סוד המלים "היום הזה"
פסוק ט"ז בפרק כ"ו בספר דברים מתחיל במלים "היום הזה": "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים." היום הזה מצווה עליך הבורא לעשות את המעשים האלה, את העבודה הרוחנית הזו.
אבל מבחינה היסטורית אין זה נכון שעשרת הדברות ניתנו ביום שבו משה מדבר אל בני ישראל בפרשת "כי תבוא". ועם זאת, הוא אומר בפירוש שהיום הזה מצווה עליכם הבורא לעשות את העבודה הרוחנית. מדוע? מהו סוד המלים "היום הזה"?
רש"י, המקובל והפרשן הגדול, אומר שכל יום צריכה העבודה הרוחנית שלך להיות חדשה לחלוטין בעיניך, וזה צריך להיות כאילו אתם שומעים זאת כל יום בפעם הראשונה. לכן מסביר רש"י שכאשר משה אומר לבני ישראל שהיום הזה הם מצווים לעשות את העבודה הרוחנית, הוא נותן להם תובנה רוחנית כיצד צריכה להיעשות העבודה הרוחנית שלהם – כל יום צריכה העבודה הרוחנית שלכם להיות כאילו אתם עושים אותה בפעם הראשונה. כל דבר שאתם לומדים, זו כאילו הפעם הראשונה שאתם לומדים אותו. כל פעם כשאתם מתחברים לזוהר, זו כאילו הפעם הראשונה שאתם מתחברים אליו.
אבל יש כאן סוד עמוק.
אנו יודעים שבתוך כל דבר שוכן אור הבורא.
בכל דבר שוכן האור הפנימי שמוחדר כל יום עם אור חדש. אבל מסביבו יש קליפה. והקליפה מתיישנת. העבודה הרוחנית, למשל, נעשית פחות מעניינת עם חלוף הזמן, בגלל הקליפה. אבל האור הפנימי שמוחדר כל יום מחדש בידי הבורא מלהיב היום יותר מאשר היה אתמול.
נכדו של הבעל שם טוב, דגל מנחם אפרים, מצטט את סבו המסביר את הפסוק:
" אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה" [תהלים עא’ ט’]. הבעל שם טוב מסביר שזוהי תפילה לבורא שלא יאפשר לעבודה הרוחנית שלנו, לחיים שלנו, להתיישן, להזדקן.
אם כן, מה פירוש הדברים?
עלינו להבין שממש בכל דבר – בתפילות שאנו מתפללים, בזוהר שאנו מתחברים אליו, במעשי הנתינה שאנו עושים, ובדברים הפיזיים, כמו בנישואין שלנו, בעבודה שלנו וכדומה, בכל דבר מן הדברים האלה, מוחדר בכל יום אור חדש. והמציאות שאליה נתחבר היא שתכתיב את החוויה שלנו.
כאשר אנו מתעוררים בבוקר ולא מתלהבים במיוחד לעשות את תקשורת הבוקר שלנו, זה אומר דבר אחד: שאנו מחוברים לקליפה, ולא לאור הפנימי… מפני שאם אתם מחוברים לאור הפנימי, אתם מלאי התלהבות. מפני שזוהי מהותו של האור; הוא חדש. הוא מעולם לא נחווה על ידיכם או על ידי מישהו אחר קודם לכן. אם אינכם מתלהבים, זה מפני שאתם מחוברים לקליפה ולא לאור הפנימי.
למשל, אנשים אומרים, למרבה הצער, שבנישואים, ההתלהבות שמרגישים הולכת ופוחתת. מדוע? מכיוון שהאנשים האלה מחוברים לקליפה שמסביב לנישואין. אבל בתוך הנישואין, בכל יום יש אור חדש שניתן בידי הבורא, ואם אתם מצליחים לנקב את הקליפה ולהתחבר לאור החדש הזה, אתם יכולים להתלהב מהשנה השלושים לנישואין יותר מאשר התלהבתם ביום הראשון. וזה נכון לגבי כל פעולה שאנו עושים, גם פיזית וגם רוחנית.
לכן, ההבנה היא זו: בכל דבר יש התחדשות, התרעננות והתרגשות שמוחדרות לתוכו כל יום – וכל אלה הן אור הבורא – אבל יש קליפה סביבו.
בהפטרה של הפרשה נאמר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁך יְכַסֶּה אֶרֶץ" [ישעיהו, ס’, ב’]. פירוש הדבר הוא שהמעשים השליליים שאנו עושים מכסים את האור ומחזקים את הקליפה שנמצאת סביב כל דבר, וזה גורם לכך שהרבה יותר קשה לנו לחדור מבעד לקליפה ולהתחבר לאור הפנימי ולהתרגשות שנמצאת בכל מעשה.
לכן, שוב, בכל מה שאנו עושים יש אור חדש, יש התרגשות בפוטנציה. אבל בדרך כלל אנו מתחברים לקליפה שמסביב להתרגשות ולא לאור הפנימי. ולכן, אנו לא מרגישים את ההתלהבות, אנו לא מתחברים להתרגשות.
אבל אנו חייבים להבין שיש לנו הכוח להתחבר לאור הפנימי הזה ולהתרגשות הזו, ולא רק לדעת שהם נמצאים שם. איך מתחברים?
הדבר הראשון הוא מודעות. האם אתם באמת מבינים שכאשר אתם פותחים את הזוהר מוחדר אור חדש למילה שאתם עומדים לקרוא? יש לכם בחירה: או שתתחברו לקליפה [וההוכחה לכך תהיה חוסר ההתלהבות שתרגישו], או שתתחברו לאור החדש שמוחדר למלים האלה [וההוכחה לכך תהיה ההתרגשות שתרגישו כאשר תקראו אותן].
אם נחזור לדוגמא של הנישואים, הרי שיש לך בחירה, כל יום, לדעת שבתוך הנישואים שלך יש מתנה של אור שניתנת לך מחדש כל יום בידי הבורא ומעולם לא חווית אותה. ואם תרגישו זאת, תהיו היום הרבה יותר נלהבים מהנישואים שלכם מאשר הייתם אי פעם. יש לכם בחירה לדעת שכל זה נמצא שם ולשבור את הקליפה שמכסה זאת. כל פעולה שלילית שאנו עושים בונה ומחזקת את הקליפות שנמצאות מסביב לכל דבר בחיינו ומכסות את האור הפנימי, בעוד כל פעולה חיובית שאנו עושים מסלקת חלק מאותה קליפה שיצרנו.
חשוב שנבין את שני הדברים האלה: קודם כל, שבכל דבר, בכל פעולה, שוכנת המתנה הזו, של אור פנימי חדש ומרענן. שנית, שבכוחנו, כל רגע, לחדור את מעטה הקליפה ולקבל את האור החדש הזה. המודעות הזו מתחילה את תהליך האפשרות והיכולת להתחבר לאור הפנימי.
אחת המתנות הגדולות שניתנות לנו השבת הזו היא הזכות גם להבין וגם להתחבר ל"יום הזה", להתחבר לאור החדש ולכוח החדש שניתנים לנו. "היום הזה", המטרה של העבודה הרוחנית שלנו היא לחדור "היום הזה" את מעטה הקליפה ולהתחבר לאור החדש שניתן לנו.