לאחד את, י – ה עם ו – ה (יהוה) שיעור הקבלה השבועי – בא / מיכאל ברג

פרשת "בא" מתחילה בכך שהבורא אומר למשה: "בא אל פרעה". הזוהר והמקובלים אומרים שמבחינה דקדוקית המילה צריכה הייתה להיות "לך", כלומר, לך אל פרעה, ולא בא אל פרעה, כי זה יכול להתפרש כאילו שפרעה היה במקום גבוה יותר שמשה היה צריך לבוא אליו, או כרמז למקום שאליו היה צריך משה ללכת כדי לטפל בכוח השליליות…

כוח החפצים הדוממים: שיעור הקבלה השבועי – וארא / מיכאל ברג

בפרשת "וארא" יוצר אהרון את נס המכה הראשונה, מכת הדם, מפני שהבורא אומר למשה לצוות על אהרון לקחת את מקלו ולהכות ביאור. מדוע אם כן, אהרן עשה זאת ולא משה? ואיזה כוח יש לאדם ביחסי הגומלין עם הסובב אותו, ובכלל זה חפצים דוממים?   מאת: מיכאל ברג   פרשת "וארא" יוצר אהרון את נס המכה…

יעקב עדיין חי? שיעור הקבלה השבועי – ויחי / מיכאל ברג

מצד אחד, ספר הזוהר והתלמוד אומרים לנו שיעקב לא מת, ואילו מצד שני, כל הסימנים שבסיפור מצביעים על כך שהוא מת ונקבר. כיוון שיש קושי הגיוני ליישב סתירה זו, מהי אם כן המשמעות הרוחנית של סיפור מות יעקב בפרשת "ויחי"?    מאת: מיכאל ברג   בפרשת "ויחי" יש דיון שמדבר על מותו של יעקב. אבל…

היו צמאים רוחנית: שיעור הקבלה השבועי – מקץ / מיכאל ברג

מה העניק ליוסף את היכולת לצאת מהחושך הגדול ביותר שהיה נתון בו במצרים אל האור הגדול ביותר ומדוע רק צמא רוחני יכול להוציא אדם מהבור? פרשת "מקץ" מאירה את המהות הרוחנית האמיתית של חג החנוכה מאת: מיכאל ברג   אין זה צירוף מקרים שפרשת "מקץ" נקראת בחנוכה, מפני שיש התאמה גדולה בין האור והחוכמה של…

אפילו כאשר אנו נופלים: שיעור הקבלה השבועי – וישב / מיכאל ברג

בשבת זו אנו זוכים בהבנה הברורה שלא משנה עד כמה עמוק ורחוק נופל אדם, אור הבורא, תמיד ירד אליו למטה, למקום בו הוא נמצא. על הקשר בין חלום יוסף לאור החנוכה בפרשת "וישב" מאת: מיכאל ברג   בתחילת פרשת "וישב", יוסף מספר לאחיו מה שנראה כחלומות גרנדיוזיים על עצמו, וזה מפתיע, משום שיוסף יודע שהם…

הפחד היחיד שאנו צריכים: שיעור הקבלה השבועי – וישלח / מיכאל ברג

הבורא ערב ליעקב שיקבל את כל הברכות וההגנה שיזדקק להן. מה יקרה מרגע זה ואילך להנעה של יעקב להתחבר לעבודתו הרוחנית? על הפחד הסודי של יעקב בפרשת "וישלח", על פי דברי המקובלים     מאת: מיכאל ברג   יש לימוד על פרשת "וישלח" מאת רב מנחם מנדל מוויטבסק, עליו אמר לנו תמיד הרב שיש לו…