כדי לחיות את חיינו באמת בסוד, במקום לבזבז אותם במרדף מוליך שולל מהסחת דעת אחת לחברתה, אנו חייבים להבין את הרצף הלוגי של המחשבה ממנה התפתח הסוד. בעוד הסוד מביע עצמו במשפט אחד בלבד, מילים מועטות אלו מספקות את תמציתו של הליך לוגי בן שלושה שלבים המצוי בלבה של חוכמת הקבלה.
1. הדרך היחידה שבה נוכל להשיג מילוי רוחני היא על ידי השגת אחדות עם הבורא, מקור כל שמחה ומילוי.
2. אחדות עם הבורא מושגת על-ידי ההידמות אליו בעצם הווייתנו – מכיוון שאיחוד רוחני מבוצע על-ידי שיווי צורה רוחני.
3. מהותו של הבורא הי נתינה. לכן, כדי להיות כמוהו, אנו צריכים לשנות את מהותנו ואת טבענו מלקבל לעצמנו בלבד למצב של נתינה.
הבה נבחן רעיונות אלה:
הדרך היחידה שבה נוכל להשיג מילוי רוחני היא על ידי השגת אחדות עם הבורא, מקור כל שמחה ומילוי.
כדי לזכות בשמחה ובמילוי שאנו חפצים בהם, עלינו לדעת הן את מקורם האמיתי וכיצד אנו יכולים להתחבר למקור זה. חוכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל רגע של אושר, בין אם שביעות רצון ממשימה שבוצעה היטב בעבודה או שמחה גדולה שמלווה לידת ילד, מקורו בבורא.
הדרך היחידה להתחבר למקור זה, מסבירים המקובלים, היא על ידי השגת אחדות עם הבורא.
ובמילותיו של הרב אשלג עצמו:
ומתבטאת השלמות הזו בדברי חז"ל, רק במילה הפשוטה הנקראת "דבקות". והנה מתוך גלגולה של המילה ההיא בפיות ההמון, כמעט שאיבדה כל תוכן, אולם אם תשהה את רעיונך על המלה הזו כרגע קט, תשאר עומד ומשתומם על גובהה המפליא, כי תצייר לך העניין האלקי וחין ערכו של הנברא השפל, אז תוכל לערוך יחס הדביקות מזה לזה, ואז תבין, למה אנו משימים את המילה הזאת לתכלית לכל הבריאה הגדולה הזאת. היוצא מדברינו, אשר תכלית כל הבריאה היא, אשר הברואים השפלים יוכלו להידבק בבוראם. (ספר מתן תורה, דף כ"ב)
בהצצה חטופה, נראית פיסקה זו תלושה מעט מן המציאות. אך כולנו חווינו את שהרב אשלג התכוון. כולנו מכירים אנשים שאנו נהנים להיות בחברתם. האנרגיה שלהם דבקה בנו. כשאנחנו איתם, אנו מרגישים לא רק שמחים, אלא גם שונים ומשתנים, כך שהפרטים המעיקים והמלחיצים של החיים לא משפיעים עלינו עוד. קרבה לבורא כוונתה היא, משהו דומה, אך חזק בהרבה מסוג זה של יחסים אנושיים. היא מציעה אחדות עם מקור כל הטוב, שפע, הגנה, ואהבה ללא תנאי. נסו לזכור רגע בחייכם בו כל הטוב והיפה והנכון בעולם נראה היה שמבטא את עצמו דרככם ודרך אנשים אחרים, רגע זה, כאשר כוחות היקום התלכדו ולשנייה אחת הכל היה מושלם ושלם. מסבירים המקובלים שזוהי רק צל צילה של תחושת האחדות עם הבורא.
