הפיתוי הגדול של השלמות – קבלה עם מוניקה ברג

קבלה עם מוניקה ברג

"הטעות הגדולה ביותר שאדם יכול לעשות היא לפחד לטעות" / אלברט האברד (סופר, פילוסוף ומוציא לאור אמריקאי)

שלמות, הו… הרצון להיות מושלם…

כולנו נקלעים לחיפוש אחר השלמות, בהיבטים שונים בחיינו; אלה יכולות להיות פעולות יום-יומיות במהלך יום העבודה, או בבית אותן אנו רוצים לבצע באופן מושלם; זו יכולה להיות השאיפה לזוגיות מושלמת, לילד מושלם, לציונים מושלמים; זה יכול להיות הרצון להפוך לאישה או לאמא המושלמת… לכל אחד היבט מסוים בחייו בו הוא שואף לשלמות.

למרבה הצער, השלמות אינה בהישג יד. המקום היחיד אליו היא מובילה השאיפה לשלמות הוא תסכול וחוסר שביעות רצון.

אבל מה אם נשנה את ההגדרה של הדבר הזה שאנחנו שואפים אליו ובמקום להיצמד לרצון בשלמות, נבין שיש גם דרך אחרת?

ההגדרה המילונית של ויקיפדיה קובעת שהמילה "מושלם" (perfect) נגזרת מהמילה הלטינית "perfectus" וכי המילה "שלמות" (perfection) נגזרת מהמילה הלטינית perfectio.

מבחינה מילולית, אם כן, מקורן של שתי המילים הללו במילה "perficio", שבאופן די מסקרן פירושה 'לסיים', 'להביא לסופו של משהו'.לכן, פירוש המילה ( Perfectio(n הוא פשוטו כמשמעו "סיום", ו- perfectus פירושו "גמור, מושלם". באופן מעניין, כאשר בוחנים את האטימולוגיה של המושג 'שלמות' מגלים כי היא משתרעת הרבה מעבר ללטינית ומגיעה עד ליוון העתיקה, ואל המקבילה היוונית "teleos", שלרוב תורגמה ל"שלמות / מלאות / מוחלטות" (completeness).

אם כן, המהות של המילה "שלמות" היא "לסיים, להשלים".

איך, אם כך, הגענו מ"לסיים, להשלים" לדבר מה שמשמעותו הוא משאת נפש, למצב שאנחנו כמהים ושואפים אליו?

שלמות היא מצב שרובנו שואפים אליו כיוון שנראה שמדובר בסטנדרט, באידיאל שאנחנו מציבים לעצמנו, ברעיון או במושג שהחברה דורשת מאיתנו ותומכת לחלוטין בהשגתו.

העולם שאנו חיים דוחף אותנו להשיג שלמות; המסע בעקבות הגוף המושלם, המסע בעקבות הילד המושלם, המסע בעקבות החיים המושלמים…

שאיפה זו לשלמות מקיפה אותנו מכל עבר: החל בדמויות המופיעות במגזינים הנוצצים שאנו קוראים (שלרוב אנחנו שוכחים שעברו ריטוש), בדוגמנים המופיעים על גבי שלטי הפרסומת "לחיוך הלבן והמבריק ביותר", ל"קוביות בבטן תוך 90 יום בלבד", וכמובן האובססיה לנעורים – שהיא היפוך התהליך הטבעי ביותר המתרחש בחיינו – ההזדקנות.

גם המדיה החברתית המקיפה אותנו מכל עבר ופולשת לפרטיותנו דוחקת בנו במרוץ המטורף להשגת השלמות וליצירת הרעיון שמדובר במצב שהוא בהישג ידינו בעוד שלמעשה מדובר במלכודת.

כאשר בוחנים זאת, מבינים שהשאיפה לשלמות היא בגדר אויב שכן היא לעולם תרחיק אותנו מהתוצאה אותה אנו מקווים להשיג. בלי קשר לרמת ההתפתחות הרוחנית, הרגשית או הפסיכולוגית של האדם – כאשר ייכנע למרדף אחר השלמות, כאשר ישאף לשלמות הרי שלעולם ירגיש שנכשל, שלא עמד בציפיות ולא השיג את מטרתו. ואין זה חשוב עד כמה התאמץ ומה עשה כדי להשיג את מטרותיו. אם השאיפה לשלמות היא שמנחה אותו תמיד יחשוב שהיה יכול לעשות טוב יותר.

