כל דקה, כל יום, שבוע, חודש ושנה יש להם אנרגיה מיוחדת. כפי שנאמר בתנ”כ: ” לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם” [קהלת פרק ג’ פסוק א’]. יש זמן לזרוע ולשתול, ויש זמן לאסוף את היבול. יש זמן לתכנון, וזמן לפעולה. האנרגיה של השבוע הזה, השבוע של פרשת “וַיֵּצֵא”, כפי שנגלה כולנו יחד, נועדה ליצור שינוי במודעות שלנו. בעזרת הלימוד הרוחני וההבנה העמוקה יותר שמאפשרת לנו הפרשה הזו, נהיה מסוגלים לראות דברים בסוף השבוע בצורה אחרת מזו שראינו אותם בתחילתו.
בפרשת “וַיֵּצֵא”, אנו מוצאים את יעקב מתחיל את מסעו הרוחני. לאחר מסע ארוך, הוא פוגש את רחל ומיד מתאהב בה. אביה של רחל, מכשף מרושע בשם לבן, גורם ליעקב לעבוד שבע שנים לפני שהוא מרשה לו להינשא לרחל. ביום החתונה של יעקב ורחל רוקם לבן מזימה לרמות את יעקב, מסווה בבגדי הכלה את בתו לאה וכך נושא אותה יעקב לאישה במקום רחל, בלי ידיעתו. כדי לזכות ברחל, הזווג הקוסמי האמיתי שלו, מסכים יעקב לעבוד שבע שנים נוספות עבור לבן.
שבועות אחדים לפני כן קראנו את פרשת “לֵךְ לְךָ”. האם פרשת “וַיֵּצֵא” היא עוד פרשה שבה מפצירה בנו התורה לצאת למסע רוחני? לעזוב את אזור הנוחות שלנו? לצאת מחוץ לעצמנו? במובן מסוים, כן, אני מאמינה שכן. אבל עם זאת, יש כאן הבדל מובהק, יש כאן עבורנו רמה חדשה לחלוטין של הבנה, רמה שאני חושבת שכל מי שעוסק באורח חיים רוחני יכול בוודאי להפיק ממנה תועלת רבה.
בעוד פרשת “לֵךְ לְךָ” מלמדת את יתרונות היציאה מתוך הטבע שלנו, לגרום לעצמנו להרגיש לא בנוח ולצאת מתוך עצמנו כדי לעזור לאחרים ולתמוך בהם, הרי שסיפורו של יעקב בפרשת “וַיֵּצֵא” מספר מה מתרחש כאשר אנו בוחרים באופן מודע לקחת על עצמנו עבודה רוחנית. כן, כמו אברהם, היה על יעקב לעזוב את המקום שהוא חשב שהוא ביתו – אזור הנוחות והביטחון האישי שלו – וללכת אל רמת הרוחניות הבאה שלו, אבל ברגע שעשה זאת, עמד בפני כל כך הרבה קשיים, כל כך הרבה הזדמנויות לבחור או לומר: “לא, זה לא בשבילי.” הסוד שמגלה לנו פרשת “וַיֵּצֵא” הוא שהדרך בה אנו גדלים מבחינה רוחנית נעשית באמצעות הבחירה שאנו בוחרים להמשיך ללכת, להתמיד. לעתים קרובות אני שומעת מתלמידים שברגע בו הם התחייבו התחייבות אמיתית ואמרו “אהיה יותר רוחני/ת”, הם עמדו בפני בחירות. פתאום התחילו מצבים שונים להציג את עצמם בפניהם. “מדוע דווקא עכשיו”, הם שואלים, “כאשר החלטתי את ההחלטה הגדולה הזו שאני רוצה לעשות יותר ולהיות יותר?”
התשובה היא: כדי לעשות יותר ולהיות יותר, אנו חייבים תמיד לבחור מחדש להיות בדרך הזו. להמשיך לעבוד עוד שבע שנים למרות ששבע השנים הראשונות לא נתנו לנו בדיוק מה שרצינו.
איזה אפשרויות עומדות בפניך ברגע זה? זה שבוע טוב לחשוב בו עליהן, ולהתחיל לראותן באור שונה. מכיוון שכל הסתעפות, כל צומת בדרך שתעמוד בפנינו בשבעת הימים הבאים, ולא משנה אם תהיה קטנה או גדולה, היא הזדמנות עבורנו לבחור מחדש.
הדרך הרוחנית היא דרך שתהיה תמיד רצופה וכרוכה במעקפים, מחסומים, או צמתים והסתעפויות. להיות בדרך הזו פירושו ללמוד לראות את כל אלה כאמצעי להפוך לסיבה ולבוחרי הגורל שלנו, לבחור את דרך האור. אחרי ככלות הכל, האין זו הסיבה שבזכותה נברא העולם עבורנו? כדי שנוכל להיות הסיבה, המקור למילוי ולהגשמה שלנו.
