בפרשת "בלק" אנו לומדים שאם נבואה זמינה לבלעם, שנחשב לאדם שפל מאוד, אז היא גם יכולה להיות זמינה לכל אחד אחר. לכן, האור שזמין בשבת בלק הוא אור של נבואה, של האופן שבו כולנו יכולים לחיות את חיינו מחוברים לאור הבורא באופן כזה שהכוון שלנו, ההחלטות והמעשים שלנו יהיו ברורים עד כדי כך שלעולם לא יהיה לנו שום ספק.
אם כן, אני רוצה לחלוק לימוד של מיימונידס, הרמב"ם, שבו הוא מדבר על נבואה. הוא אומר לנו שישנם ארבעה תנאים מוקדמים חשובים מאוד לרמה הגבוהה ביותר של הנבואה. שלושת הראשונים הם: להיות אדם חכם, להיות אדם חזק, ולהיות אדם שיכול תמיד לשלוט על הנטיות השליליות שלו, לעולם לא להיסחף על ידי הרצון לקבל לעצמו בלבד. והתנאי הרביעי, אני חושב, יכול להיות החשוב ביותר שאנו חייבים או להמשיך או להתחיל לעבוד עליו: להיות בעלי מודעות רחבה.
אדם שיש לו שלמות של כל ארבע הדרישות המוקדמות הללו נמצא ברמה הגבוהה ביותר של הנבואה, כמו משה. אבל, אם אנו עובדים על הארבע, ועדיין לא נמצאים בשלמותן, אנו יכולים עדיין לקבל רמות מסוימות של הכוונה ושל נבואה; כשאנו מפתחים את ארבעת החלקים האלה בעצמנו, אנו מקבלים הכוונה גבוהה יותר ובהירה יותר. לעתים קרובות, כאשר אנו מנסים להרוויח בהירות בנוגע למשהו שאנו צריכים או לא צריכים לעשות, אנו מבקשים עזרה, ואז נעשים אולי 60% בהירים יותר, ואז הולכים בכוון הזה. אבל הרמה המושלמת, וזו באמת מה שכולנו צריכים לשאוף אליו, היא בהירות מושלמת בנוגע לכל דבר, כל הזמן. אבל כפי שאמרתי, חשוב לזכור שאין כאן שני קצוות מוחלטים; אין זה שאנו או נביאים כמו משה, או שאין לנו כוון כלל. למעשה כל אחת ואחד מאתנו נמצאים ברמה מסוימת בתוך מסגרת הנבואה, ומכוונים אותנו בהתאם לרמה שבה אנו נמצאים.
זו התחלת ההבנה של מושג הנבואה. אלה הן ארבעת התכונות שצריך אדם כדי שתהיה לו נבואה מושלמת, או כדי להגדיל את יכולתו להיות נביא. אדם שיש לו ארבעת התכונות האלה, אז יש לו המודעות, הרוח והיכולת להבין… וכאשר יש לנו יותר נבואה, כלומר שאנו מקבלים מאור הבורא הכוונה ברורה יותר לגבי החיים שלנו, אנו נעשים יותר ויותר נעלים כל הזמן. ובשבת בלק, יש לנו ההזדמנות לבקש לגדול יותר בארבעת התחומים האלה כדי שתהיינה לנו בהירות רבה יותר וודאות רבה יותר בנוגע למעשים שהבורא רוצה שנעשה ולכוון שהבורא רוצה שנפנה אליו.
בנוסף לארבעת התנאים המוקדמים האלה, כדי להיות מסוגלים לקבל יותר הכוונה, אנו חייבים להפסיק להשתמש במוח שלנו כדי לחשוב על דברים טיפשיים, לא אמתיים, או של אגו, מכיוון שתחום המודעות הזה מגביל את מרחב הנבואה. הרמב"ם אומר לנו, לכן, שהמוח צריך להיות מוכן. איך אנו מכינים את המוח שלנו? בכך שמאפשרים לו פחות מרחב תמרון לחשוב על הדברים הכוזבים האלה, שמקורם באגו. ככל שיש פחות דברים כאלה, יש יותר מקום לנבואה אמתית, להכוונה אמתית. וכאשר אדם מפתח את המוח שלו כך שיותר ממנו ממוקד באור הבורא, האדם מתעלה. למעשה, כאשר אותו רגע של נבואה מגיע אלינו, כאשר "הרוח נחה עלינו", אנו נעשים בן אדם שונה, ומגיעים למצב שבו אנו יותר נעלים אפילו מאלה שיש להם חכמה.
ועם זאת, יכול אדם שיהיו לו ארבעת התנאים המוקדמים האלה וגם מוח מוכן, אבל עדיין הוא לא יקבל נבואה. מדוע? מכיוון שיש עוד חתיכה אחת, נאמר לנו, הדרושה להכנה שלנו כדי שנוכל לקבל נבואה. נביאים לא מתעוררים בבוקר, למשל, "היום ב- 2:30 אני הולך לבקש נבואה." זה לא עובד כך; הנביאים האמתיים לא יודעים מתי הנבואה או הבהירות תבואנה. אלא, הם ממקדים את הרצון שלהם ברגע שבו הרוח תנוח עליהם, בבהירות שתבוא. אבל כדי לקבל זאת, הם, ואנחנו, חייבים להיות במקום של שמחה. וזה אומר שאדם יכול שתהיינה לו ארבעת התכונות, או לפחות הוא מנסה לפתח את ארבעת התכונות שדיברנו עליהן, וגם הכין את מוחו, אבל אם הוא לא שם את עצמו במקום של שמחה, הנבואה לא יכולה לרדת אליו. נבואה אינה יכולה לבוא אלינו כאשר אנו או בעצבות, או לא דוחפים את עצמנו לגדול.
אם נעבוד על עצמנו באופן רוחני כדי להשיג את ארבעת התנאים המוקדמים האלה – להיות חכמים, חזקים, לעולם לא להיסחף על ידי היצר הרע שלנו, ושתהיה לנו מודעות רחבה – ונעשה כל מה שאנו יכולים גם כדי להכין את מוחותינו וגם כדי להיות במצב של שמחה, הנבואה תוכל לבוא אלינו, ונוכל להתחיל לחיות את חיינו מכוונים כל הזמן בידי הבורא, ללא כל ספקות. והעזרה להכין את עצמנו בצורה כזו, להיות מסוגלים לקבל את ארבעת הרמות המושלמות הללו של נבואה, זמינה לנו השבת הזו, שבת בלק.