 בדיוק מהסיבה הזו, פרפקציוניסטים נוטים לעתים קרובות לדחות ביצוע משימות. בספרו, "אושר אפשרי" כותב חוקר האושר הישראלי טל בן-שחר על "המרדף אחר השלמות". המחבר מציג אבחנה מעמיקה (שהיה עלי לקרוא שוב ושוב כדי להפנים) של אנשים שהם "דחיינים" כרוניים, ופוחדים להתחיל פרויקט או משימה אם אינם בטוחים שהתוצאה תהיה מושלמת.

תפישתו סקרנה אותי. כאשר אני בוחנת את עצמי הרי לרוב אני מתנפלת על משימות חדשות ולא דוחה אותן. לתפישתי, "מנוחה היא לתשושים, אין כאב – אין תוצאות"… אבל, לא תמיד אני נוהגת כך. לעיתים אני כן דוחה משימות, וכאשר בחנתי זאת לאור קביעתו של בן-שחר גיליתי שמדובר במצבים בהם אני חוששת פן לא אשיג את התוצאה הרצויה, המושלמת.

ההתנהלות הזו משתקת. היא פוגעת באיכות חיי וגורמת לכך שבמקום להשיג שלמות אני משיגה את ההיפך הגמור.

אם הייתה לנו הפריוויליגיה לבחור את השאיפות שלנו, האם השאיפה לשלמות היא משהו שהיינו רוצים להיאבק בו או לחבק אותו? על פניו, השאיפה לשלמות יכולה להיראות כתכונה מושכת, בייחוד בהתחשב בעובדה שתכונות אחרות כמו תחושת אשמה, בושה, הערכה עצמית נמוכה ועוד – יכולות להיות בעייתיות הרבה יותר, אז מה באמת כל כך גרוע בשאיפה לשלמות, ברצון שהכל יהיה מושלם?

הסיבה נעוצה בכך שלמרות שאנחנו רודפים אחרי עוד ועוד, הרי שלעולם לא נרגיש שהשגנו אותה. השלמות היא מטרה נעה שלעולם תתרחק מאיתנו. כלומר: הפרפקציוניסט ששותל את השאיפה לשלמות יקצור בסופו של דבר רק אכזבות.

למרות השאיפה לשלמות, הרי בסופו של דבר שום דבר ואף אחד בחיינו אינו מושלם, ולכן החתירה לשלמות מזיקה לנו. היא מנטרלת את היצירתיות ושלנו ומגבילה את תחושת החופש בחיינו.

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הנוכחי, קיבלתי השראה מסיפורו של אלסדייר קלייר.

קלייר היה סופר, משורר, זמר, מפיק טלוויזיה, סטודנט מחונן ומצטיין באוניברסיטת אוקספורד שמאוחר יותר הפך לחוקר מפורסם, שזכה בתארי כבוד, בפרסים ובחברות אקדמית.

הוא לא כלא את עצמו במגדל השן, הוא פרסם רומן וספר שירה, והקליט שני אלבומים שכללו בין היתר מספר לחנים מקוריים שלו. הוא כתב, הפיק וביים את "לב הדרקון", סדרת טלוויזיה בת 12 פרקים על סין, שזכתה בפרס האמי, אבל קלייר לא היה שם כדי לקבל את הפרס.

בגיל 48, זמן קצר לאחר שסיים את העבודה על הסדרה, קלייר התאבד בקפיצה מול רכבת נוסעת.

האם הידיעה שהוא יזכה באמי הייתה משנה משהו?בראיון שנערך עם אשתו לשעבר של קלייר, היא אמרה שהאמי אמנם היה נחשב בעיניו לסמל להצלחה וכי הידיעה שזכה בו הייתה תורמת להערכתו העצמית, אבל יחד עם זאת, היו בכיסו כל כך הרבה סמלי הצלחה – גדולים ומשמעותיים יותר מהאמי ועדיין אף אחד מהם לא סיפק אותו. בכל פעם שהיה עושה משהו – נזקק קלייר לסמל חדש, לאישור מחדש של יכולותיו.

בסופו של דבר, ולמרות שהיה ברור שהוא נחשב להצלחה גדולה, קלייר לא החשיב שום דבר שעשה לטוב מספיק ולכן לא הצליח לראות בעצמו מישהו מוצלח.

היכן ובמה הוא טעה?

ראשית, הוא מדד את עצמו בעקביות כנגד סטנדרטים גבוהים מאוד, שהיה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בהם (זהו האויב הגדול של הפרפקציוניסט),

ושנית, ואולי זה אף חשוב יותר, גם כאשר השיג את מה שהיה קרוב לבלתי אפשרי, מיהר לבטל את הצלחותיו בטענה שהן טריוויאליות והמשיך הלאה לחלום הבלתי אפשרי הבא.

