האם חוויתם אי פעם זמן שבו חשבתם שמשהו הוא סוף העולם, אבל הוא התברר כברכה? כולנו שמענו את הביטוי “ברכה בתחפושת”. מדוע צריך הבורא לשלוח לך ברכות מוסתרות? כל זה מתייחס לחוסר היכולת שלנו, לפעמים, לראות את האמת. אפילו באופן פיזי, המדע אומר לנו שהעיניים לא רואות נכון, אלא הופכות את התמונות. המוח אחראי לתקן ולהפוך את מה שהעיניים רואות. בדרך זו, אנו יודעים שביסודו של דבר, נחוצים מאמץ וחכמה רוחנית כדי להבין ולראות מה שבאמת נמצא לפנינו.
בפרשת השבוע הזה, הנביא בלעם לא היה מסוגל לראות את מלאך ה’ שניצב ממש מולו, למרות שהאתון שלו יכולה הייתה. ענווה תזכיר לנו שאנו לא תמיד רואים מה שאנו חושבים שאנו רואים. לפעמים, אנו רואים מה שאנו מעדיפים לראות. כאשר אנו לומדים לראות עם לבנו, במקום עם האג’נדה האישית שלנו, אנו מסוגלים לראות את האמת. השבוע, ניתנת לנו המתנה להפוך את טבענו. אנו מסוגלים לפתוח את לבנו וללמוד לראות את העולם דרך עדשות האהבה והענווה במקום תחושת ה”מגיע לי” והאינטרס האישי. השינוי הזה יאפשר לנו לראות את האור שנמצא סביבנו.
הפרשה שתנחה אותנו במהלך השבוע הקרוב היא “בָּלָק”. בלק ראה את הנסים וההצלחות של בני ישראל. הוא ראה את כל אשר עשו ואת האויבים שכבשו והתחיל לפחד מפניהם. לבלק הייתה “עין רעה”. כוח השנאה והקנאה היה בתוכו. הוא היה מסוגל לחשוב רק על עצמו, על צרכיו, ועל האג’נדה האישית שלו. בדרך זו, לא היה עבורו שום פתח לראות שום דבר חוץ מעצמו. האמת תמיד חמקה ממנו. הוא החליט לגייס את כוחותיו של הנביא השלילי בלעם. בלק חשב שכוח העין הרעה שלו יחד עם כוחו של בלעם לקלל, יאפשרו להם להתגבר בהצלחה על בני ישראל ולהשמידם. פרשת בלק נראית על פני השטח שלילית, אבל בתמונה הגדולה פירושה הגנה משליליות והכוח אפילו לשנות אותה. היא תמיד נשלחת אלינו מעם הבורא במשך חודש סרטן, כאשר הגוף השמיימי השולט עלינו הוא הירח. הירח הוא סלע המשולל לחלוטין כל אור; הוא אינו נותן, הוא רק מקבל. בדרך זו, אנו יכולים לראות כיצד התכונות השליליות שלנו דומות במידה רבה לירח. אבל הירח מסוגל להאיר כאשר מתרחש שינוי. יש תקווה שכל שמץ של חושך יהפוך לאור.
בלק ובלעם יזמו מסע רדיפה להשמדת בני ישראל, אבל למרות כל הקללות והתפילות השליליות שלהם הם לא הצליחו לקלל את בני ישראל. הבורא הגן על בני ישראל מכוחות בלק ובלעם. בלעם היה נעלה יותר מבלק. בלעם תמיד הזהיר את בלק שלא יוכל לקלל את בני ישראל מכיוון שהם מוגנים. בלעם יכול היה לראות שהוא יוכל רק לברך אותם. למרות זאת, בלק התעקש. בסופו של דבר, לאחר שלושה ניסיונות לקלל את בני ישראל, בלעם ברך אותם אפילו יותר. תוכניתו של בלק נכשלה. במהלך התהליך הזה, התחיל בלעם לשנות את עצמו. הוא הלך ונעשה יותר ויותר מחובר לאור הבורא והיה מסוגל לראות את האמת. בזכות זאת, לבו נפתח, הוא התחבר לבורא, והיה לערוץ של ברכות, במקום של קללות.
