ומושמץ, ואף הותקף פיזית, על שהפך את חכמת הקבלה לזמינה יותר. בפירוש הסולם, שבו תרגם את הזוהר מארמית לעברית ופירש אותו, סיפק לנו הרב אשלג את כל הכלים הנחוצים כדי להסיר כאוס מתוכנו. בפעם הראשונה היה סיכום מקיף של עקרונות הקבלה זמין לכל אלה שרצו ללמוד אותה. ובפעם הראשונה הייתה לאנושות שיטה שיכלה להשתמש בה כדי לשחרר את עצמה מאחיזתו של השטן. מכיוון שהדבר גרם ליריב שלנו בעיות קשות, הוא גייס את עזרתם של מנהיגים רבים כדי לסלק מתוכם,בשקט או לא כל כך בשקט, את הרב אשלג ה”כופר”. למרבה המזל, הם לא הצליחו, והעולם מפיק עתה תועלת רבה מהישגיו של הרב אשלג.

עכשיו אנו יכולים להבין מדוע השיטה הרוחנית המיוחדת הזו – קבלה – היתה כה חבויה מן העולם. גילוי הידע הזה עשוי היה לשים קץ לכאוס ששלט אלפי שנים. הכוח מאחרי המאמץ לשמור את הזוהר נסתר מעיני האנושות היה לא אחר מאשר השטן שהשתמש בכל המאגר העצום של כלי החבלה שלו, כלים שלמרבה הצער עדיין ממשיכים להנציח את שלטונו. הוא יודע בדיוק כיצד ואיפה להכות כדי להשיג את ההשפעה המירבית ולנצל את כל החולשות האנושיות במלואן.

אבל עם כניסת עידן הדלי, הפכה ההבטחה הנבואית של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר, למציאות. אנו חווים עתה בהתגלות הידע העצום הזה. באף תקופה אחרת בהסטוריה לא נגעה הקבלה בכל כך הרבה מיליונים של אנשים כמו ברגע הנוכחי. חיים ללא כאוס מעולם לא היו בהישג יד עבור כל האנושות עד עתה.

כשאנו רואים את התקדמותו העצומה של מרכז הקבלה במשך 18 השנים האחרונות שבה פעל כדי להביא את החכמה הזו אל כל האנשים, אנו מבינים את הבהירות הנשגבת של תובנות הזוהר המתייחסות להכחדת השטן. כמובן, החכמה הזו, כמו פריצות הדרך המדעיות המקבילות, נראתה לרבים כהזיה אבסורדית, עד לא מכבר. אבל כיום הפכה מודעות האנושות כה מרוממת עד כי חכמת הקבלה – יחד עם “נסים” מדעיים כמו התחדשות התאים וננו טכנולוגיה – נעשו מציאות מקובלת לחלוטין.

השינוי הדרמטי הזה במודעות העולמית יכול להיות קשה להבנה לרוב האנשים. אבל מנקודת ראות קבלית, אפשר להסביר אותו על ידי החדרה של אור, אותה חווים הרבה מליונים של אנשים הקוראים או סורקים את הזוהר. האור שהתגלה פתח את הדלת להרבה מושגים עתידיים המצויים בזוהר. התקופה הזו שבה אנו מוצאים את עצמנו, למרבה המזל והזכות, מבטיחה את חיסול הכאוס באופן כללי, ובאופן מיוחד – סילוק מחלות ומצבי בריאות כאוטיים. באף תקופה אחרת בהסטוריה לא עלו רעיונות מתקדמים כל כך, המובילים את האנושות להבנה שאנו יכולים באמת לחיות בבריאות טובה מתמדת ובלי פחד מהמוות.

מדוע השינוי החיובי הזה מתרחש בתקופה הנוכחית? מכיוון שאין כל הסבר אחר, הזוהר יכול וצריך להיחשב ככוח מאחורי המזל והתקווה הללו. כוח הזוהר עושה כל זאת. אנו יכולים, בפעם הראשונה, לצפות באמת ובתמים לשיפור בסיסי של חיינו. בעוד כמה אנשים יכולים להתקשות להבין כיצד יכולה סריקה וקריאה של המסמך היקר הזה לעורר שינויים חשובים כל כך בחיינו, הרי זה בדיוק מה שחזה הזוהר לפני כאלפיים שנה.