הוא מעולם לא הכיר בהישגיו.

חוסר היכולת של אלסדייר קלייר ליהנות מהצלחה שלו עצמו כוללת שלושה היבטים של פרפקציוניזם:

  1. דחייה של כישלונות:

אנחנו רואים זאת בכיתות ובבתי הספר –  ילדים שחוששים לחשוב מחוץ לקופסא, פן לא יהיו מושלמים מספיק עבור הוריהם או מוריהם. באופן זה היצירתיות שלהם נחסמת ונפגעת.

  1. דחייה של רגשות מכאיבים:

אנחנו רואים זאת בקרב אנשים שליבם נשבר ולמרות זאת ממשיכים לתת אמון במי שפגע בהם. כאשר ממשיכים לחפש את בן הזוג המושלם למעשה מחליפים את השאיפה לאמון בשאיפה לשלמות. טועים לחשוב שאם בן הזוג שנמצא יהיה מושלם, הוא לא יפגע בנו. אבל תיקון: לעולם לא תמצאו את האדם המשולם להיות לכם לבן זוג ולכן מן הסתם תמיד תדחו את רעיון מערבת היחסים, ולא תחשפו את עצמכם. תעדיפו להיות "מוגנים" ולא להיפגע שוב. 

  1. דחיית ההצלחה:

אנחנו רואים זאת במקומות עבודה, בהם העובדים דבקים בבטוח ובמוכר ומעדיפים את ההתנהלות הבינונית על פני החדשנות. הניסיון להגיע לשלמות והפחד מפני הכישלון גורמים לנו להיצמד למה שאנחנו כבר מכירים ומונעים מאיתנו לפרוץ את גבולות היצירתיות שלנו. למעשה, אנחנו נכנעים לבינוניות רק מפני שאנחנו רוצים להיות מושלמים ופוחדים להיכשל.

 

לסיכום:

התשוקה להצליח היא חלק מהטבע שלנו. ציפיות גדולות אמנם יכולות להוביל לגמול ראוי; מאידך, כדי לנהל חיים שהם גם מוצלחים וגם מספקים, עלינו לדבוק בסטנדרטים מציאותיים להצלחה ולהעריך את ההישגים שהשגנו עד כה, כדי שנוכל למדוד את הדרך שעשינו.

קבלה עצמית במקום שפיטה עצמית.

איך עושים זאת?

היו הטובים ביותר שאתם יכולים

העניקו לעצמכם קרדיט עבור ההישגים שלכם, לא משנה כמה גדולים או קטנים הם נראים.

הבינו שאתם מושלמים בפגמים שלכם; הם אלה שעושים אתכם ייחודיים, שונים, ומעניינים.

אהבו את עצמכם עבור מה שאתם, ועשו את הטוב ביותר שביכולתכם. זה כל מה שמישהו יכול לדרוש מכם.

יומן משימות:

בדקו את עצמכם במישורים הבאים:

  1. האם אתם דחיינים?
  2. באיזה תחום בחייכם אתם שואפים לשלמות?
  3. האם המרדף שלכם אחר השלמות מעכב את המרדף שלכם אחר האושר?

מפת הלידה משקפת את “טביעת האצבע” הרוחנית של האדם, ואת התיקון שנשלח לבצע, שהוא ייחודי לו.
יש דבר אחד משותף לכל בני האדם: הנשמה שלנו. הקבלה גורסת כי כל הנשמות עשויות מאותו חומר, ומקורן מאותו מאגר אנרגיה קוסמי, אך עם זאת לכל נשמה ונשמה תפקיד שונה, גורל שונה, ומטען אותו היא נושאת מחיים קודמים.  קרא עוד >>

d790d7a1d798d7a8d795d79cd795d792d799d794-d79cd797d795d793d7a9-d797d7a9d795d795d79f-
29:14
d7aad797d796d799d7aa-d790d7a1d798d7a8d795d79cd795d792d799d7aa-d7aad79ed795d796-d799
13:52
d7a7d795d7a8d7a1-d7a9d795d7aad7a4d795d7aa-d791d796d795d792d799d795d7aa-d7a9d799d7a2
1:25:05
d7aad797d796d799d7aa-d797d795d793d7a9d799d7aa-d790d799d799d7a8-2024
18:02

כתיבת תגובה

Scroll to Top

חיפוש חופשי באתר