בזוהר יש פסוק שאומר, "קרוב השם לכל קוראיו", הבורא קרוב לכל אלה שקוראים לו. הזוהר מסביר שהפסוק מתייחס לחודש הזה, חודש בתולה [אלול]. בחודש הזה, אור הבורא קרוב אלינו יותר מאשר בכל תקופה אחרת בשנה.
אם נשתמש בדוגמא – דומה הדבר למלך המצוי בארמונו, ומאוד קשה להגיע אליו. אבל אם הוא יוצא לטיול בפארק, כן, יתכן שיש סביבו שומרים, אבל תוכלו לפחות לראות אותו או להתקרב אליו. הוא הדבר עם אור הבורא החודש הזה; האור יוצא ממקומו המרוחק והוא קרוב לכל אלה שקוראים לו. כל חוסר,כל כאב וכל המקומות בחיינו אותם אנו צריכים למלא באור, זה החודש בו נוכל לעשות זאת. אבל עלינו לעורר את האור. אנו חייבים לקרוא לאור.
ישנם הרבה סיפורים על המקובלים בהם הם אינם עושים דבר בחודש אלול חוץ מלעורר בתוכם רצון וקריאה לאור של הבורא. זה מכיוון שהם ידעו שאם אנו מחוברים לנשמות שלנו אנו יכולים לעורר את אור הבורא לבוא לקראתנו החודש הזה; חודש שמעניק לנו פתיחות עצומה וקרבה עצומה אל האור.
מכיוון שהאור קרוב יותר בחודש אלול, בחודש הזה חשוב להשתמש בכלים של הקבלה יותר מאשר בכל שאר חודשי השנה. בכל שאר אחד עשר החודשים, עליכם לעבוד הרבה יותר קשה כדי להתקרב לאור; זה אפשרי, אבל יותר קשה. אבל החודש הזה אור הבורא בא לקראתנו. למעשה, כל עבודה שנעשה בחודש אלול משכפלת את עצמה מפני שאור הבורא קרוב כל כך. לכן, אם נתפוס את ההזדמנות, אז הפוטנציאל לאור, לברכות ולמילוי יהיה גדול יותר עכשיו מאשר בכל תקופה אחרת.
פעמים רבות בחיים, ובמיוחד בחודש הזה, חודש אלול, אנו לא מעריכים או יודעים עד כמה השערים פתוחים, ולכן אנו לא מנצלים את ההזדמנויות האלה. החודש הזה מלא בהזדמנויות. ולכן כל עבודה רוחנית שלפעמים אנו מוותרים עליה, כל שינוי שלפעמים אנו מוותרים עליו, כל כלי שלפעמים אנו מוותרים עליו… אל תוותרו עליהם החודש הזה, מכיוון ש"קרוב השם לכל קוראיו", אור הבורא עכשיו הוא הקרוב ביותר.
ברכות ואור,
מיכאל