סיבה ותוצאה (קארמה) הוא רעיון רוחני שמדברים בו רבות.
כאשר אנו מבינים שלמחשבות ולפעולות שלנו יש השלכות בחיינו – נהוג לומר שמעורבת כאן קארמה.
בקביעה זו אנו מסתמכים על תורת הפיסיקה ועל החוק השלישי של ניוטון שקובע ש״לכל פעולה יש תגובה שווה ונגדית״.
מדובר ביסוד מדעי המכונה גם 101.
במרכז לקבלה אנו קוראים לכך "חוק היקום" ומייחסים אותו לעולם הפיזי והרוחני.
קל לנו לקבל את ההיגיון של החוק כאשר אנחנו דוחפים דלת (מבצעים פעולה) והיא נענית לנו ונפתחת (מקבלים תגובה שווה ונגדית), אנחנו מבינים שיש כאן סיבה ותוצאה. אבל מה קורה כאשר עלינו להחיל את החוק על מעשה אנוכי, או על מצב אכזר המתקיים בעולם?
למשל, האם תיתכן תוצאה מדידה לרכילות? כאן הדברים כבר מתחילים להישמע פחות מדעיים ויותר נתונים לוויכוח…
המקובלים מלמדים שכל מעשה, טוב או רע, מניע שרשרת תגובתית של תוצאות. לפי התפישה הקבלית, האנרגיה שאנחנו שולחים לעולם, היא האנרגיה שאנחנו מקבלים בחזרה. ברוב המקרים התמורה לא מגיעה באופן מיידי, והתוצאה מתרחקת מהסיבה, בין אם היא חיובית או שלילית.
המרווח הזה, בין הסיבה לתוצאה, הוא הזמן שיוצר את אשליית המקריות, אבל, למעשה, דבר אינו מקרי ובכל ההתנהלות בעולם קיים סדר המניע את הדברים.
מדוע אם כן התמורה אינה מגיעה מיד? מדוע אנו זקוקים למימד הזמן שמרחיק בין הדברים? הסיבה נעוצה בכך שבאופן זה אנחנו אמורים לתרגל את הבחירה החופשית שלנו ולבסס אותה.
הבחירה החופשית היא מה שמאפשר לנו לנקוט צעדים, מחשבות ופעולות, בלי עזרה מיידית.
תחום חדש באפיגנטיקה (חקר השינויים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינויים בדנ״א) מסביר את חוקי הסיבה והתוצאה בדרך שלא עלתה קודם בדמיון.
לפי הסבר זה, הדנ״א שלנו הוא לא הגורל שלנו; הגנטיקה שלנו איננה מובנית מראש כמו שלימדו אותנו. פעולותינו ובחירותינו למעשה כתובים בגוף הפיזי שלנו, משנים את דרך פעולת הדנ״א שלנו ולא רק שלנו, אלא לעתים קרובות עורכים שינויים שנמשכים לדורי דורות.
למעשה, כמו מתג, הם יכולים להילחץ על מצב ON או על מצב OFF בהתאם לסביבתנו ולחוויותינו.
מדענים מתייחסים למתגי ה-ON וה-OFF של הגנים כאל ״תוויות״ או ״סימנים״ שימשיכו הלאה לדורי דורות.
האם אתם מסוגלים לדמיין שאתם מחליטים כעת החלטה שתיכתב אל תוך הקוד הגנטי של הנינים שלכם?
מצב כזה זה מטיל בספק את מרכיב הזמן בכללותו ואת ההשלכות הנדחות, האין זאת?
לפתע הרעיון שלפעולות ישנן השלכות שמגיעות רחוק מרגיש מיידי – ואפילו דחוף.
האם אנו מודעים למתגים בחיינו?
חישבו על זה: הורים מזהירים את ילדיהם שלא לעשן, מפני ש״זה לא טוב עבורך!״. מה אם הייתם אומרים להם במקום זה, ״אם תעשנו, ילדיכם (נכדינו) יסבלו ממשקל יתר, יפתחו נטייה למחלות לב – וחס וחלילה- ימותו 10 שנים מוקדם יותר מחבריהם״. אמירה כזו ללא ספק תשפיע עליהם באופן עמוק יותר, מה גם שמדובר בקביעה נכונה! כך למשל, כאשר בני נוער מתחילים לעשן הם נמצאים הקריטי בו מתפתחת מערכת הרבייה אצל בנים. יש לכך בהחלט השפעה על הדור הבא!
לא רק גורמים פיסיקליים או סביבתיים משפיעים על האפי-גנטיקה – גם מצבים רגשיים מחוללים שינוי לדורות. למשל, התעללות בילדים צעירים גורמת לשינויים אפיגנטיים ביכולתם להתמודד עם מצבי לחץ לשארית חייהם, וסביר להניח גם בזו של ילדיהם. דרך סימנים אפיגנטיים, גורמים סביבתיים, כמו תזונה, הרגלי שינה וחשיפה ללחץ יכולים להטביע בגנים חותם שיעבור מדור לדור.
