מקורותיו האמיתיים של ספר זה שוכנים בעבר הרחוק, בחוכמה העתיקה הידועה כחכמת הקבלה.
התחנכתי על כתבי הקבלה, ולמדתי לראותם כנחלת האנושות – וכזכותה מלידה.
עקבותיו הקרובים יותר של ספר זה, מובילים לפגישה בין שני אנשים בעיר ירושלים לפני יותר משמונים שנה.
אחד מהאנשים היה מורה רוחני , השני תלמידו.
האיש הצעיר יותר שהגיע לא מזמן לירושלים ממזרח אירופה נקרא יהודה אשלג.
בשנים הבאות הוא יתפרסם כרב אשלג, הידוע כאחד המקובלים הגדולים ביותר.
באותה מידה חשובה העובדה שהוא נעשה אהוב ומוערך בשל שמחתו וטוב ליבו שנגעו בכל מי שפגש אותו.
שמו של האדם המבוגר יותר מעולם לא נודע, ועדיין אותה פגישה ראשונה, לוטה בערפל.
במכתב משנים מאוחרות יותר, כותב הרב אשלג בקצרה כי יום אחד איש זר הגיע לביתו וביקש לשוחח עימו.
שום דבר בהופעת הזר לא רמז על היותו איש רוחני. לבושו ומנהגיו היו טיפוסיים לסוחר.
אך מן השיחה הראשונה ידע הרב אשלג שאורח זה ניחן בחוכמת הבורא.
המורה והתלמיד החלו ללמוד ביחד. כמעט כל לילה, במשך כמה חודשים הם נפגשו בביתו של המורה. כפי שזכר הרב אשלג, רוב הפגישות התמקדו במאבק בין הבורא ובין הכוחות ההרסניין שבעולם ותפקידו של הבורא של הבורא בקונפליקט אשר נראה כאינסופי.
הרב אשלג העלה שאלות שאנשים שאלו במשך מאות בשנים:
- מדוע אנו בעולם?
- מהי מטרת קיומנו?
- כיצד אנו יכולים למצוא הגשמה וסיפוק בעולם הנגוע בכאב ובסבל?
בכל פעם שהעלו שאלות אלו, שינה המורה בעדינות את הנושא.
לבסוף, החל הרב אשלג להתחנן ולדרוש תשובות.
ואכן בסופו של דבר גילה לו מורהו את את החוכמה העתיקה השוכנת בלב ספר זה.
בכתבים מאוחרים יותר, יביע הרב אשלג את שמחתו העצומה כשמורו לימד אותו תובנות מעמיקות אלו.
אך זמן קצר מאז גילוי זה, הבחין הרב אשלג בשינוי שהחל במורה.
קולו החל להיחלש והליכותיו נעשו הססניות.
לילה אחד כאשר האיש נעשה חלוש במיוחד, הרב אשלג נשאר לצד מיטתו – ועם עלות השחר מורהו עבר מן העולם.
כפי שהרב אשלג כתב:
וגודל צערי אין כי לבי היה מלא תקווה לזכות בחוכמה ודעת כחד מקמיא, והנה נשארתי אז בעירום וחוסר כל, ואפילו מה שקיבלתי ממנו נשכח לשעתו מחמת הצער הרב.
ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועים וכסופין אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי יתרומם ויתברך וזכות מורי הקדוש ז"ל ותורתו עמדה לי ונפתח ליבי בחוכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע, גם נזכרתי בחמלת ה' יתברך כל הסודות שקיבלתי ממורי ז"ל…
ומורי הקדוש ז"ל היה מתפרנס ממסחרים גדולים והיה מפורסם בכל העיר לסוחר נאמן אבל בחוכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה ולא נתן לי רשות לגלות את שמו.
(ספר תיקוני הזוהר בהוצאת המרכז לקבלה, כרך כ"ג, עמוד ל"א)
מהיום בו קראתי לראשונה על הפגישות הללו בין הרב אשלג ומורהו הרוחני, הייתה שאלה אחת שהייתי חייב לקבל עליה תשובה : מה היה השיעור – החוכמה – שהרב אשלג קיבל?
בדפים הבאים אשתף אותכם בתשובה שמצאתי בכתבי הרב אשלג עצמו, כמו גם הסיפורים העתיקים ובכתבי הקבלה.
אני קורא לחוכמה הזו 'הסוד'.
כשתבינו באמת את הסוד ותשמרו אותו בלבכם, חייכם יישתנו לעד.
אולם הסוד לא התגלה ברגע נפלא אחד של הארה.
הוא לא היה קיים כמשפט או כקטע בכתבי הרב אשלג, ולמיטב ידיעתי הוא לא ציין זאת אי פעם.
באופן מוזר הסוד היה נוכח בכל מקום ועם זאת בשום מקום.
הוא נעשה לי ברור רק לאחר שנים של לימוד.
במהלך הרכבת הפאזל, גיליתי תובנות מדהימות נוספות מחוכמת הקבלה, תובנות שלא רק קירבו אותי אל הסוד.
אלא, כבר ברגע שגיליתי אותן יכולתי להשתמש בהן.
עלי להציג כעת אחת מהתובנות אלו מכיוון שזהו הבסיס עליו מושתת כל הלימוד הבא אחריו.
ניתן לבטא אותו במילים ספורות, גורלנו האמיתי אינו הכאב והסבל שנראה שהוא מנת חלקם של רוב תושבי עולם אלא של שמחה, אושר, הגשמה וסיפוק מעבר לכל דימיון.
כרגיל בחכמת הקבלה, במהלך ההיסטוריה, הבנה זו, אשר אנשים רבים חיים את חייהם מבלי להגיע אליה, באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר דרך סיפורים ומעשיות כמו זו שלפניכם.