באחת השבתות האחרונות ביקרתי בסניף המרכז לקבלה שבמיאמי, וברצוני לחלוק עמכם לימוד שהעברתי שם.
את הלימוד העברתי במהלך התקשורת של סעודה שלישית.
גם האדם החכם ביותר או בעל הנשמה הגבוהה ביותר אינו מסוגל להבין את כמות האור הנגלית אלינו בכל פעולה ופעולה.
אפילו המלך שלמה, החכם באדם, בעל ההבנה העמוקה של העולמות הרוחניים, של העולם הפיזי ושל כוחם של הכלים הרוחניים, אומר לעצמו, כפי שכתוב בספר קוהלת: "חשבתי (ש)הבנתי (את) חוכמת הכלים האלה, אבל הם הרבה מעבר לי."
למעשה, בשורשיהם, הכוח שיש לכלים של חוכמת הקבלה, עוצמת השפעתם והאור שהם מעוררים – נשגבים מבינתנו.
המקובלים מסבירים שבכל פעם שאנו מבצעים תקשורת עם רצון לעורר אור או ברכות בחיינו, חשובה שתהיה לנו רמה של הבנה מסוימת לגבי עוצמת האור, אך חשוב שנדע תמיד שהכמות האמיתית של אור שעתידה להתגלות (כלומר שההשפעה האמיתית של אותה פעולה) היא מעבר להבנתנו.
רק אם האדם מבצע את שני הדברים הללו – כלומר, מניע את עצמו להבין כמה הוא יכול, ובאותה העת, לפני שהוא מבצע את התקשורת, אומר לעצמו: "יש בי רמה מסוימת של הבנה, אך אני יודע בודאות שכמות האור האמיתית שעתידה להתגלות דרך הפעולה שאבצע היא הרבה מעבר למה שאני מבין" – רק אז יתגלה בפניו אור אינסופי.
כאשר אנו מבצעים פעולה, אך חושבים שאנו מבינים את כוחהּ ואת כמות הברכות שתניב לנו, אנו מגבילים את כמות האור שיכול להתגלות.
ברגע שאנו מסוגלים להבין שכל אחת מהפעולות שנעשה כדי להתקשר לאור (בין אם לקרוא בזוהר, בין אם להתפלל את תפילות הבוקר או לערוך סעודה שלישית של שבת) – כל תקשורת שנבצע – חשוב שנבין ונזכיר לעצמנו תמיד שיש בנו ההבנה לגבי כמות האור נקבל לעצמנו ולעולם אך תמיד לדעת שכמות האור האמיתית שתתגלה דרך אותה פעולה היא מעבר להבנתנו.
רק אם נתמיד בהבנה זו, במודעות הזו, לפני כל פעולה ופעולה שנעשה כדי לעורר אור, נזכה לכך שהפעולה תגלה עבורנו אור אינסופי.
הבנת עובדה זו מעצימה את חשיבות הקריאה שלנו בזוהר, ומגדילה את החשיבות של כל פעולה רוחנית שנעשה, כיוון שהיא מעוררת אור אינסופי.
ברכות ואור,
מיכאל ברג
