פרשת שופטים:
הפרשה פותחת את חודש אלול, חודש התשובה: תשוב ה. לשוב אל השם.
בפרשה נלמד:
איך להתחבר למנהרת הזמן ולשנות דברים בחיינו?
מהי תמימות אמיתית ומדוע כדאי לנו להיות תמימים?
הכנת הכלי: איך לנקות עצמנו בכדי שנוכל להכיל את כל הברכות בראש השנה?
מהי דאגה ומדוע היא מנתקת אותנו מהברכה?
מהי התמימות שמצליחה לנטרל דאגות ופחדים ואיך נגיע אליה?
מיהו נביא אמת ושקר ואיך נדע לאיזה אדם להקשיב?
מי שהולך ישר מגיע
כשיש לנו מצבים חדשים בחיים: מצב חדש, אדם חדש שעובד איתנו, אנו מייד רוצים לדעת מה יהיה בהמשך. אין לנו סבלנות לחיות את המצב כמו שהוא ואנו ישר מסיקים מסקנות.
למצב הזה בו אנו שואלים מה יהיה, כשאין לנו וודאות שזה בדיוק מה שאנו צריכים, הזוהר מגדיר נחש: כשאנו מסיטים עצמנו מדבקות, וודאות בבורא והולכים בצורה פתלתלה: שואלים מה יקרה ונמצאים בחוסר וודאות שזה מה שאנו צריכים.
עלינו לדעת שאפילו אם ירמו אותנו בתהליך נצא נשכרים. להיות בוודאות שכל מה שקורה לנו הוא לטובתנו, לא משנה מידת הקושי בתהליך. בסוף יהיה טוב. דבקות וודאות בבורא זו תמימות אמיתית.
תמימות הינה סוד גדול, תם בהיפוך אותיות זה מת, מוות. תמים הכוונה דבוק לאור הבורא.
הוודאות היא שביל ישר. דוד המלך ויעקב היו תמימים עם הבורא. היו להם מצבים קשים ודווקא שם, הם המשיכו, זרמו, הלכו בדרך ולא ניסו לעצור.
הליכת הנחש ימינה ושמאלה שאנו פוסעים בה לעיתים, מכניסה אותנו לסרטים, לדאגות, לפחדים.
מהי דאגה?
כשאנו הולכים בדרך ומציצים לצד לראות מה יקרה, אז דרכנו דומה לנחש. הליכה של נחש מנתקת מהאור ומחברת למודעות מוות. כל מצב בחיינו כאשר אנו שואלים: מה יהיה עם המצב הזה, מה יקרה הלאה? חוסר הוודאות והספקות מביאים מוות.
הדאגות והספקות מסוכנים כי הם יכולים להרוס אותנו.
במצבים מסוכנים או התחלות חדשות הספק והדאגה יכולים להרוס לנו הכל.
דאגה יוצרת חלל. בפרשה מוזכר מי רשאי לצאת למלחמה ומי לא. השוטרים אומרים לחיילים: אם אינכם בוודאות אל תצאו למלחמה כי מלאך המוות שולט במלחמה. כשאנו בדאגה איננו בתמימות ווודאות ולכן זה מצב מסוכן של מוות.
יעקב זכה למדרגה גבוהה מאוד. מדוע? הוא לא שינה את הוודאות והדרך שלו בגלל הדאגה, המשיך בתלם.
יעקב היה חרד לחיי בינימין, הקטן בבניו.
יעקב פחד מהעובדה שהוא מפחד על בינימין וידע שהדאגה עלולה לקטרג על בינימין.
השבוע יש לנו את הכח להיפתר מפחדים. אנו כל הזמן אומרים אם יקרה משהו רע. אנו לא חושבים אם יקרה טוב. המחשבה שלנו היא, מה יהיה אם נכשל, אם ייגנבו לנו, וזה חס ושלום יכול לגרום לכך שזה ייקרה. ה"מה יהיה" הוא הפתח לחלל אליו נכנס הנחש, הדרך הלא ישרה, הספקות.
תהליך לסילוק הדאגה:
- לקבל את כל מה שקורה לנו בשלמות, בהבנה.
בפרשה מדובר על האובססיה שלנו לדעת את סוף התהליך: ללכת לידעונים. כל מה שאנו צריכים הוא וודאות שהכל בסדר, שגם אם נסבול ונישאר בוודאות הכל יסתדר לטובה. - לצפות לתהליך: לצפות בשמחה לתהליך, לכל מה שיקרה כי זה מה שאנו צריכים, לבטוח בבורא והתהליך ייקח אותנו למדרגה הבאה.
