פרשת "כי תצא" דנה בחוקים הנוגעים לצבא. אבל יש הבדל גדול בין האופן שבו אנו תופסים איש צבא ובין התפיסה של התורה. הזוהר אומר שהחיילים היו צדיקים; אבל עלינו לשאול איך הזוהר יכול לדבר על חיילים בצבא שהורגים, אונסים ובוזזים? האם לכך מתכוונת התורה? מדוע שנרצה לבחור רק אנשים צדיקים שיאלצו להרוג אנשים? יש לנו הזוהר באנגלית, וחשוב מאוד שנתענג על קריאתו באופן שבועי מפני שזה מספק לנו רמה הרבה יותר גבוהה של מודעות – לדעת את הידע – שיכול לאפשר לנו לפעול כערוצים.
אם נפרש את התורה פירוש מילולי, כפי שעשו במשך 4000 שנים, ניפול לאותם מצבים ומלכודות שיצרנו בפירושים המסורתיים שלנו, ונאבד את כל כישורי החקירה שלנו.
השיטה ודרך החשיבה של הקבלה היא לשאול, היא לחקור. לכן, הזוהר רוצה שנדע שמלחמה אינה חלק מחכמת התורה. כל צורה של שליליות מנוגדת לתורה. התורה מציעה רק היבט אחד של קיום והוא כיצד להתחבר לכוח האור של הבורא, וליצור שפע של אור עד שהחוק העתיק יפרוץ קדימה: היכן שקיים אור החושך אינו יכול לשלוט. המטרה של התורה היא לסלק כאוס מחיינו במישור האישי ביותר. אם כל אחד יטפל בכאוס שלו, לא נראה אותו סביבנו.
כאשר כל אדם יתמסר לקשר שלו עם כוח האור של הבורא, מלחמה לעולם לא תפרוץ, ולכן המרכז לקבלה עושה מאמצים רבים כל כך להביא את הזוהר לכל פינה בעולם, מכיוון שאנו יודעים שהאנרגיה של הזוהר שנמצא בבית מחזקת אותנו להפעיל כוח התנגדות ולא להגיב. הזוהר לעולם לא ישקול בחירה של מוות במלחמה. הזוהר הוא אמצעי לסיים כל מלחמה.
הזוהר מסביר שמטרת קיומנו בעולם היא לחפש את הנשמה שלנו, וזוהי מלחמה. כדי שאנשים יתחברו עם עצמם דרושה המלחמה הקשה ביותר. רוב האנשים אפילו לא יודעים שיש לנשמה קיום כלשהו. הזוהר אומר שכאשר אנו שקועים בקריאה של התורה, אנו קולטים אנרגיה שמאפשרת לנו להבין מי אנחנו ואיך אנו יכולים לשים קץ לכאוס, ורק הקשבה לקריאה של התורה בכל שבת נותנת לנו את האנרגיה הנוספת הזו לחפש שלום והרמוניה בחיינו.
יש מלחמה מתמדת בין הגוף שלנו והנשמה שלנו, ומודעות הגוף אינה עוזבת אותנו עד שהיא גוזרת עלינו מיתה. אם כן, איך יכולה הנשמה, במאמציה לעזור לנו, להביא קץ לכאוס? בדרך כלל, כשהנשמה שבויה בתוך הגוף, היא אינה מבינה את מגבלות הזמן, המקום והתנועה. לשטן יש חופש מלא, והוא שולט בשנים המעצבות את הילד עד שהוא מגיע לגיל 12 או 13, השנים בהן כל אחד מפתח את דפוסי ההתנהגות שלו שישפיעו על כל מהלך חיינו. הזוהר אומר שאנו חייבים לשנות כל זאת, ולהפוך לאנשים צדיקים, חופשיים מכל מהומה וכאוס. יש לנו כאן כלי נוסף לשבור ולנפץ אותה שלשלת הכרוכה סביב צווארנו, שהיא כמעט בלתי ניתנת לשבירה. הזוהר הוא התמיכה והעזרה שלנו, כדי לשחרר אותנו.
כאשר אנו מדברים על מוות או עונש בתורה, אין הכוונה למוות או עונש מידי הבורא, כי אין דבר כזה. זה לא קיים. התורה מדברת על לא פחות מאשר סיבה ותוצאה, בדיוק כפי שאם שמים אצבע בשקע החשמלי שבקיר, מקבלים מכת חשמל, וכיוצא בזה. כאשר אנו פועלים באופן תגובתי התוצאות מגיעות בהתאם.
התורה מלמדת אותנו את הקוואנטום המוחלט. חשיבה מתמדת על אחרים היא הדרך בה הקוואנטום עובד. כאשר אנו נותנים זכות קדימה לריפוי של אחרים, אנו נתרפא קודם לכן; זאת הנחת היסוד של כל הרעיון. במרכז לקבלה, אנו יודעים שהקוואנטום היא דרך חיים, אבל זה לא מתקבל על הדעת, כי זה נוגד כל היגיון. פרשת השבוע בתורה ובזוהר אומרת לנו שבתוך כל אחת ואחד מאתנו מתרחשת מלחמה ויש משהו שיכול לאפשר לנו לנצח במלחמה הזו.