אנו חייבים להבין דרך נוספת שבה משתמש השטן כדי להסיט אותנו מהדרך האמיתית. אני מתייחס כאן לגישה האקדמית הטהורה אל הזוהר, המסיטה את חכמתו מן המטרה האמיתית שלו. מלומדים מסויימים, שאף אחד מהם אינו מקובל, הדביקו על השיטות ועל חכמת הזוהר תווית של פילוסופיה, והתעלמו בכך לחלוטין מן השינויים מרחיקי הלכת בעולם הפיזי ומן התועלת המעשית העצומה שאנו יכולים להפיק מן הלימוד בזוהר. אחרים ניסו לשים את הזוהר בקטגוריה של דת, מעין תוספת או תוצר לוואי של היהדות. ועם זאת הזוהר, והספר הקודם לו, ספר יצירה, שנכתב על ידי אברהם אבינו, היו קיימים הרבה לפני התהוות כל דת רשמית, וזה מדגים בצורה בהירה וללא כל ספק את האוניברסליות של החכמה הזו. גם אם אדם אינו בקי בארמית – ורוב האנושות אינה בקיאה – הרי שסריקת הסיכום המופלא הזה, יכולה לגלות, ללא כל ספק, את אור הבורא לכל אחד מאתנו ולכל האנושות.

גישת מרכז הקבלה, המעודדת סריקה של כתבים בלי לקרוא או להבין את הטקסט, נתקלה בשלב מוקדם למדי בביקורת קשה ונוקבת. הרעיון המהפכני הזה נתפס כעוד ניסיון של מרכז הקבלה להונות את האנשים. אבל סריקה הייתה חלק בלתי נפרד מהרבה מסורות רוחניות. קחו למשל את האיסור שעדיין קיים, ואשר הוטל על ידי הממסד הדתי היהודי, האוסר להגות את השם המפורש. כאשר אנו צריכים לקרוא בקול את השם המפורש כפי שהוא נכתב בספרי התפילה או בכל מקום אחר, קבעו הרבנים במפורש שאת השם הזה אפשר רק לסרוק, ולא לומר אותו בקול רם. למען האמת, הם החליפו את המלה הזו במלה אחרת, המורכבת מצירוף אחר לגמרי של אותיות, והורו לנו לקרוא בקול את השם האחר של הבורא במקום השם המפורש.
בכל מגילת התורה אנו מוצאים מלים כתובות שאי אפשר להגות אותן. 

לפעמים, המלים שקוראים שונות לגמרי מן המלים הכתובות. מטרת התהליך הנעלה הבלתי שגרתי הזה היא לחבר אותנו,באמצעות סריקה חזותית, אל הבלתי מדובר, אל המלה הכתובה שבתורה. בדרך זו אנו מתחברים אל האור הנשגב של הבורא הזמין בתוך המלה הבלתי מדוברת. סריקת הזוהר וטקסטים חשובים אחרים, כולל ספר התורה עצמו, נחשבו תמיד לחיבור חזק יותר אל האור מאשר חזרה מילולית, פיזית, של המלים.

שיטת הסריקה היא הכוח החזק ביותר שאנו יכולים להפעיל כדי להגשים את התקוה ליקום חסר כאוס. לכן, דחיית מיליוני מחפשי דרך הרוצים לשפר את חייהם רק מפני שהם אינם מבינים את השפה ואינם יכולים לקרוא, היא לא יותר מאשר פרסה זולה. זו בודאי לא היתה כוונתו של משה רבנו כאשר הורה לשמעון בר יוחאי ליצור את הזוהר כדי להגשים את חלום האנושות לסלק כאוס מכל העולם. השתקעות בספקולציות פילוסופיות על מהות הקבלה ה”אמיתית” אינה יותר מאשר דברי הבל ורעות רוח. הדיון שעוסק בשאלה מיהו מקובל “אמיתי” הוא רק עוד תעלול של השטן כדי להסיח את תשומת לבנו ממטרתו האמיתית של הזוהר.
אין שום מחלוקת לגבי התקפות והאמינות הן של הזוהר עצמו והן של רוב העבודות שנכתבו על ידי מקובלים מפורסמים בעבר. הזוהר הינו, ותמיד יהיה, הכלי המוחלט עבורנו, בו נוכל להשתמש כדי לשפר את חיינו ואת חיי כל האנושות.

לסיום, הרשו לי להדגיש את השינוי המדהים המתרחש עכשיו באשר לנוכחות הזוהר בחיי היום יום. רק לפני עשרים שנים היה קשה לכל אדם, בין אם היה בעל כישורים מחקריים או משאבים פיננסיים, לזכות בגישה לחכמה האמיתית של הזוהר או לטקסט עצמו. עכשיו הכל השתנה.

הזוהר, חכמת הקבלה והתורה הקבלית זמינים לכל אחד. וכך זה צריך להיות. הצורך לגלות את כוח האור של הבורא מעולם לא היה גדול כפי שהוא בימינו, כאשר אנו עומדים בפני האפשרות הנוראה של זיהום סביבת המחיה שלנו ואיום המלחמה הגרעינית היכול למחוק את החיים לחלוטין מעל פני האדמה. כשאנו מתעמתים עם מציאות נוראה כל כך, חובה עלינו להחדיר אור לסביבתנו ככל שנוכל. המטרה האמיתית של הקבלה אינה סתם לספק מידע – אלא לגלות את האור שיחסל כאוס מחיינו ומכל העולם.