- לשחרר: שלא יהיה אכפת לנו ממה שיקרה כי אם אנו בוטחים שזה התהליך שאנו צריכים, בסוף התהליך יהיה ממש ממש טוב. ולכן עלינו להגיע לשלווה ותמימות עם כל מה שייקרה לנו.
אנו צריכים להגיד לעצמנו כי הסוף יהיה טוב ומה שהאור יביא לנו זה הכי מדויייק לנו באותו הרגע.
כל המתמם עם עצמו הקדוש ברוך, הוא מתמם עימו:
כל בנאדם שעובד על עצמו להיות תמים וללכת בדרך הישרה, גורם לבורא להתייחס אליו באותה צורה. אפילו אם אותו אדם עשה קצרים ומגיע לו עונש יימחל לו. מדוע? כי הבורא רואה את המודעות שלנו ואם היא בתמימות, ברצון ללכת בדרך ישרה ואם אינינו נותנים למחשבה רעה להסיט אותנו מדרכנו, אם אנו בוודאות על הבורא, לבורא תהיה וודאות עלינו. הבורא יודע שאותו בנאדם יחזיר לעצמו את האור, יבין שטעה וייתקן זאת, יסדר את המודעות שלו חזרה. אפילו שכרגע האדם הזה בירידה הוא יעלה.
נאמר בפרשה כי בכל דור יהיה נביא כמו משה.
כשמשה קיבל נבואה, לא משנה כמה הנבואה הייתה רעה ומפחידה הוא תמיד העביר את המסר.
איך נדע מי נביא אמת ומי נביא שקר?
איך אנו נהיה נביאים כמשה? מדובר על כך שכל אדם רגיל מהווה דוגמא לאחרים. נביא אמיתי מוסר לי מסר אמיתי. הסימן שהאדם הוא נביא אמיתי אם אותו אדם לא מפחד להגיד לי את המסר. נביא שקר מפחד מה יקרה לו אם יאמר לנו את המסר.
ברגע שאנו מתחשבנים מה יקרה לנו כתוצאה מכך, אנו נביאי שקר ואינינו יכולים להעביר מסרים.
אם אנו לא מדברים כשצריך או מפחדים, אנו לא מעבירים את האור שבאנו להעביר לעולם ואז אנו מתנתקים ממנו.
משה אומר לבני ישראל אני מבטיח לכם בכל דור יהיה מורה רוחני שיעביר את האור והמורה הזה יהיה אמיתי והוא לא יחשוש מאף אחד, יגיד את האמת.
כשאדם מקבל מסר הרבה אנשים שואלים למי אאמין. מתקשר או חבר טוב או בן משפחה. למי מאמינים? התשובה היא שעלינו לשאול: מי שמך לאיש? מי הסמיך אותך?
כל אחד יכול לפתול בית ספר קבלה וללמד. עלינו לחשוב מאיפה זה בא? לאן זה מחובר. אם אין חיבור ישיר לעץ, למורים הרוחניים, המסר שנשמע יכול לבלבל אותנו בקלות רבה.
הפרשה מכינה אותנו לחודש התשובה, היום בלילה נכנסים למנהרת הזמן, המנהרה הזו אינה פיזית אלא פתח אנרגטי שקשור לזמן. המנהרה מתגלה בחודש אחד בשנה, החודש עד ראש השנה.
מנהרת הזמן פתוחה, נוכל לחזור ולתקן את העבר שלנו, נוכל להגיע לאירועים שקרו לפני גלגול. בזמן רגיל לא יילך בקלות כמו ההזדמנות שיש לנו בחודש הזה. חלק ממנהרת הזמן לעשות תשובה זה להיות קשוב ורגיש ולחשוב במי פגעתי.
לחשוב כל לילה לפני השינה ולהבין מה עשיתי היום לא בסדר? מה היה לא בסדר במודעות שלי היום?
ואז להגיד לעצמנו, מעניין היכן בעבר עשינו זאת שוב. ללכת אחורה בזמן.
אם נעבור באמת את התהליך הזה כל יום, אנו נגיע לראש השנה עם יכולת הכלה לקבל ברכה לכל השנה.
דומה להגעה לשוק עם סל מלא. עלינו לנקות מתוכנו, מה"סל" דפוסי התנהגות לא חיוביים עד כה. אנו מגיעים לראש השנה עם סל המעשים שלנו ועלינו להתחיל לזהות מעכשיו היכן היינו בתגובה. על כל פעולה תגובתית צריך לשלם ויש לנו חוב גדול. בראש השנה אנו רוצים לבדל את רגעי התגובה מאיתנו.
זה בסדר כי כולנו באנו לעולם לא להיות בתגובה, צריך להתחיל בתהליך התשובה. העניין הוא לזהות זאת ולראות הכין היינו בתגובה ולשנות זאת.
שבוע טוב 🙂
שרה