אליהו הנביא ענה "כן, אתה יכול להתלוות אליי אבל בתנאי אחד: בבקשה אל תשאל אף שאלה, רק תצפה".
יהושע הסכים וכך שני האנשים יצאו לדרך והגיעו לעיירה קטנה, שם הם פגשו שמפחה ענייה שכל פרנסתם ומחייתם הגיעו מפרה אחת. הם ישבו לכמה דקות עם המשפחה, ואז לתדהמת המשפחה ויהושע, אליהו הנביא קם, יצא החוצה ושחט את הפרה לנגד עיניהם! מובך ומבולבל, יהושע החל להטיל ספק ולשאול את עצמו מה אליהו הנביא עושה בבית המשפחה הענייה. אולם, לפני שהספיק לדבר, אליהו הנביא אמר לו בתקיפות, :חכה שניה, אמרתי לך ללא שאלות!" וכך שניהם יצאו שוב לדרכם.
מבית המשפה הענייה אליהו הנביא ויהושע הגיעו לבית נוסף. הפעם היה מדובר בבית של איש מאוד אמיד, אך כלל לא אדיב. למעשה, ברגע שהם נכנסו לשכונה האמידה הזו, הם קיבלו מכל תושביה יחס של בוז וחוסר אנושיות.
מארחם הלא אדיב אמר להם "בגלל שאתם כאן, אאכיל אתכם, אבל לכו ושבו באגף המשרתים. אתן לכם לחם, מים ומלח לאכול, לא בגלל שאני רוצה לתת לכם אותם, אלא בגלל שאין לי ברירה. אני מחויב לאותם מוסכמות חברתיות מטופשות שדורשות ממני לחלוק".
מיד לאחר שאכלו, אליהו הנביא ויהושע עמדו לעזוב. אבל בדרכם החוצה, אמר אליהו הנביא למארחם הגס "אני מבין שקירות ביתך מתפוררים, לכן אני מברך אותך שביתך יתוקן ושיהיה מלא בכל מה שאתה צריך". כמובן שמיד עם הברכה, הבית תוקן, ובעליו קיבל את כל אשר רצה והיה צריך.
שני האנשים המשיכו הלאה לעיירה הבאה, למבנה ציבורי שהיה מלא בכל האנשים הקשוחים שזלזלו בהם כשהם נכנסו לעיירה. שם, לתדהמתו של יהושע, ברך אליהו הנביא כל אחד ואחת להיות מנהיג בזכות עצמו. בנקודה הזו, יהושע החל לזעום. הוא כעס על אליהו הנביא שנהג באנשים מרושעים הללו בכזו אדיבות ודאגה. הוא לא הבין כיצד המקובל בירך קבוצה של אנשים שמלאים בכל כך הרבה אגו וגאווה. למרות זאת, הוא ידע שהוא הבטיח לא לשאול אף שאלה, אז הוא עמד בהבטחתו והתלווה לאליהו הנביא בדרכם ליעד הבא.
המקום הבא אליו הם הגיעו היה מבנה ציבורי צנוע, מלא באנשים אדיבים ונפלאים. האנשים שם קיבלו ואירחו את אלינו הנביא ויהושע בכבוד רב. כשהגיע זמנם של השניים לעזוב, פנה אליהו הנביא לקהילה ואמר "אני מברך אתכם שיהיה לכם מנהיג אחד בלבד". כששמע זאת, יהושע לא יכל להסתיר יותר את הבלבול והתסכול והוא החליט שהגיע הזמן לומר את דעתו. הוא רצה לדעת מדוע אליהו הנביא נתן את כל הברכות הללו שלא היה בהן הגיון, אז הוא אמר "אליהו, אני הולך הביתה. אני לא יכול לסבול את זה יותר. אני לא מבין מה קורה כאן. בבקשה הסבר לי".
"בסדר" אמר אליהו הנביא, אני אחלוק איתך מה באמת קרה. כאשר נכנסו לבית הראשון, זה היה ידוע מראש שבעל הבית יאבד את אישתו באותו היום, אבל כששחטתי את הפרה, ביטלתי את גזר הדין.
תחת ביתו של האיש האמיד קבור אוצר ואם הוא היה חופר ומגלה אותו הוא היה מרוויח אפילו יותר עושר ועוצמה. אז תיקנתי את ביתו על מנת שלא יגלה את האוצר. בנוגע לשאר אנשי הקהילה, ברכתי אותם שכל אחד יהיה מנהיג. אולם אתה יודע מה קורה כאשר יש קהילה שבא כולם מנהיגים ואין מונהגים ? אז למעשה אין קהילה. היא קורעת את עצמה לגזרים.
בעיירה האחרונה בה ביקרנו, ביקשתי עבור אנשי הקהילה הרמוניה, אחדות, אהבה וכוח. ברכתי אותם שיהיה להם מנהיג אחד ואותו המנהיג הוא הבורא שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו."
מובך בשל חוסר יכולתו להתחבר ולראות את התמונה הגדולה, יהושע הבין מדוע הכל קרה כפי שקרה.
המסר בסיפור הזה שלעתים קרובות אנו רואים אנשים טובים, חזקים ונפלאים שעוברים תקופות נוראיות, ואנו לא מבינים מדוע בגלל שהשקפתנו מוגבלת למה שעיננו רואות. כפי שאני מסבירה בספרי החדש "ההמשך יבוא… גלגול נשמות ומטרת חיינו", רק כאשר אנו מצליחים להתחבר ולראות את התמונה הגדולה, אנו יכולים להבין שאפילו הדברים הקשים והמכאיבים ביותר שאנו חווים בחיינו, קורים לטובתנו, כדי לעזור לנו להשיג רמה נוספת בצמיחה הרוחנית שלנו.