לפעמים, נראה לנו מאוד קל ליפול למודעות שבה אנו עסוקים רק בלחיות ולצאת ידי חובה. אנו עובדים, אנו אוכלים, אנו נושמים, אנו ישנים, ואז אנו קמים לבוקר הבא ועושים אותו דבר שוב ושוב. למען האמת, כמה פעמים חשבנו: "נו, טוב, זה מה שיש…"
וישנם גם הרגעים בחיינו שבהם אנו עשויים לומר: "חייב להיות יותר מאשר רק הצד הזה של החיים. עשיתי כבר הכל. כבר הייתי שם. לקחתי כל מה שהייתי צריך לקחת. הסתובבתי בעולם ואתם יודעים מה? אני עדיין לא מרגיש מלא. חייב להיות משהו שאני יכול ללמוד, משהו שיעזור לי לא רק להימנע מעוד כאוס, אלא גם לגדול."
כשאנו מגיעים למקום הזה – לרגע הבהירות הזה – הגענו להתפתחות של הנשמה, להבנה חדשה מדוע באנו לעולם הזה, שאנו לא נמצאים כאן רק כדי לצאת ידי חובה. התפתחות הנשמה היא משהו שאנו יכולים להרוויח אותו רק על ידי התגברות על אתגר כלשהוא, באמצעות מבחן קשה. אני בטוחה שרבים מאתנו הקוראים את הקטע הזה עברו מבחן קשה ולכן אנו מתעניינים ברוחניות. או אולי אנו מספיק ברי מזל להגיע לדרך רוחנית מפני שהחיים לחשו בעדינות על אוזננו: "התעוררו, התעוררו! העולם אינו כפי שאתם רואים אותו."
האם שמתם לב כמה מהר העולם נע עכשיו? יש הרבה פחות מרחב בין מקומות ובין אנשים. למשל, אנו יכולים לעבור אלפי קילומטרים והרבה אזורי זמן תוך שתי שניות לאחר שהתחברנו לאינטרנט. על פי המקובלים, הסיבה לכך שיש פחות מרחב היא מכיוון שאנו מתקרבים לזמן שבו נוכל להשפיע ולהמיר את השליליות שנמצאת בתוכנו וסביבנו. אנו מתקרבים לזמן שבו כל נשמות האנושות תוכלנה לשנות את העולם לטובה בצורה משמעותית.
אבל כדי לעשות כך, אנו לא יכולים להמשיך להאמין שהחיים הם משהו שצריך לעבור אותו איכשהו, לתחזק אותו, או לחכות להפסקת הקפה הבאה או לחופשה הבאה שבה נוכל לנסות ליהנות. זה אומר שאנו מתעוררים לבחירה להיות מודעים לפוטנציאל האישי שלנו כדי ליצור שינוי חיובי באמצעות יחסי הגומלין היומיומיים שלנו, מפני שהאמת היא שכל מה שאנו עושים היום מתייחס לשאר העולם.
אתם יודעים, יש סיפור על אחד ממורי הקבלה שנהג בניו יורק ביום ראשון קר אחד עם הילדים שלו. בצד הדרך הלך נווד בלי נעליים. כשראה את מצבו, אמר בנו של המורה: "אבא, תעצור, אנחנו חייבים לעזור לאדם הזה! " "מה אתה רוצה שאעשה? " אמר לו האב. "תן לו את הנעליים שלך!" אמר הבן. וכך עצר המורה את המכונית ונתן לאדם בצד הדרך את נעליו.
זאת הייתה מחווה פשוטה, אבל אני חושבת שהנעליים היו יותר מאשר כסף שהוא יכול היה לתת לאדם ההוא. אני לא אומרת שכולנו צריכים לעשות מעשים כאלה. אני רק אומרת שזה יכול היה להיות עולם נפלא אילו כולנו היינו עושים כך.