כולנו נגיע לגמר התיקון. השאלה היא – כמה זמן זה ייקח? האם נגדיל את הזמן או נצמצם אותו? למעהשה, זוהי הבחירה שאנו עושים בכל רגע נתון בחיינו. עיון בגמר התיקון על מוטיב הזמן בפרשת “דברים”
מאת: מיכאל ברג
בפרשת דברים מספר משה לבני ישראל את סיפור המסע שלהם. הוא אומר שנדרשו להם אחד עשר ימים כדי ללכת בקו ישר מחורב ועד קדש ברנע דרך הר שעיר. אבל הבורא לקח את בני ישראל מחורב אל קדש ברנע דרך המדבר, והם עשו זאת בשלושה ימים בלבד. כאשר בני ישראל חנו, עלה ענן מעל ראשיהם ואמר להם לאן ללכת. לפעמים הם הלכו לאחור ולפעמים לצדדים; הסיבה לכך, אמר להם משה, הייתה המעשים שלהם. משה אומר לבני ישראל, שדברים שנדרשו אחד עשר ימים או אפילו יותר כדי לעשותם, התבצעו רק בשלושה ימים. אבל רוב המסע, שבשום אופן לא היה צריך להימשך ארבעים שנה, בכל זאת נמשך ארבעים שנה. כן, בני ישראל עדיין היו צריכים להיכנס לארץ ישראל.
כאן מגלה משה לבני ישראל, ולנו, הבנה עצומה על החיים. אנו יודעים שכאשר אדם עושה מעשה שלילי, מעשה של חושך, של רצון לקבל לעצמו בלבד, חושך יגיע אל חייו, אבל אנו לא מבינים, וחייבים להתחיל להבין, שיש תוצאה גרועה יותר למעשים שלנו שנעשים מתוך הרצון לקבל לעצמנו בלבד.
לחזור בגלגול לאחור
בכל יום ישנם לפחות שני פתחים שדרכם אנו יכולים להיכנס. למשל, נניח שביום ראשון אדם נופל, וביום שני הוא היה אמור לקבל כמות מסוימת של אור, כמות מסוימת של גדילה רוחנית אל השלב הבא. אבל, מפני שנפל, עכשיו חייב הבורא למחוק מה שאמור להתרחש בשאר השבוע ולהשתמש בחמשת הימים האלה כדי לתקן את יום ראשון. לכן אפילו אם האדם משתמש בחמשת הימים האלה בצורה הטובה ביותר, הם יחזירו אותו למקום שהיה בו ביום ראשון.
בני ישראל היו אמורים להגיע תוך ימים ספורים ממצרים לצד השני של הירדן. ואם היו עושים זאת היו משלימים את מטרתם בעולם הזה, את התיקון שלהם, תוך גלגול אחד. אבל הם לא עשו זאת; הם נפלו, והם המשיכו ליפול, ולכן זה נמשך ארבעים שנים. אנו חייבים לזכור שמדובר כאן לא רק על מקומות פיזיים, אלא ציוני דרך לרמות רוחניות – למקומות רוחניים שיכלו להגיע אליהם תוך שבועות, או חודשים, לכל היותר. אבל מה קרה לבני ישראל? הם מתו במדבר, מפני שלא השלימו את המטרה שעבורה באו לעולם הזה. ארבעים השנים ששהו במדבר שרפו את הזמן שהיו אמורים להשתמש בו לעבודתם הרוחנית.
זו הבנה חשובה: כאשר אנו נופלים, כאשר אנו עושים מעשים של רצון לקבל לעצמנו בלבד, כאשר אנו עושים מעשים של אגו, אנו שורפים זמן שניתן לנו כדי לעשות את התיקונים שלנו. זה אומר שלא נוכל להשתמש בכמות הזמן הזו כדי להגיע לרמה הבאה שלנו; ולכן, אדם חייב לחזור בגלגול אחר. אבל גם ההיפך נכון. אדם יכול להשלים ביום אחד תיקון של שמונים שנים. בגמרא ובזוהר יש הרבה דיונים על אנשים שיכולים לעשות את התיקון השלם שלהם תוך שעה, תוך דקה, או אפילו תוך שנייה. מפני שבדיוק כפי שאנחנו יכולים להגדיל את הזמן, אנו יכולים לדלג על הזמן.
