בראשית – רצון

“עם תחילת הגשמתו של רצון המלך, כלומר, כאשר המלך רצה להוריד שפע וליצור את העולם…”, זוהר, בראשית א’.

ההתחלה של כל ההתחלות נולדה כתוצאה מרצון. אין דרך ליצור, להוציא לפועל או לעשות משהו, מבלי שיהיה לנו את הרצון הראשוני שידחף אותנו לכך.

לא הבנתי: אירועים שמתרחשים, שאנו מצהירים עליהם כעל הדברים האחרונים שהיינו רוצים שיקרו, אכן, קשורים לרצון או לחוסר רצון שלנו.

אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו כהורים הוא להיות מודעים לרצונות של הילדים שלנו ולסייע להם לטפח אותם. הילדים שלנו סומכים עלינו שנדריך אותם במסע החיים, ובתוך כך נסמן עבורם את ההבדלים בין רצונות טובים ובין רצונות לא טובים. לצד זאת, הם מצפים מאיתנו שנעניק להם את הכלים שיסייעו להם להגשים את רצונותיהם.
וגם כאן – לפני שאנחנו מציבים את המטרה בפני ילדינו, עלינו להעניק להם דוגמה אישית ולהציב אותה קודם כל בפני עצמנו.
כלומר, לפני שנדרוש מילדינו לפתח את כוח הרצון שלהם, עלינו לדעת איך לעשות זאת בעצמנו.

כיצד, אם כן, נעצים את כוח הרצון שלנו?
אנו יכולים להתחיל לבצע זאת על ידי זה שנשאל את עצמנו שאלות כגון:
מה הרצון שלי?
האם הרצון הזה הופך את החיים שלי לטובים יותר?
האם הרצון הזה עוזר לי לגדול מבחינה רוחנית?
האם הגשמת הרצון תעניק לי השראה ליצירה לטווח הארוך?

הערה: אל דאגה, תמיד יהיו לנו רצונות לשאוף אליהם, שכן במהותנו ככלי, כל מה שאנחנו מהווים זה רצון.

בחיינו מתקיימות שלוש רמות של רצון :
• הרמה הראשונה של הרצון היא הישרדותי (ניתן לקרוא לה גם בהמית או ראשונית). מדובר ברצונות הבסיסיים ביותר: אכילה, שינה והזדווגות.

• הרמה השנייה של הרצון מתעלה מעל השלב הבהמי. זה הרצון לכבוד, תהילה, יוקרה וכוח.
• הרמה השלישית של רצון היא הרמה האולטימטיבית: הרצון בהגשמה רוחנית.

השאלה החשובה היא: מהי רמת הרצון שאנחנו (או ילדינו) נמצאים בה כעת?

אם נדמה לנו שלילדינו אין מספיק רצון או מוטיבציה לממש את הפוטנציאל שלהם, הדבר יכול להצביע על כך שהם תקועים באחת משתי הרמות הראשונות של הרצון. במילים אחרות, הם מקבלים מענה לצרכים הבסיסיים שלהם, אך ללא כוונה רוחנית שמאחורי הצרכים שלהם. התוצאה היא שילדיכם חווים חוסר, או ריק בתוך עצמם. אם זה המקרה, לא מפתיע שהם מתנגדים לפתח רצונות מגובשים היטב.
אם אתם כמשפחה לא מאמצים את דרך החיים הרוחנית ולא חווים על בסיס יומיומי את ההבנה העמוקה יותר של הקיום, הדבר עלול להוביל גם את הילדים שלכם להפגין אדישות או עצלות.

כיוון שבני הדור הצעיר כיום מוכנים וצמאים ל”דבר האמיתי”, לאור, הם לא יסתפקו בפחות מזה.
אם נתעלם מהנקודה הזו ונתמקד רק במילוי פיזי, תוך שאנו דוחפים את הילדים שלנו להיראות טוב, לאכול נכון, להצליח בבית הספר וכדומה, יוצא שאנחנו לא מעניקים להם כלים רוחניים, מטרות והבנה של הסיבה להיותנו כאן, דבר שיגרום להם להרגיש בלתי מסופקים. קיים גם סיכוי טוב שהם יחפשו וישיגו מילוי בדרכים חלופיות ומסוכנות, בין אם זה באמצעות סמים, אלכוהול, מערכות יחסים שליליות – הכל במאמץ להקהות את ה”חוסר” שלהם.

המילוי האולטימטיבי הוא מילוי רוחני. זה המודעות למי שאני, לכישרונות ולאתגרים שלי, ההבנה שכל מה שקורה בחיים שלי והאנשים שסביבי הם חלק מפאזל רחב יותר.
למדו את ילדכם שכולנו נמצאים כאן כדי להתחבר לאור, ולאור שבתוכנו, ולחלוק אותו עם אחרים.
אם אתם חיים את החיים מתוך מודעות זו, הדבר יעניק לכם ולילדיכם תחושת מחויבות למטרה שמחברת את כולנו לרצון האולטימטיבי.

כמה טיפים מעשיים:
• הצטרפו לילדים שלכם למערך שיעורי הרוחניות לילדים, ולמדו את החומר במשותף.
• שתפו את הילדים שלכם בכמה מהמטרות שלכם בחיים והציגו בפניהם את הכלים הרוחניים בהם אתם משתמש כדי להשיג אותן.
• זכרו להעניק תשומת לב ולשבח את הילדים שלכם על תכונות האור בהן ניחנו.