הרב היה תמיד מזכיר לנו, ותמיד היה מאוד נחוש בדעתו על כך שכל החגים – ובמיוחד פסח – אינם זמן להתכנס יחדיו עם המשפחות שלנו, וגם לא זמן לחגוג היסטוריה או מסורת. אחת המתנות הגדולות ביותר של לימודי הקבלה היא שהקבלה מגלה לנו לא רק איזה אור וברכות מיוחדות זמינים לנו בזמנים שונים של השנה, אלא גם כיצד להתחבר לאור הזה. וכתמיד, זה מתחיל במודעות.
פסח הוא הזמן היחיד בשנה שבו שלמות אור הבורא מתגלה בעולם בלי שום גבול. שלא כמו כל זמן אחר בשנה, בפסח האור הגדול הזה מתגלה בין אם נרוויח אותו ובין אם לא. זו מתנת חינם. אבל כמובן, כמות האור שמתגלה עומדת ביחס ישר לרמת המודעות והבהירות של האדם באשר להתגלות האור הזו. המטרה העיקרית של התגלות האור היא לשחרר אותנו מציפורני הצד השלילי.
במלים אחרות, אור הבורא המתגלה במהלך הפסח יכול לשחרר אותנו מכל צורה של חושך, שליליות וכאוס.
אפשר לומר על כך עוד הרבה, ועוד הרבה יותר התגלה על ידי המקובלים, אבל אני מבקש מכם לקחת רגע ולחשוב על ההצהרה הקודמת. אם נקבל ונבין את מתנת הפסח, אז נוכל להתחיל באמת לקלוט עד כמה הזמן הזה יקר, ובאיזו זהירות אנו חייבים לחשוב על מה שנעשה, ועל מצב המודעות שחייב להיות לנו במהלך החג הזה.
אם אנו מבינים שיש רק פעם אחת בשנה שבה הבורא פותח את כל השערים לכולנו, ולא משנה מי אנו, אז בואו נוודא שנהיה מוכנים לעשות את החיבור הזה.
הרב ברנדוויין, המורה של הרב, בהסבר שלו לרעיון הזה, משווה אותו לשני אנשים שמתווכחים על בעלות של תרנגולת. לבסוף, לאחר הרבה דין ודברים, אומר אחד האנשים לשני: "בוא ניתן לתרנגולת לרוץ חופשי, והאדם שהיא תיגש אליו יהיה הבעלים האמיתי שלה." כך גם בפסח, הבורא אומר: "הבה ואשלח כמות עצומה של אור לכל אדם, ואשחרר אותו מכל הציפורניים של הצד השלילי, ואז אראה למי הוא יתחבר". זו המהות של הפסח.
האור משחרר אותנו ונותן לנו את היכולת לבחור את החיבור לאור הבורא.
נכון שזו מתנת חינם, ואנו נהיה חייבים להרוויח את האור הזה, אבל בפסח אנו משתחררים מכל שליליות. ואם נעשה את החיבור בפסח, נוכל להיצמד לחירות הזו – מכאב, מסבל, מפחד ואפילו ממוות – להרוויח אותה, ולהביא אותה בשלמותה אל חיינו.
זה הסוד של פסח.
הרב היה מדבר לעתים קרובות על העובדה שמכיוון שהשערים פתוחים בפסח, הם למעשה פתוחים לכולנו כדי שנוכל לתפוס אינסוף אור. הרב היה משתמש בדוגמא: "שערי הבנק פתוחים, ורק טיפש לא ירוץ לשם כדי לקחת ככל יכולתו."
זה מזכיר לי סיפור שהמקובלים משתמשים בו לעתים קרובות על אדם שהולך לחברו ומבקש ממנו שילווה לו סכום גדול של כסף. והחבר אומר: "בוודאי, בוא אלי מחר. אפגוש אותך בבנק ואתן לך את הכסף." יום המחרת עובר, אבל האיש לא הולך לבנק כדי לפגוש את חברו ולקבל ממנו את ההלוואה. באותו ערב, הולך האיש שוב אל בית חברו וחוזר על בקשתו. החבר אומר: "כמובן, אמרתי לך אתמול שאעזור לך. פגוש אותי מחר בבנק ואתן לך כמה כסף שאתה צריך." ושוב, היום עובר והאיש לא מגיע לבנק כדי לקבל את ההלוואה. והוא ממשיך להתלונן: "מדוע החבר שלי לא נותן לי את הכסף?" אבל הוא אף פעם לא מגיע אל הבנק כדי לקבל את הכסף.
זה, למרבה הצער, מה שמתרחש לעתים קרובות במהלך הפסח.
אנו באים לבורא, אנו אומרים לו, תן לנו אור, תן לנו חירות, תן לנו את הסרת החושך הכאב והסבל. והבורא אומר: "אני מוכן. בואו אלי בליל הסדר ואני אתן לכם את כל האור הזה."
זו המודעות שעמה אנו חייבים לבוא אל פסח. ולכן, במיוחד השנה הזו, בין אם תצטרפו אלינו בלוס אנג'לס ובין אם תתחברו אלינו בכל אחד מהמרכזים האחרים, המודעות החשובה ביותר היא להבין, ולשאול, ולכן לקבל, את החירות הגדולה הזו. לא רק לעצמנו או למשפחות שלנו או לסובבים אותנו, אלא כל אלה מאתנו המחוברים למרכז ולמודעות הזו חייבים לשאול, לרצות ולהכין את עצמנו לקבל את אור החירות הגדול הזה מכאוס עבור כל העולם.
מי ייתן ותהיה לנו השנה הזו זכות להיות במודעות הנעלה הזו, להיות עם כלי מוכן, עבור האור הגדול הזה, כדי שחיינו ישתנו באמת מחושך לחירות עבורנו ועבור כל העולם.
חג שמח
מיכאל ברג