קיצור תולדות הזמן
משה אומר לבני ישראל שזמן ההליכה מחורב לקדש ברנע הוא לפחות אחד עשר יום, אבל זה לקח להם רק שלושה ימים, מפני שכאשר אנו מחוברים לאור הבורא, הזמן פוחת. זו הבנה חשובה ביותר, מפני שאנו – באמצעות ההחלטות שלנו – מרחיבים או מצמצמים את הזמן. כל אחד מאתנו יכול להגיע לדרגת גמר התיקון. אבל למרבה הצער רבים מאתנו נופלים לרצון לקבל לעצמנו בלבד, לדרכים של אגו, ולכן פותחים פתח שמגדיל את זמן התיקון, ולא משאיר לנו מספיק זמן לעשות את התיקון שלנו. זה מה שקרה לבני ישראל במדבר. הבורא היה שם כדי לקצר להם את הזמן, אבל הם נפלו, והמשיכו ליפול, הם לא גמרו את התיקון שלהם, אפילו במשך ארבעים השנים.
הרב ברג דיבר פעמים רבות על הרעיון שחלק מהעבודה הרוחנית של הדור שלנו, שהוא הדור של גמר התיקון, הוא לצמצם את הזמן, לסלק את האלמנט של הזמן. אנו יכולים לראות זאת כשני פתחים שדרכם אנו יכולים להיכנס. ובפעם הבאה כשתהיה לכם הזדמנות לעשות מעשה של רצון לקבל לעצמו בלבד, לעשות מעשה של אגו, לעשות מעשה שפוגע בנשמה שלכם או של מישהו אחר, עצרו לשנייה והבינו שהמעשה הזה לא רק מביא לחייכם עוד קצת שליליות… לא, אתם נכנסים לפתח שייקח מחייכם כמות מסוימת של זמן שהייתם אמורים להשתמש בה בשביל התיקון שלכם.
עניין של זמן
אנו נגיע לגמר התיקון. כולנו נגיע לגמר התיקון. השאלה היא – כמה זמן זה ייקח? האם נגדיל את הזמן או נצמצם אותו? זו הבחירה שאנו עושים כל רגע. וזה נכון גם באופן החיובי. כאשר אנו בוחרים לדחוף את עצמנו בדרכים לא נוחות כדי לעשות מעשה של נתינה, אנו מצמצמים זמן; אנו לוקחים את אחד עשר הימים מחורב לקדש והופכים אותם לשלושה ימים. כל יום של חיינו, בכל בחירה שאנו עושים, אנו מוסיפים או מורידים דקות, שעות, ימים, שבועות או חודשים. זה נותן לנו נקודת ראות שונה לגמרי על החיים ועל הבחירות שאנו בוחרים. כל מעשה חיובי מצמצם זמן. כל מעשה שלילי מאריך את הזמן.
לכן אחת המתנות החשובות ביותר שאנו יכולים לזכות בה השבת מדברי משה לבני ישראל היא הבנת הבחירות שאנו בוחרים כל הזמן. אנו לא יכולים יותר לראות בחירות שליליות או חיוביות רק כדברים שמביאים אל חיינו חושך או אור. אנו חייבים להתחיל להסתכל על הבחירות האלה כדברים שמאריכים את זמן התיקון או מפחיתים אותו. אנו חייבים להבין שכל אחת ואחד מאתנו, ולא משנה באיזה מקום אנו נמצאים בתהליך שלנו כיום, יכולים להשלים לגמרי את המסע שלנו תוך גלגול חיים אחד אם נצמצם את הזמן באופן תמידי ולא נעשה שגיאות שמאריכות את הזמן, שורפות אותו ולוקחות אותו מתוך חיינו.
המקובלים מלמדים שאחת המתנות של השבת הזו, שנקראת שבת חזון, היא שהנשמה שלנו יכולה, בין אם היא מודעת לכך אם לא, להגיע למצב שבו נראה את האני המושלם שלנו. אנו מקבלים את מתנת ראיית האני המושלם שלנו, ראיית חזון העולם המושלם, ובאמצעות הראייה הזו, החזון הזה, לקבל את האנרגיה ואת האור כדי לדחוף את עצמנו; לדחוף את עצמנו לקצר את זמן התיקון, לעשות את הבחירות שלא מאריכות את זמן התיקון. והאמת המדהימה היא שכל אחד מאתנו יכול לזכות השבת הזו במתנת ראיית חזון האני המושלם.
