לאחרונה קראתי מאמר על יחסים ונישואין והוא גרם לי תמיהה רבה.
המאמר היה קטע מתוך ספרה החדש של המחברת, ספר לעזרה עצמית במערכות יחסים המיועד לעזור ל'נקבות 'אלפא' להתמודד עם גברים ועם נישואין. הוא משך את תשומת לבי והסכמתי עם כמה הצהרות כגון "גברים אוהבים נשים משעשעות, נמרצות, נשים שיודעות מה הן רוצות. אבל הם לא רוצים אישה שתאמר להם מה לעשות." גם אני מאמינה שאף בן או בת זוג לא אמורים לעולם לומר לבן או בת הזוג שלהם מה לעשות. וגם ש"כל מערכת יחסים דורשת אנרגיה זכרית ונקבית כדי לשגשג". אני מסכימה שכן.
אבל אחרי המשפטים המועטים האלה, איבדתי את העניין בשורה הבאה: "אם נשים רוצות למצוא שלווה עם גברים, הן חייבות למצוא את הנשיות שלהן – שם טמון כוחן האמיתי. להיות נשית אין פירושו להיות יפה או חטובה או אפילו נועלת נעליים על עקבים גבוהים [למרות שהדברים האלה יפים]. להיות נשית זה מצב מודעות. זו גישה. להיות נשית זה אומר להיות נחמדה." וכאן התעוררה התמיהה שלי.
להיות נשית אין פירושו להיות נחמדה. כאשר אני חותרת בתשוקה למטרותי ודורשת בתקיפות את זכויותי וזכויות אחרים, בשום פנים אינני מוותרת על הנשיות שלי. בחתירה שלנו אחר דברים בעלי ערך נפגוש באתגרים, ובעוד אני תמיד מייעצת לנהוג באחרים באדיבות, הרי שנחמדות פירושה לתת לאחרים לעשות הכל בדרכם הם.
העצה בטור הזה נועדה לעזור לסוג הנשים שהמחברת מכנה "מנהלות קטנות הגורמות לרוב או אפילו לכל ההחלטות להיות יותר בדרך של טיפוס 'ביתא', כדי לגרום לבעלים שלהן להיות מאושרים יותר." עם האמור לעיל, המחברת ממשיכה ואומרת שהסיבה לכך שכל כך הרבה נשים חוות קשיים באהבה היא שהן "טופחו להיות מנהיגות, לא נשים."
עלי להודות שכאן התעוררה בי התמיהה הגדולה ביותר. היכן אוכל להתחיל בהסברת הנזק שיש בעצה הזו? בואו נתחיל בהגדרת מהי משמעות 'אלפא' או 'ביתא' בנוגע למערכות יחסים:
אלפא – שם עצם. אדם שיש לו תפקיד מרכזי או מעמד בתחום מסוים.
ביתא – שם עצם. מייצג את השני בסדרה, בדרך כלל הכוכב הזוהר השני במערך הכוכבים.
מחברת המאמר מאמינה ש'אלפא' מסמלת זכר ו'ביתא' מסמלת נקבה. לכן כדי שנשים תוכלנה לשאוף ולחתור לאהבה במערכת היחסים, הן חייבות, על פי הגדרה, להיות 'ביתא', ולעמעם את האור שלהן. זה בפירוש סותר את הגישה הקבלית הבסיסית.
המושג הקבלי של מערכת יחסים אוהבת נקרא מערכת שלושת הקווים והוא מתאר שלושה כוחות שקיימים ביקום:
כוח הנתינה [הידוע כקו ימין], כוח הקבלה [הידוע כקו שמאל], ואיזון שתי האנרגיות האלה, שהוא הרצון לקבל על מנת לתת [קו אמצע]. גברים הם אנרגית הנתינה, או המוליך של האור, בעוד הנשים הן האנרגיה של הקבלה, או הכלי של האור. אנרגיה נקבית תומכת בגילוי האור של הגבר ומכוונת אותו. אנרגיה זכרית רוצה לתת את האור שלה כדי למלא את הכלי. המעגליות שבין האנרגיות הזכרית והנקבית היא שיוצרת את המילוי שביחסים.
הגישה הקבלית והגישה של מחברת המאמר מתנגשות בבירור, פרט לאמונה שמערכות יחסים דורשות אנרגיה זכרית ונקבית. עם זאת, גישת המחברת תומכת בעמעום אור, בעוד הגישה הקבלית מדברת על יצירת אור. בואו נתבונן בסגנונות אלה בפעולה:
אלפא
גם גברים וגם נשים מחפשים באופן פעיל דרכים שיגרמו למערכות היחסים שלהם לפעול. זה מעורר הערצה ובעל ערך רב. עם זאת, אם תחפשנה 'בעל שיגרום לנישואין לעבוד' תקבלנה את הרשימה הסטנדרטית , 5 דברים לומר, 10 דברים לעולם לא לעשות, וכדומה. אבל אם תעמיקו קצת יותר תמצאו הרבה קבוצות תמיכה של בעלים המעודדות את הגברים לדרוש מחדש את ה'גבריות' שלהם, בכך שיהיו שתלטניים יותר ואסרטיביים יותר, כלומר 'אלפא'.
