יש הרבה דלתות עם שמות שונים עליהן, המובילים למודעות ולחיבור. אבל אם נסתכל על כל החוכמות, כולן מדברות על דבר אחד – אהבה! אז למה אנחנו חייבים לסבך?
מאת: מיכל ברג
אני מקווה שאתם נהנים מסדרת הבלוגים האלה, באופן מסוים, הבלוג הזה הוא האחרון בסדרה אבל גם הראשון, זה שעליו מתבססים כל השאר. יש הרבה דלתות עם שמות שונים עליהן, המובילים למודעות ולחיבור. אבל אם נסתכל על כל החוכמות, כולן מדברות על דבר אחד ומובילות לדבר אחד – אהבה! לאהוב אחרים ואת עצמי.
הדבר המפתיע הוא, שכיוון שאהבה הפכה למילה נדושה יחסית ולמילה המקושרת לרגשות, היא נשמעת מעט קיטשית ורכרוכית, ולא ככלי בסיסי לשינוי ולגדילה. האמת והמטרה האולטימטיבית הן תמיד פשוטות, אבל האגו שלנו לא מסוגל לקבל זאת, לכן, עלינו להלביש את זה בכדי להפוך את הנושא למתוחכם יותר ומסובך יותר.
>>>רוחניות להורים: אמנות הבית הרוחני – חלק ד': להתחבר לאינטואיציה<<<
מודעות של אהבה
אבל למען האמת, הדבר החשוב הוא להגיע למודעות של אהבה. יש אימרה מאוד עוצמתית של הרב ברג: "לאהוב אחרים זו הדרך שבה מגיעים למציאות האמיתית ומשפיעים על כל אטום ואטום שביקום". מה שאני מבינה מכך הוא שכשאתם באים ממקום של אהבה, כשאתם נמצאים במצב מודעות של אהבה ויכולים להתחבר קודם כל לאהבה שבכם, זו הדרך היחידה להתחבר למציאות האמיתית. כשאנו באים עם קיבעון מחשבתי מסוים, כעס ותסכול אנו לא רואים אנשים כפי שהם באמת. אז, אנחנו מתעוורים ולא מצליחים לראות מה קורה סביבנו ועם אנשים אחרים.
בנוסף, הדרך היחידה שבה נוכל להשפיע על אחרים היא כשאנו באים ממקום של אהבה.
בשבילי, כבת מזל דלי, תמיד רציתי להיות צודקת; נהגתי לומר לאנשים את האמת, ולאחר מכן תהיתי למה הם לא מקשיבים לי או הולכים אחריי. בסופו של דבר, הבנתי שהסיבה לכך היא שלא תיקשרתי ממקום של אהבה, כך שלא נוצר קשר אמיתי ולכן לא היה כלל מקום להיות בעלת השפעה.
אנחנו אנושיים
אותו דבר מתרחש בבתים שלנו. אם אני רוצה להוביל לשינוי או לשיפור, אצל בעלי או ילדיי, אין דרך טובה יותר מאשר לבוא קודם כל ממקום של אהבה. ללא אהבה, התקשורת תמיד תצטמצם לסוג של ויכוח: הדרך שלי/הדרך שלך, המילים שלי/ המילים שלך. תמיד. אם כך, אבן הבניין היא להכיר באמת את המהות של האדם האחר. והדרך להבין מי הוא, היא לאו דווקא דרך המעשים שלו.
מהותית כולנו אנשים טובים, אבל מכיוון שאנחנו אנושיים, מדי פעם אנו עושים בחירות גרועות. בחירה גרועה לא משנה את מי שאני או את מי שגרים אתי בבית. זכירה של אמת זו במוחנו יוצרת דינמיקה שונה לחלוטין.
כשאנו מתנהגים לא נכון או כשאנו עושים בחירה גרועה, תמיד נצטרך להתמודד אם זה, אבל עם זאת, אנחנו לא יכולים לשכוח את המהות האנושית, אותו מקום של אהבה שתמיד נוכל לחזור אליו. כשאנו שופטים מישהו, המקום הזה נעלם. כהורה, דמיינו איזה הבדל אם רק נאמר לילדינו:"זו היתה באמת בחירה גרועה, אבל אני יודעת מי אתה באמת, ואני יודעת שמה שעשית לא מעיד על מי שאתה".
אנו יודעים מי אנחנו – השאר הוא רק הצגה.
בית רוחני משמעותו שיש לפעמים גם בלגן: אנחנו בני אדם – לא מלאכים. אנחנו לא הורים מושלמים או בני זוג מושלמים. אבל כל עוד אנחנו מבינים שאנחנו בתהליך מתמשך ושתהליך של מישהו אחד לא יותר טוב או יותר גרוע מזה של מישהו אחר, אז נוכל לחיות עם אהבה. בית רוחני משמעו אווירה בטוחה עבור כל אחד מבני הבית לחקור ולבטא את מי שהם, בזמן שאהבה היא הבסיס וגם המטרה.
>>>רוחניות להורים: אמנות הבית הרוחני – חלק ד': להתחבר לאינטואיציה<<<
