מהות האות ט'
אנו נמצאים בעיצומם של שלושת השבועות המאתגרים, שלפעמים נעשים אפילו עוד יותר מאתגרים כשאנו מתקרבים לתשעה באב. עם זאת, כפי שנראה עוד מעט, תשעה באב מהותו היא היכולת לקבל את היכולת לשנות מה שאחרים קוראים לו חושך, או אתגר, לאור. ואולי אפילו חשוב מזה, להתחיל לחוות את החושך הזה בצורה אחרת לחלוטין.
בספר יצירה, אחד הספרים הקבליים הראשונים והספר החשוב ביותר באסטרולוגיה קבלית, מסביר אברהם אבינו שאם אנו רוצים לדעת את מהותו של כל חודש, אנו חייבים ללמוד על האות העברית, המוליך הרוחני, שיצרה אותו. ונאמר שחודש אב נוצר על ידי מהותה של האות ט'. לכן, אם אנו רוצים להבין מהי מהות החודש הזה, אנו חייבים להבין את מהותה של האות ט'.
בזוהר, בפרשת "תרומה", נאמר שיש בעולם מקום שבו כוחות ההרס והשליליות לא יכולים לשכון. זה לא בהכרח מקום פיזי, אלא מקום של מודעות. זה מקום שכולנו אמורים להגיע אליו בסופו של דבר, מקום שאליו שום שליליות, מוות או כאוס לא יכולים להיכנס. ואנו נראה שהמקום הזה הוא באמת המהות של חודש אריה, מכיוון שנאמר לנו שמהות המקום הזה היא האות ט'. מדוע? כאשר הבורא ברא את העולם הפיזי, האות ט' הייתה האות שהקרינה חיים, האות ט' היא מהות האור ומהות החיים. לכן, מכיוון שיש מקום אחד שבו האות הזו, המוליך הזה של האור, מתגלה לחלוטין, כל מי שמחובר למקום הזה, למודעות של מהות האות ט', מוגן לחלוטין ממוות, המוות לא יכול להתקרב אליו.
וכך מתחיל רבי שמעון בר יוחאי את ההבנה על חודש אב עם חדשות מרגשות מאוד: מהות החודש הזה היא מהות האור והחיים. אבל אנו באמצע מה שנקרא שלושת השבועות, זמן מאתגר מאוד, וחודש אב, באופן היסטורי, נחשב לחודש מאתגר… אם כן, אין נוכל להבין זאת?
יש קטע אחר בזוהר, בהקדמת הזוהר, בפסוק לג', שבו מדובר על האות ט'. האות ט' באה לפני הבורא ואומרת: "אני רוצה להיות המוליך שדרכו נוצר העולם הפיזי", והבורא עונה לה: "איני יכול לעשות אותך לאות, למוליך, שדרכו העולם הזה נוצר, מפני שהמהות שלך היא טוב, והאור שלך חבוי ונסתר בתוכך."
מבחינה קבלית, אנו יודעים שמסע הנשמה ושל העולם שלנו הוא מהמקום בו אנו נמצאים היום – עולם שבו עדיין יש כאב, סבל ומוות – למצב שנקרא גמר התיקון. במצב הזה, אין מוות או כאוס. המצב הזה עדיין נסתר לרובנו, רובנו עדיין חווים כאוס, כאב, סבל ומוות. והאות ט' יש בה כל האור של חיי נצח, של הסרת הכאוס והשליליות שחבויים בתוכנו. האור הגדול שלה נסתר בתוכה; מה זה אומר לנו החודש הזה?
אנו רוצים להגיע בחודש אב למצב שבו אנו יודעים שמה שאנו צריכים נמצא ממש בתוך מה שאנו חסרים בחיינו, בתוך החושך שלנו. אם נגיע למקום הזה, אם נדע בלי שום צל של ספק שהמתנה והברכות שאנו צריכים נמצאים בדיוק בתוך זה, האם נדאג אי פעם? לא, נעמוד שם בחושך ולא נחפש בשום מקום אחר, מפני שנדע שהמתנה נמצאת ממש שם. המקובלים מלמדים, לכן, שהסוד האמיתי אודות סילוק החושך הוא שהחושך לא קיים. הסוד האמיתי אודות החושך הוא שהוא כולו, לחלוטין, אור.
כשאנו מתבוננים באות ט', הפינה הימנית שלה פונה פנימה, כאילו לומר לנו, שכחו מה יש בחוץ, מפני שבפנים יש מאגר של חיי נצח. החלק הימני העליון של האות ט' מכוון פנימה, מכיוון שהוא אומר – וזהו כל הסוד של חודש אב – שאנו בעצם רוצים לעמוד בתוך החושך כאשר אנו חווים אותו, ולהזכיר לעצמנו לא ליפול לאשליה שהוא שחור או שלילי. אנו רוצים להזכיר לעצמנו שבלי שום צל של ספק, רק טוב חבוי בתוכו של החושך.
החודש הזה מהותו הוא להרגיש נוח עם מה שאחרים קוראים לו חושך, ולדעת שהמודעות שאין חושך, אלא רק אור, היא שמשנה את החושך. אבל היא תשנה אותו רק כל עוד נוכל להישאר בנוח הזה, ובהתבסס על עד כמה חזק הוא הנוח הזה. לרוב האנשים, הוא נחווה כחושך; לאלה שנמצאים במצב גבוה יותר של מודעות, הוא נחווה כאור. ועם זאת, האתגר שלנו בחודש אב הוא לא רק להתעלות ממצב מודעות נמוך למצב מודעות גבוה יותר, אלא גם לדעת שהאור שאפשר לחוות מכל אתגר או קושי, לא יבוא מהיותנו אדם רוחני העושה עבודה רוחנית, אלא מתחושת הנוחות להיות ליד ובתוך מה שאחרים מכנים חושך, ולחוות אותו כאור.
מהות חודש אב, מהות האות ט', היא רק טוב ואור. אבל אין זה אור גלוי. זה אור שנמצא בתוך קליפה חיצונית. ולכן, הסוד של העבודה שלנו, והמתנה של החודש הזה, הוא לדעת שמהות כל קושי או אתגר שאנו מתמודדים עמם היא רק אור. החודש הזה, אנו רוצים להגיע למצב שבו נהיה נרגשים ונלהבים לתקופות ארוכות יותר ויותר של זמן לגבי מה שאחרים מכנים אתגר או חושך.
