גדולתה של הענווה – מיכאל ברג

מייקל ברג
מייקל ברג
חודש ניסן, החודש של מזל טלה, מביא איתו מתנה – הקטנת האחיזה באגו, שתאפשר לנו הגברת הקירבה שלנו לאור של הבורא.

אם אנחנו באמת משתוקקים להיות קרובים לאור, ולהיות צינורות שדרכם האור הזה יכול לזרום, חובה עלינו להבין שכל מה שאנחנו עושים, נעשה אך ורק בזכות הכוח של הבורא. חייבים לשמר את ההכרה והמודעות הזאת כל הזמן, מבלי שום קשר לכמה עוצמה וחשיבות צברנו בעולם החומרי.

מה מאפיין אישיות עוצמתית, מנהיג מצליח או מורה דגול? אפשר לומר שעל מנת להוות השראה ולהשפיע על הביטחון של האנשים סביבך עליך להיות בעל ביטחון מוחלט בעצמך. כשחושבים על משה, שלכל דעה הוא הדוגמא המובהקת למנהיגות בתנ"ך, אנחנו נזכרים שהוא היסס מאוד ולא התלהב לקראת תפקיד המנהיגות שהבורא ייעד לו.

כשהבורא אמר למשה " ועתה לכה, ואשלחך אל פרעה" (שמות פרק ג', פסוק י') משה עונה לו  "מי אנוכי כי אלך אל פרעה?"  (שם, פסוק יא'),  הוא היה בטוח שיש אנשים אחרים טובים ממנו, שהתאימו למשימה של שחרור העם. חז"ל מספרים שמשה התווכח עם הבורא במשך 7 ימים לפני שקיבל עליו את המשימה.

כמובן שלבסוף, משה התייצב מול פרעה, אבל הבהיר לאורך כל הדרך שהוא אך ורק כלי שרת של הבורא ושאין לו מעמד או כוח משל עצמו.

הוא אמר "כה אמר ה', אלהי ישראל, שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (שם, פרק ה' פסוק א') אבל פרעה סרב , ואתגר את משה עם שאלה מלגלגת " מי ה' אשר אשמע בקולו?"  (שם, פסוק ב').

למרבה הפליאה, משה לא התעמת עם פרעה באותו מעמד, וגם לא ביקש ממנו לשנות את דעתו. במקום זה, הוא פשוט אמר לעצמו – אני את חובתי מלאתי!

לפני שמשה המשיך לשלב הבא של משימת השחרור של בני ישראל, הבורא הצטרך לצוות עליו מחדש, כמעט באותן מילים " לך דבר אל פרעה מלך מצרים" (שמות פרק ו' פסוק יא'), נדמה היה שמשה, אחד המנהיגים הדגולים ביותר בהיסטוריה של האנושות , מתחמק מאחריות ומהמעמד שנלווה לכך.
על מנת שנוכל להבין את ההתנהלות של משה, עלינו להניח לכל הידע הקודם שלנו בנושא ענווה וההימנעות מלשרת.

זה נכון שמשה היה ענו וצנוע והיה בטוח שאחרים מסוגלים ליותר ממנו, ברמה בסיסית יותר ראה משה את עצמו  ככלי בידי הבורא, ותו לא. הוא הרגיש שהוא יכול לעשות את מה שהבורא ציווה אותו לעשות, אבל לא יותר מזה.

על דעת עצמו, לא היה לו כוח או יוזמה. כמו שכלי לא יכול לעשות יותר ממה שזה שמפעיל אותו רוצה, הוא היה כמו מגרפה או את חפירה בידיו של הבורא, וזה ההסבר למה שנראה כמו הימנעות עיקשת מקבלת תפקיד המנהיגות. משה הרגיש את סבל עמו, ללא ספק, הוא היה מוכן למות על מנת להקל על העם בסיבלותם. הוא גם ידע שהגיע הזמן של העם לצאת לגאולה, ושהוא זה שיוציא אותם. יותר מכך, הבורא אמר לו שאם הוא לא יגאל את בני ישראל מהעבדות, לא יהיה מישהו אחר שיעשה את זה. ועם כל זאת, משה היה בטוח שהוא עצמו לא ידע ולא יוכל לעשות שום דבר לבדו. זה תמיד יהיה הבורא שיוציא את העם ממצרים. משה הבין כי המשימה שלו היא להיות כלי שרת בידי הבורא.

משה תמיד היה מודע לכך שהוא לא עשה דבר, ושזה היה האור של הבורא שיצר את כל הניסים הגדולים, דרך משה. אם הוא היה מאפשר לגאווה ולאגו להתגנב פנימה, הזרימה הטהורה של האור היתה נחסמת. זה בגלל שמשה נשאר כלי נקי וטהור לאור של הבורא, וכלי טהור לרצון של הבורא, שהוא זה שהפך לשליח הגדול, למנהיג העולה ולגואל של עמו.

החודש כשאנחנו מבינים את השיעור הזה, כמו שמשה הבין, נוכל באמת להתחבר לאור של הבורא. אם ניתן מקום לאגו שלנו, זה יפריע לזרימת האור אלינו, ודרכנו אל כל העולם. לעומת זאת, ככל שנחקה את התכונות האלה של צניעות, נביא יותר השפעה וריפוי לעולם כולו.
 

מפת הלידה משקפת את “טביעת האצבע” הרוחנית של האדם, ואת התיקון שנשלח לבצע, שהוא ייחודי לו.
יש דבר אחד משותף לכל בני האדם: הנשמה שלנו. הקבלה גורסת כי כל הנשמות עשויות מאותו חומר, ומקורן מאותו מאגר אנרגיה קוסמי, אך עם זאת לכל נשמה ונשמה תפקיד שונה, גורל שונה, ומטען אותו היא נושאת מחיים קודמים.  קרא עוד >>

d790d7a1d798d7a8d795d79cd795d792d799d794-d79cd797d795d793d7a9-d797d7a9d795d795d79f-
29:14
d7aad797d796d799d7aa-d790d7a1d798d7a8d795d79cd795d792d799d7aa-d7aad79ed795d796-d799
13:52
d7a7d795d7a8d7a1-d7a9d795d7aad7a4d795d7aa-d791d796d795d792d799d795d7aa-d7a9d799d7a2
1:25:05
d7aad797d796d799d7aa-d797d795d793d7a9d799d7aa-d790d799d799d7a8-2024
18:02

כתיבת תגובה

Scroll to Top

חיפוש חופשי באתר