כשאנחנו מותנים להיות נחמדים ומנומסים, זה מאוד פשוט להיות אדם "טוב", בדיוק כמו שקל לנו להיות בוודאות כשהכל זורם חלק. אבל האמת היא שאדם שנולד עם השליליות של רוצח ואז הופך להיות אדיב ונחמד מגלה הרבה יותר אור רוחני בעולם מאשר אלה מאיתנו שלהיות "טוב" בא להם בקלות. ברור שאני לא תומכת ברוצחים, אבל מה שאני אומרת זה שאנרגיה גדולה יותר של אור נגלית כשאנחנו משנים את השלילי. לכן, זה חשוב שאנחנו, במקום להימנע או לברוח מהחושך בחיים שלנו, נחבק אותו כהזדמנות לצמיחה.
כולנו נולדנו עם הרצון לקבל לעצמו בלבד. התפקיד שלנו בעולם הזה, הוא לקחת את האנרגיה השלילית הזאת – הרצון האנוכי הזה שלכולנו יש – ובמקום להשתמש בו רק כדי ליצור דברים "לעצמי", להשתמש בו על מנת ממש לפתוח פתח קטן (זה לא חייב להיות פתח גדול) שאומר: "אני עושה את זה בשבילי ועבור אנשים אחרים סביבי".
השבוע, בואו נזכור שאנחנו גדלים על יד הפיכת השליליות שלנו לאור. אנחנו מתפתחים על ידי טיפוס בסולם. אנחנו צוברים כוח תוך כדי התגברות על המהמורות של החיים. אנחנו גדלים על ידי היכולת שלנו להסתכל על הדברים בחיים שלנו ובמקום לומר: "הייתי רוחני כל כך הרבה זמן, איך יכול להיות שדבר כזה קורה לי?" נאמר: "אולי זה קורה לי בגלל משהו שעשיתי למישהו אחר". כן, אני יודעת שהיו מצבים שהיו מאוד שליליים שקרו – ושימשיכו לקרות – לכולנו. אבל עלינו להפנים, שככל שהשליליות גדולה יותר, כך גם היכולת שלנו להתפתח ולהיות מוארים יותר.