בעיקרו של דבר, אם גבר רוצה הצלחה בנישואין, הוא חייב קודם כל לשלוט על אשתו. בעיניהן הוא חייב להיות השולט וזה שיש לכבדו. בגישה הזו סבורים שכל הנשים רוצות גבר שיאמר להן מה לעשות. בסוג זה של יחסים הגברים מחפשים דרכים כיצד לשלוט על נשותיהם על ידי תמרון שלהן, הפחדה שלהן, וביוש שלהן. ה'אלפא' במערכת היחסים הזו נחשב לטיפוס השולט.
ביתא
הביתא הוא השותף, בדרך כלל האישה, שמבטא את רצונו האמיתי לא לטלטל את הסירה, ולמנוע סכסוכים בתוך מערכת היחסים. הן שומרות את הרגשות והדעות האמיתיים שלהן לעצמן ומאמינות שכל עוד בן הזוג שלהן מאושר, הכל בסדר. סוג זה של יחסים נולד מתוך התפשרות ובנוי על תלות, ריצוי, ותחושות של חוסר ערך. שותף ה'ביתא' עשוי להאמין שזה הדבר הטוב ביותר שמגיע לו ולכן הוא נכנע לבן הזוג שלו בכל מצב.
גם נישואי אלפא וגם נישואי ביתא מבוססים על רעיון השליטה. מי שולט, מי צריך לשלוט, ומי אחראי לשליטה. אבל הביטוי הנעלה ביותר של אהבה אין לו ולא כלום עם שליטה. אהבה היא חיבור, קשר שנבנה על אוטנטיות ורגישות. לכן אני אוהבת לומר "אנו לובשים מכנסיים קצרים", כי אף אחד במערכת היחסים 'לא לובש את המכנסיים'.
מכנסיים קצרים
כאשר שני בני הזוג מקבלים על עצמם אחריות לעזור אחד לשנייה ולהפך והם בוטחים איש ברעותו ורגישים זה לזו ולהפך, רק אז הם יכולים לראות את דרכם למערכת יחסים מצליחה וארוכת טווח. לא מדובר כאן על מי שולט על מי, אלא על מה לעשות ביחד.
מערכת יחסים משגשגת כשיש אחדות, שוויון ותמיכה הדדית. במערכת כזו אף אחד לא צריך לעולם להרגיש שהוא חייב להיות 'פחות מ-' כדי לרצות מישהו אחר. הקבלה מלמדת שברגע שבו אנו מגבילים את עצמנו, אנו סוגרים את עצמנו מפני כל הברכות שהאור רוצה לשלוח לנו. כאשר אנו ניגשים למערכת יחסים מנקודת הראות של 'אלפא' כנגד 'ביתא', אנו מגבילים את ההיבטים של האני האמיתי שלנו.
ניסיונו של הגבר להיות 'אלפא' טוב גם הוא גורם לו נזק מכיוון שזה לא מאפשר לו להיות רגיש או פגיע וגם לא ליצור מרחב בטוח לבטא את רגשותיו או רצונותיו. בלי לחשוף את המחשבות והרגשות הכמוסים ביותר שלנו ומבלי להרשות לעצמנו להיראות כפי שאנו באמת, בני הזוג שלנו לא יכולים כלל להכיר אותנו ולדעת מי אנו באמת. זה פותח פתח להמון קצרים בתקשורת וחוסר שביעות רצון.
מערכות יחסים הן מתנות שיכולות להביא לחיינו המון ברכות ואושר. מערכות יחסים מוצלחות הן תוצאה של קיום מתוך האני האמיתי שלנו ויצירת מרחב שבו בן או בת הזוג שלנו יכולים לעשות אותו דבר. מהמקום הזה, נוכל ליצור אור ולממש את הפוטנציאל שיש בנו ובאחרים, הפוטנציאל שאותו באנו לממש בעולם הזה.
ממחשבה לפעולה
באיזה תחומים במערכות היחסים שלכם אתם מוצאים את עצמכם אסרטיביים יתר על המידה? האם אלה התחומים שבהם אתם מוצאים את עצמכם 'נושכים את לשונכם' או 'נותנים לדברים לזרום' אבל עדיין נצמדים אליהם בתוככם? אם אינכם במערכת יחסים, נתחו את הנישואים של ההורים שלכם. האם אמכם הייתה ביתא ואביכם אלפא, או שהיחסים שלהם היו יותר מאוזנים? באיזה דרכים, אם בכלל, אתם משקפים את ההתנהגויות שלהם או את הציפיות שלהם ממערכת היחסים?