פרשות התורה שאנו קוראים כל שבוע הן חיות בזמן אמת. אנו עלולים לחשוב שאנו קוראים על אנשים שחיו לפני אלפי שנים, אבל למעשה, אנו קוראים על עצמנו. בתוך כל אחת ואחד מאתנו קיימים בלק ובלעם. אבל בתוכנו קיימים גם הטוהר של משה וגם כוח הבורא. זה תמיד עניין של בחירה, באיזה חיבור ומקור אנו בוחרים. האג’נדות הנסתרות שלנו והאנוכיות שלנו גורמות לנו תקווה כוזבת שאנו משרתים את עצמנו.
השפעת הירח, החודש הזה, היא בלשון המקובלים “הרצון לקבל לעצמו בלבד.” זוהי התכונה המולדת שלנו, שהבורא נתן לנו, ונמצאת בתוך כולנו. הרצון הזה לקבל המשותף לכולנו הוא שמאפשר לנו למשוך אור רוחני. הבורא ברא אותנו מושלמים בדיוק כפי שאנו. אבל אנחנו ביקשנו מהבורא לשלוח אותנו לעולם הזה כדי שתהיה לנו הזדמנות לשנות את הרצון שלנו לרצון לתת. אנו רצינו להפוך לישויות של נתינה, לא רק של קבלה. לכן קיים החוק הרוחני בעולם הזה, שכדי לקבל אנו למעשה חייבים ליזום ולפתח את היכולת שלנו לתת ולחלק. במקום לב סגור שחושב רק על עצמו ועל מה שהוא יכול לקחת, אנו מסוגלים לפתח לב פתוח ואוהב שמעוניין במה שהוא יכול לתת לאחרים ולעולם. השינוי הזה הוא שמדליק את האור בעולם הזה ומאפשר לנו לקבל. שם נמצא הפרדוקס. בדיוק כמו הירח, הלב שלנו יכול לקבל אור רק כאשר הוא משקף אותו ומחזיר אותו. בלי השינוי הזה, האור פשוט נעלם בחלל.
גם אנו יכולים לקבל אפילו יותר כאשר אנו לומדים לתת. בלק ובלעם לא יכלו לראות. הם ראו רק מה שהם רצו לראות. הם לא יכלו לראות שבני ישראל היו מבורכים ביכולת לעשות את השינוי שיעורר לב נדיב, פתוח ואוהב. היה להם הכוח הזה לסלק את האג’נדות הנסתרות שלהם ולהפוך לישויות של נתינה. לכן אנשים הם תמיד מבורכים, ולא מקוללים. כאשר אנו מתחברים לחלק הזה של הבורא בתוכנו, החלק שרוצה לאהוב ולתת, ברכות תמיד תזרומנה אלינו ונהיה תמיד מוגנים מכל הכוחות השליליים.
השבוע, במדיטציות שלנו, אנו מתחברים אל פרפר הנקרא “דנאית מלכותית” או “פרפר המלוכה”. עמוק בתוך הגולם שלו, מתרחש השינוי הגדול ביותר. קודם כל הוא מתחיל כזחל, ההולך על פני האדמה. אז הוא עובר את המסע שבו הוא הופך ליצור נפלא המסוגל לעוף. הוא מגיח מתוך הגולם, ולמרות שפעם היה קשור לאדמה, עכשיו הוא ממריא ומרחף באוויר במלוא יופיו, קלותו, זוהרו, הודו והדרו. הבינו שכולנו כמו פרפר המלוכה הזה. אנו באים לעולם הזה בדרך אחת ועוזבים בדרך אחרת. אנו יכולים ללמוד כיצד לעוף. השינוי הזה אפשרי כאשר אנו פותחים את לבנו ובוחרים באהבה במקום שנאה. אנו בוחרים לתת עין טובה במקום עין רעה. אנו בוחרים לברך, ולא לקלל. אנו בוחרים לעזור לנצרכים, ולא להפנות להם עורף. חודש סרטן נותן לנו את כוח הרגישות וההזנה כדי שנוכל לעשות את השינוי החיוני הזה. שינוי שיועיל לעולם כולו, לאחרים, אבל כתמיד, מועיל לנו ביותר. מכיוון שכאשר אנו מברכים, אנו מבורכים. זוהי הסיבה לכך שבאנו לעולם הזה, להגיח מתוך ה”גולם” שלנו, מתוך הקליפות העוטפות אותנו, כדי לעשות את עבודת הקודש שנועדנו לה, להפוך את החושך לאור.