* מתוך הספר “חלונות בזמן” מאת הרב ברג.
חשון הוא החודש שאברהם אבינו מקשר עם מזל עקרב. מהיכרותנו עם העקרב אנו פוחדים ממנו. העקרב ידוע לנו כחיה היחידה שבזמן פחד הורגת את עצמה. לכן נרצה לבחון בחודש זה ביתר פירוט כיצד הקבלה יכולה לעזור לנו להפוך את חיינו למעט קלים יותר ובעיקר לסלק את הכאוס המתגנב אליהם. כדי להבין את הכוח של החודש ולהתחבר אליו, נחזור לספר יצירה שחיבר אברהם אבינו, ספר האסטרולוגיה העתיק ביותר בעולם. יש הטוענים שלדת היהודית אין כל קשר לאסטרולוגיה. בתלמוד, הם מצטטים, כתוב: “אין מזל לישראל” ולכן לכאורה אין קשר בין היהדות לבין אסטרולוגיה. הציטוט אמנם נכון, אך למעשה אברהם אבינו (בספר יצירה) ורבי שמעון בר יוחאי (בספר הזוהר הקדוש) מראים לנו שללא הבנה אסטרולוגית יקשה עלינו מאוד לסלק כאוס מחיינו.
בספר יצירה בעמוד 114 מציין אברהם אבינו: “המליך אות נון וקשר לו כתר (זרע)”. מזרע זה נוצרו חודש מר-חשוון וכל הכוכבים שמהם נוצרה קבוצת הכוכבים המכונה עקרב. בחודש זה של מזן עקרב אברהם מאחד שתי מילים: מר-חשוון. מר טעם מר, מרירות. בשבת, כשמברכים את החודש, אנו קוראים לו מר-חשוון ולא חשוון. מהיכן המרירות?
בחודש זה אנו קוראים בתורה על המבול. יש האומרים שהשם מר-חשוון בא כזכר למבול. אך מדוע אברהם בחר להזכיר לנו את המבול? הרי אנו קוראים עליו בתורה. ומה עם כל האסונות האחרים שקרו בעבר? מדוע החליט לכאורה אברהם להוסיף פיסת “היסטוריה” לשם החודש? המבול הציף את העולם במים וכך החריבו. אך למים יש אנרגיה פנימית של חסד. המים מוליכים את כוח האור של הבורא, את כוח החיים. לכן גוף האדם מכיל ברובו מים. מדוע, אם כך, בחר הבורא במים כדי להרוס את העולם? הטעם לכך הוא שהעולם היה אז מלא חמס. התנ”ך בחר במילה זו לפני אלפי שנים כדי לתאר כאוס ושחיתות. כדי לסלק את השחיתות והחושך בחר הבורא להציף את העולם במים, המוליכים את כוח האור טוב יותר מכל תווך אחר.
מדוע מצא אברהם לנכון לכנות את החודש בארבע האותיות ח-ש-ו-ן? ידוע לנו שלכל אות באלפבית העברי יש כוח מיוחד. כוחו של חשוון נשאר בגדר תעלומה כל עוד אין לומדים קבלה. על מנת לפענח תעלומה זו יש צורך לפתור תחילה חידה אחרת: מדוע העובר מוקף בעת ההיריון במים? כל מה שהמדענים יכולים להגיד לנו הוא שזה חלק מתהליך גידול העובר. אך מדוע זה כך? ידוע כיום שהעובר עמיד וחסין כלפי כל המחלות שהאנושות חשופה להן, ובעיקר כנגד מחלת הסרטן. המדע מראה לנו שלעובר תאים סרטניים רבים יותר מאשר לכל אדם בוגר החולה בסרטן, ובכל זאת העובר דוחה כל ניצוץ של סרטן בעת היווצרותו. מהו סוד כוחו של העובר? התשובה נעוצה בחשיפתו של סוד נוסף: המנהג העתיק של טבילה במקווה. מקובלים ידעו על כוח המקווה מזה שנים רבות, אך ידע זה נשמר בסוד במשך האלף האחרון. הרעיון של טבילה במקווה מים הנו מסורת שכמעט נעלמה כיום. סוד המקווה הוא שהטבילה בו מרחיקה אנרגיות שליליות שדבקו באדם.
הניקיון הרוחני המתקבל משפר באורח דרמטי את ביצועי המערכת החיסונית ואת חילוף החומרים בגוף, עד לשיעור של היפוך תהליכי ההזדקנות והחלמה ממחלות שנחשבות חשוכות מרפא. זו הסיבה שעובר גדל בתוך מי שפיר. המים מאפשרים למערכת החיסון לצמוח ולהתחזק באופן שמגונן על העובר מכל המחלות (למעט במצב לא נורמאלי).
הבה נשוב עתה למבול ולחודש חשוון. בזמן המבול כל העולם היה נגוע בכאוס ובסרטן במידה כזו, שכדי למחוק את כל צורות הכאוס (שלצערנו רבים מאתנו מכירים כיום, בעיקר אלה שאינם מיישמים את הידע של הקבלה), היה הבורא צריך להציף את העולם באורו. על מנת לעשות זאת היה עליו להשתמש בתווך המוליך את האור באופן הטוב ביותר – אנרגיית חסד, מים. אך האם הכאוס אינו טעם החיים? האם הוא לא נתפס ע”י חלק מהאנשים כחיובי? רובנו היינו מעדיפים להיפטר מנגע הכאוס כשהוא פתאום מושלך לעברנו ומשבש את מהלך חיינו. כאז גם כיום, חודש חשוון מוליך את כוח האור באופן המסוגל לנקות שליליות מן העולם, אלא שממש כמו בזמן המבול, הוא עושה זאת במידת הדין.
