חלק מפרשת מטות-מסעי מדבר על חלוקת אדמת ארץ ישראל לשבטים השונים. היו למשל שבטים שקיבלו חלקות מעבר לירדן, והרחיבו את גבולות ארץ ישראל. מה פירוש הדבר? ב"מאור חיים" מוסבר שמדובר כאן לא על הרחבת הגבולות הפיזיים של ארץ ישראל, אלא על הרחבת גבולות הקדושה, הרחבת הגבולות של אור הבורא.
הרעיון הוא שכל העבודה הרוחנית נמצאת תחת הרעיון של הרחבת הטריטוריה של הקדושה,
וכאשר העבודה שלנו תרחיב את שליטת האור של הבורא בעולם הזה, זה יביא את גמר התיקון.
איך נרחיב את גבולות הקדושה בחיינו? עלינו לראות את אור הבורא ביותר דברים. כאשר יש לנו מחשבות שליליות, למשל, ואנו חושבים שהן באות מהחושך ולא מאור הבורא, אנו מפחיתים את תחום שליטת האור בעולם הזה ומרחיבים את תחום שליטת החושך. לכן חשוב מאוד לראות את המחשבות השליליות הללו כאור.
אם תנסו להילחם במחשבות השליליות, תחמיצו את הנקודה. מכיוון שהמחשבה באה אליך מתוך סיבה מסוימת; היא מבקשת ממך להוציא אותה מקליפת החושך שלה ולהעלות אותה לבורא. המחשבות השליליות הללו באות אלינו כדי שנוכל להעלות אותן למקורן.
בכל פעם שאנו עושים פעולה שלילית, בכל פעם שאנו עושים פעולה של רצון לקבל לעצמו בלבד, אנו לוקחים ניצוצות של אור ומשליכים אותם אל תוך החושך, ועליהם לחזור אלינו כדי שנתקן אותם. איך הם חוזרים? הם חוזרים בצורת מחשבות. ואם אנו לא עושים את העבודה הזו עם המחשבות שלנו, אנו לא מאפשרים להן את תהליך התיקון.
כאשר המחשבות השליליות האלה באות אלינו, ישנם שלושה דברים שאנו יכולים לעשות. אחד הוא להקשיב למחשבה השלילית וליפול יחד אתה, לקחת את הניצוץ ולהכניס אותו לחשכה נוספת. השני הוא פשוט להשליך החוצה את המחשבה הזו ולומר: "לא, אני אפילו לא מתכוון/נת לחשוב על זה." והשלישי, שהוא העבודה שאני מדבר עליה כאן, הוא בעצם לחפור ולחשוף ניצוצות של אור מתוך החושך.
המחשבות השליליות האלה הן קדושות, הן באו מהאור; הן מתחננות שנוציא אותן מתוך קליפות החושך שלהן. אם אתם דוחים אותן הצידה, הרי נוסף לעובדה שאתם לא עוזרים לניצוץ הזה, אתם גם מאפשרים לו לחזור. ואם אנו דוחפים אותן הצידה, הן תמשכנה לחזור עד שנתקן אותן.
בסופו של דבר, הלימוד הזה עניינו בכך שנתחיל לראות שכל דבר בחיינו קדוש; עלינו לקחת כל דבר בחיינו ולהכניס אותו לגבולות הקדושה. הבה נתבונן בכך גם בהקשר של כיצד אנו רואים אחרים וכיצד אנו רואים מצבים. למשל, כאשר אני מסתכל על אדם ושופט משהו כדבר שלילי שבו, אני מפחית את גבולות הקדושה בעולם.
אם אדם שלילי פירוש הדבר שהוא קיים בתוך גבולות השליליות, לא בתוך האור של הבורא. לכן, כאשר אתם שופטים אדם או מצב בחייכם כשלילי, אתם אומרים באמצעות המודעות שלכם שאתם חיים בתוך גבולות השליליות. ועם השליליות הזו, אתם גורמים לאדם ששפטתם אותו כשלילי או למצב בחייכם ששפטתם אותו כשלילי, להתקיים בתוך גבולות החושך, ולכן, אתם מפחיתים את גבולות החיוביות, או הקדושה. כאשר אנו לא רואים את הטוב שבכל אדם או בכל מצב, אנו גורמים לניצוץ האור שבתוך אותו אדם או אותו מצב להילקח על ידי הכוחות השליליים.
העבודה הרוחנית שלנו היא להרחיב את גבולות הקדושה, להרחיב את גבולות האור של הבורא. אנו עושים זאת על ידי ראיית הטוב שבכל דבר ושמירה על מודעות שכל אדם, מצב או מחשבה שליליים הם חלק מהבורא.
זו דרך חשובה מאוד לראות את העבודה הרוחנית שלנו. אנו או מרחיבים את גבולות הקדושה או מרחיבים את גבולות החשכה. והמודעות שלנו כיצד אנו רואים אנשים, כיצד אנו רואים מחשבות, וכיצד אנו רואים מצבים בחיינו, היא כיצד אנו או הולכים או להרחיב את גבולות האור או להרחיב את גבולות החושך; על ידי המודעות הזו והתמקדות בטוב שבתוך האנשים, במצבים, בדברים, נוכל להמשיך ולהרחיב עוד ועוד את גבולות הקדושה עד שנביא את גמר התיקון.