מהו הסוד של החשמונאים, מה מסמל האור ומדוע לא מדליקים את כל הנרות ביום אחד? על המיתוסים והסודות של חג האור
מאת: המרכז לקבלה
בכ"ה בכסלו הגיעה המלחמה הממושכת בין החשמונאים ליוונים לסיום פתאומי, עם ניצחון המכבים. בעקבות ניצחון זה החלה התפוררות האימפריה היוונית בכל רחבי העולם, כולל במקומות שכלל לא התכוונו להתמרד בהם. באותו היום, בעודם מחפשים ברחבי המקדש, מצאו החשמונאים פך שמן אחד שעדיין נשא את חותם הכהן הגדול.
פך זה הכיל שמן טהור במיוחד, טעון במודעות מיוחדת, כמוסבר בתורה בספר שמות ובספר ויקרא. באמצעות שמן זה הדליקו החשמונאים את המנורה הכבויה, כדי להודיע על ניצחונם, והשמן שנבע מן הפך, שהיה אמור להספיק ליום אחד בלבד, הספיק לשמונה ימים.
זהו האירוע ההיסטורי, שבעקבותיו על פי המסורת, נקרא חנוכה בשם חג האורים. לפי האמונה, מפלת היוונים לא נגרמה עקב עוצמתם הצבאית של היהודים, אלא עקב גילוי עוצמת הבורא, פרץ אור ששחרר את היהודים מעול היוונים בתאריך זה דווקא.
אם כך, מה הדרך הנכונה לציון החג, ומה מלבד הניצחון ראוי לציין בחג זה?
להתחבר לאור של היקום
חג החנוכה נמשך שמונה ימים ובמהלכו אנחנו מקבלים הזדמנות להתחבר למאגר האנרגיה של היקום, באמצעות הדלקת החנוכייה.
האור המופז מהנרות או מפתיליות השמן שאנחנו מדליקים בחנוכה טוען אותנו באנרגיות שמאפשרות לנו לסלק מעלינו את השליליות.
את הסוד הזה ידעו החשמונאים, שהתחברו בעזרת אור החנוכייה למאגר האנרגיה הקוסמי וניצחו את היוונים. למעשה, את החיבור הזה אנחנו חוגגים ומציינים מדי שנה בחג החנוכה, גם כדי להזכיר לעצמנו שיש ביכולתנו כיום להתחבר בדיוק לאותם המקורות העצומים של האור. המהות של האור היא הנתינה. האור מפיץ את עצמו וזהו עצם קיומו.
החיבור שלנו אל האור מבטא את רצוננו לקבל כדי לתת, בניגוד לרצון לקבל לעצמנו בלבד. מדובר, כפי שאנחנו כבר יודעים, בדרגה גבוהה של התפתחות רוחנית, שהתוצאה שלה היא סילוק השלילי וחיבור לחיובי.
מאור קטן לאור גדול
האור מסמל היבט שאינו קיים בשום דבר גשמי אחר: את ההיבט של נתינה.
הדלקת הנרות נועדה להשלים עבורנו את האנרגיה החסרה לנו, כלומר את אנרגיית הנתינה. את הרצון לתת מעצמנו שלא על מנת לקבל בחזרה. כדי לממש בתוכנו את האנרגיה הזו אנחנו נעזרים בסממן החיצוני של הדלקת הנרות. זו הסיבה שנהוג להדליק נרות בחנוכה – להתחיל מאור קטן ולהתקדם לאור גדול.
אולם, לפני שנדליק את הנרות, קודם כל נשאל מה זה בכלל נר, לשם מה נועדה הדלקת הנרות לא רק בחנוכה, אלא גם במצבים נוספים בחיים. כך למשל, ברוב שיטות המדיטציה משתמשים בהדלקת נר, הנרות נשלפים ונדלקים גם כאשר אנחנו חוגגים יומולדת או נמצאים באירוע באווירה מיוחדת.
האור הוא אינסופי
בעזרת הדלקת הנרות מאפשר לנו חג החנוכה להיטען באנרגיה הנדרשת לנו, במנת החיים לה אנו זקוקים כדי להגיע לראש השנה הבא בריאים ושלמים.
הנרות הם הביטוי הפיזי של האנרגיה שאנחנו צריכים ואנחנו נטענים באנרגיה הזו באמצעות הדלקת נרות החנוכייה.
שימו לב, אור הנר אינו קטן כאשר אנחנו מעניקים ממנו לנר אחר. כאשר אנחנו מדליקים נר אחד באמצעות נר אחר – כלומר מעבירים את האור – השלהבת המדליקה נותרת כשהייתה. שלא בדומה לכוס מים שאנחנו מוזגים ממנה לכוס אחרת, או לפרוסת עוגה שאנחנו מחלקים בין שני אנשים.
שלהבת הנר אינה כפופה לחוקיות החלוקה, ובכך האור בעצם דומה לאינסוף.
וזה הקשר בין נרות החנוכייה לבין האירוע הקוסמי המתרחש בחג זה: אם ברצוני להתחבר לאור, עלי ללמוד משלהבת הנר כיצד לנהוג נתינה ושיתוף. זו הסיבה לכך שמלכתחילה התגלה פך השמן והודלקה המנורה, כדי ללמד אותנו דרך להיות בשיווי צורה לאור.
כאשר אנחנו נטענים באנרגיה של האור אנחנו הופכים להיות דומים לאור – אנחנו נמצאים בנתינה ומתנתקים מהרצון לקבל לעצמנו בלבד (אלא הופכים אותו לרצון לקבל כדי לתת). אנחנו דואגים לזולת, אנחנו יוצרים שיתוף עם הסובבים אותנו, לומדים למשול ברוחנו ולא להיות עבדים לחולשותינו הטבעיות.
להדליק נרות מתוך מודעות
ומדוע לא מדליקים את כל הנרות ביום אחד, אלא בכל יום מוסיפים נר? במשך ימי החנוכה מוזרקת ליקום אנרגיה של חיים, וכל שנותר לנו לעשות הוא להתחבר אליה, למשוך אותה לתוכנו, להתחבר לאיכויות שלה ולהיות כמו האור – בנתינה (ובעצם, באופן זה, לממש את הציווי "ואהבת לרעך כמוך").
הביטוי הפיזי-הגשמי, של התהליך האנרגטי-רוחני הזה הוא בהדלקת הנרות,
אבל הרי אנחנו מדליקים נרות בכל מיני הזדמנויות ויודעים שלא כל הדלקת נרות גורמת לנו להשתנות. אנשים רבים הדליקו נרות במשך מאות שנים ודבר לא קרה ולא ראינו גילוי מדהים של נתינה.
לכן, הדלקת הנרות אינה מספיקה, מה שחשוב הוא הכוונה והמשמעות והמודעות הרוחנית שאנחנו יוצקים לתוך התהליך. הידיעה שבעצם הדלקת הנרות אנחנו מקבלים את ההזדמנות להתחבר לאיכויות של האור ולחולל ניסים, שזוהי המשמעות המעשית של חג החנוכה. למעשה, חנוכה הוא המועד בשנה שבו ניתנת לנו ההזדמנות לשלוט בחומר ולחולל ניסים בעזרת כוח המחשבה והכוונה בלבד.