כך למשל, אינספור מאמרים ומחקרים במהלך עשרים השנים האחרונות, הוכיחו שאם אישה הרה ממעיטה באכילה, העובר יושפע על ידי בחירה זו. תזונה לקויה במהלך הריון מביאה לתוצאה משמעותית של סיכון גבוה מהממוצע למחלות לב וכלי דם כאשר הילד מגיע לבגרותו.
לדוגמה, בזמן ההיריון, יש הנחיות ברורות לגבי מה מותר ומה אסור לאכול: לא לסושי, לא לאלכוהול, לא לגבינה לא מפוסטרת, הגבלה בקפאין… אורח החיים של האמא לעתיד משתנה כדי להבטיח את בריאותו ואת רווחתו של הילד שיוולד. יש גם מחקרים המוכיחים שרמת חרדה גבוהה אצל אישה הרה מקושרת להתפתחות אסטמה בקרב ילדים.
מחקר נוסף מראה שילדים הגיעו לתוצאות מעט נמוכות במבחני איי-קיו, כאשר אמהותיהם התחילו את ההריונות במשקל יתר.
מחקרים מלמדים שהתעמלות מתונה בזמן ההיריון מורידה מעט את משקל הלידה ויש לה יתרונות ארוכי-טווח בהנמכת סיכון להגעה למשקל יתר בהמשך החיים.
החדשות הטובות הן שבעזרת המודעות לאפי גנטיקה, אנו לומדים כיצד לסגל את התוויות הגנטיות שלנו דרך בחירות שאנו עושים כיום באורח החיים שלנו.
במשך שנים בני אדם סבלו מהפחד מפני הדנ״א שלהם – למשל, אשה שחוששת לבריאותה מפני שהיא נושאת את הגן להתפרצות סרטן השד, או מי שחוששים לבריאות הלב שלהם, אם מחלות לב נפוצות במשפחתם. אולם במקום לפחד, אנחנו יכולים להשתמש במידע הזה כדי לסגל לעצמנו אורח חיים בריא יותר, שיעבור בתורשה גם לילדינו וגם לנכדינו ונינינו.
הרי כבר אמרנו שבקבלה הדבר החשוב מכל הוא המודעות, ואכן, בזכות המודעות ביכולתנו להרחיק מעלינו את הלחצים הסביבתיים כמו חרדה, הרגלי אכילה גרועים ועישון, ולחיות חיים ארוכים, בריאים ומאושרים יותר.
העולם הפיזי בו אנו חיים הוא עולם של תוצאות, והסיבה טמונה תמיד בבחירותינו ובפעולותינו.
הרב ברג לימד שאנו יכולים להיות הסיבה לגילוי השכינה בחיינו.
למעשה, מטרתנו היא להיות הסיבה בחיינו, מחוללי השינוי, ולא התוצאה בלבד.
עלינו להתבונן בסיבה ובתוצאה כשני חלקים של אותה הוויה, ולא כשתי הוויות נפרדות וחסרות קשר.
ברגע שאנו מבינים שהכל קשור באופן מולד לשלם – כלומר לאור הבורא – וממזגים אותו לאחד, אנו יכולים לשקם ולרפא את עצמנו, את סביבתנו ואפילו את העולם שלנו.
הזוהר, הטקסט הקבלי העיקרי, מצהיר: "… האדם מתנתק מאור הבורא, הופך להיות עבד לאגו שלו, נשלט בידי הכעס והעוינות שלו, שהם תולדות של התנהגותו הפזיזה. זה אך ורק זה, השורש לסיבת כל המחלות, מפני שזה מביא חושך בדרגה הרוחנית ותפקוד לקוי ברמה הפיסית. המאכלים אותם אנו אוכלים הם לא יותר מאשר תוצאה, ולא הגורם המהותי מאחורי מחלת הלב ומחלות אחרות. הם פשוט כלים המשמשים את הכוחות השליליים להוציא אל הפועל חושך רוחני הנובעים מהתנהגות שגויה וחסרת רגישות״.
לימודים קבליים ושנים של מחקר מדעי מלמדים אותנו בדיוק את אותם הדברים – התשובה אותה אנו מחפשים נמצאת הרחק מעבר לטבע ואף מעבר לחינוך, הרחק מהגנטיקה שלנו ואף מעבר להתנסויות שלנו.
אלה הם אותם ״סימנים״ אפיגנטיים המורים לגנים שלכם להיות לחוצים על on או עלoff .
ויחד עם זאת, גם מה שירשתם, יכול להיות ניתן לשינוי: שימו לב למזון שאתם אוכלים; טפלו בגופכם; מצאו דרכים לשלוט במצבים שמכניסים אתכם ללחץ; בצעו החלטות שיעניקו לכם וליקיריכם חיים בריאים יותר; אל תזניחו את הצד הרוחני של בריאותכם.
הזוהר מסביר שההתנהגות שלנו כלפי הזולת, האופן בו אנו חיים – רוחנית או פיסית – הם הגורם המהותי המכריע בין בריאות וחולי. בכוחנו לשנות את הצדדים הבסיסיים ביותר שלנו, עד לרמת התאים שבגופינו.
ממחשבה לפעולה:
התחילו לטפל בעצמכם ובאחרים באופן ממשי. בצעו החלטות חיוביות – פיסית ורוחנית.
לחצו על המתג היום.