חודש חשוון בא לאחר כל המאמץ שהושקע בראש השנה, ביום כיפור ובסוכות. כל האירועים הללו לא באו לשם מסורת או לצורך קיום מסגרת הנקראת יהדות, אלא כדי לתת לנו כלים, על רקע חודש מאזניים, כדי לפעול בחודש חשוון כעת ניתן לחשוף את סוד שמו של החודש. הגימטרייה של ח-ש-ו-ן היא 364. זהו רמז מאברהם אבינו על מהותו הפנימית של חשוון. יום אחד בשנה הכאוס שם שלט על הדלת: “עזבתי לחופשה ליום אחד”. השטן והכאוס יכולים לשלוט רק 364 ימים ולא 365 ימים בשנה. מכאן שלחודש חשוון יש הכוח לסלק ולנקות כאוס מן העולם. היפוך האותיות מר מהשם מר-חשוון, נותן את המלה ‘רם’, מתנשא. מה מתנשא בחודש זה? כוח החיים, כוח האור של הבורא.
חודש חשוון נועד כדי להוציא לפועל את האור שגילינו במהלך התקשורות של חודש תשרי. צריך להבין שבראש חודש חשוון נזרע הזרע ליצירת מעטה ההגנה, בדומה למים שברחם האישה, לעטפנו בהשפעתו המגוננת של היקום ולחבקנו בטובו של הבורא. מזל עקרב מספק לנו הזדמנות להשיג כוח מגן זה. התקשורת המתבצעת בראש החודש נועדה לתת לנו שליטה על האופן שבו יצא כוח האור לפועל בחיינו: על מנת שניטהר בצורת מקווה ומי שפיר ולא בצורת מבול ח”ו.
מדוע קישר אברהם אבינו את מזל עקרב לחודש חשוון? גם כאן, על מנת להתחבר למהות הפנימית של דבר, יש לנתח את האותיות העבריות המרכיבות את שמו. המלה ‘עקרב’ מכילה את הצירוף “עב” המקושר לע”ב שמות, שיכול ליצור עבורנו נסים. צירוף חיובי זה עוטף את הצירוף ‘קר’. טכניקה זו של כיתור דבר שלילי במהויות חיוביות מוכרת לנו מתקיעות השופר בחודש תשרי. כשאברהם בחר במילה עקרב, הוא בחר במילה קר, חסר חיים, העטופה ב-ע’ ו-ב’ כדי לסלק את הקור והמוות מחיינו. אדם מת הופך לקר. מדוע קר? כי אין תהליכי חיים לחמם את הגוף. אך לקור יש הכוח לשמר, כמו במקפיא.
אברהם רצה להראות לנו שכשאנו מתכנסים בראש החודש וסועדים ביחד, יש לנו הזדמנות להשפיע – באמצעות הכוח המתגלה ביקום בראש חודש חשוון – על כל שאר 364 הימים בשנה. האם יכול להיות שזה פשוט כל כך? כן! וזאת הייתה מטרתו של אברהם, לספק לנו אמצעי פשוט ויעיל לשלוט בחיים ובגורל. המחשבה “זה פשוט מדי מכדי להיות נכון” היא הנשק של השטן כדי להניא אותנו מלהשתמש בכלים. אנו נמצאים בחודש המתנשא, הרם ביותר בשנה.
כדי לסלק את הכאוס הבורא מצא לנכון להשתמש בנתינה, במים. המבול לא בא להרוס את העולם אלא לרפאו, מכיוון שכל עוד יש חמס יש כאוס וקלקול. כל עוד איננו מתחשבים בזולתנו ואיננו נמצאים בנתינה, אין לעולם סיכוי. רק נתינה, חסד, מים, תעזור לעולם להיחלץ מן המשברים והחוליים בהם הוא נתון. המדע הרפואי רק מחליף מחלה אחת במחלה אחרת. רק מודעות של נתינה, מתן לאחרים ולא רק למשפחה, שעליה יש לך אחריות, יכולה לעזור. הרעיון ש-“צריך להיות אדם טוב” לא עזר מעולם בסילוק כאוס וחורבן; אך הרעיון שנתינה משתלמת לנותן – לא זו בלבד שהוא עובד, אלא שאין לו כל חלופה. רק כך נוכל להתחבר לתחושה שאנו נמצאים בבועת מים מגינה, כמו ברחם. רק כך נתחבר לכוח שרק מים יכולים לתת: קו ימין, הכוח האלוקי שבנו, שיש לו היכולת לסלק כאוס.
מזל עקרב הוא אחד משלושת מזלות המים. בחודש הזה נתקין לנו מערכת חיסון המבוססת על נתינה. לא נרצה להתחבר לכך דרך אירוע אלים ומעורר אימה כמו מבול אלא דרך מודעות של מים העוטפים אותנו ומסלקים ביעילות וביסודיות את הכאוס מכל היבטי הוויית חיינו.