אנו נוטים לחשוב שכאשר אנחנו חיים בדרך רוחנית, החיים שלנו יהיו שלווים, מאורגנים ומושלמים, אבל בפועל אנו מגלים שיש לא פחות כאוס ובלגן מאשר בעבר. אז מה בכל זאת יכול להעניק לנו יסודות חזקים לניהול בית רוחני?
מאת: מיכל ברג
אני שמחה לשתף אתכם בחלק הראשון של הסדרה "אמנות הבית הרוחני" אשר פורסמה בבלוג שלי ומבוססת על סמינר שנתתי לאחרונה. אני מקווה שתיהנו ממנה כפי שאני נהנית לחלוק את החוויות והלימודים, שרכשתי בשנים רבות של חתירה לבנות בית רוחני עם בעלי וחמשת ילדיי.
קודם כל, אני רוצה שתדעו שזה תהליך מתמשך שחייבים לקבלו ככזה בברכה. איני יכולה להדגיש מספיק את חשיבותו של המשפט הבא: אל תהיו קשים עם עצמכם. אף אחד אינו מסיים את התהליך הזה ואיש אינו מנהל חיי משפחה רוחניים מושלמים. כל העניין הוא המשכיות, בניית בית הרמוני יום אחר יום. זוהי תוצאה של הגדילה האישית שלנו, שימוש בכלים מסוימים, התבוננות בחיים וכמובן, מודעות. לכן, החשוב מכל הוא שתהיו טובים ומעודדים עם עצמכם, כדי שתוכלו להישאר על המסלול.
>>>רוחניות להורים: אמנות הבית הרוחני – חלק ב': נקודת החיבור<<<
אני קוראת לסמינר הזה "אמנות הבית הרוחני" מכיוון שבדיוק כמו אמנות, יצירת מרחב כזה היא מבולגנת, רגשית וסובייקטיבית. אין טוב ורע באמנות; מעגל בודד באמצע הקנבס יכול להיות בעל משמעות מרובה. היופי שוכן בעיני המתבונן. ניהול חיים רוחניים ובניית בית רוחני הם כמו אמנות. כששבעה אנשים חיים בתוכו, הבית שלי בהחלט מבולגן, גם מילולית וגם פיגורטיבית, כשכל אחד תורם לחוסר הסדר בדרכו המיוחדת. בעיניי, זה יפה. כן, יש כאוס בקונפליקט, וזה בסדר. אנו נוטים לחשוב שעכשיו, כשאנחנו בדרך רוחנית, החיים שלנו יהיו שלווים, מאורגנים ומושלמים. אבל האמת היא שכל עוד אנחנו בעולם הזה, בגוף הפיזי הזה, לא הכל יהיה מסודר ומושלם. יתרה מזו, הדברים הם בלתי מושלמים בצורה מושלמת.
כמו כל בניין, בית רוחני מתחיל ביסודות חזקים. מצאתי שארבעת המרכיבים האלה חיוניים כולם ליצירת חיי משפחה רוחניים, מאושרים ומספקים:
1. תקשורת
2. חמלה
3. אינטואיציה
4. אהבה
אני מצפה בקוצר רוח לחלוק עמכם מה שלמדתי על העיקרים האלה של הבית הרוחני. ברשימות הבאות שלי אני מקווה שהם, יחד עם כלים מעשיים, יעזרו גם לכם לבנות בית מאושר.
>>>רוחניות להורים: אמנות הבית הרוחני – חלק ב': נקודת החיבור<<<