הדבר שהופך אדם לרוחני הוא שמירת המיקוד על המהות. אני יכולה להיות קתולית דתית או קתולית רוחנית, בדיוק כפי שאני יכולה להיות יהודייה דתית או יהודייה רוחנית. ההבדל האמיתי בין אנשים אינו הדת או התרגול הרוחני שלהם, אלא הכוונה. על המשותף והמפריד בין דת לרוחניות
מאת: מיכל ברג
בהיותי חלק ממערכת רוחנית במשך שנים רבות, תוך היכרות עם הרבה אנשים מדתות שונות, אמונות שונות וקהילות רוחניות שונות, שמתי לב שהמילה "רוחניות" יכולה להיות קצת מבלבלת, מובנת בצורה לא נכונה, וניתנת לשימוש בצורות שונות על ידי אנשים שונים. כיוון שאני ראש עמותת "רוחניות לילדים", והבלוג שלי קרוי "רוחניות להורים", חשבתי שכדאי להבהיר מהי כוונתי כאשר אני משתמשת במונח "רוחניות".
אחת התשובות שאני תמיד נותנת כאשר אני נשאלת על ההבדל בין "רוחניות" ו"דת" היא שרוחניות מחברת אנשים בעוד דת יכולה לעתים קרובות להפריד אנשים ולפלגם לקבוצות שונות. כדי להמחיש זאת אשתמש בהקבלה בין הגוף והנשמה. הנשמה (המהות) ברוב הדתות או החוכמות הרוחניות דומה מאוד: להגיע למקום של אהבה וסליחה, להתחבר לעצמנו, לאחרים, ולכוח עליון יותר. מדובר כאן על שינוי, קבלת האחר, חמלה ואהבה.
אבל הגוף (הכלים ואופן העבודה הרוחנית) שונים מאוד: הבורא ושליחיו, מה אנו לובשים, איזה ימים קדושים לנו, השפה בה אנו מתפללים, המלים בתפילות שלנו, הטקסים וכן הלאה.
ברגע שאנו נותנים לגוף חשיבות גדולה יותר מאשר לנשמה, אנו נופלים לדתיות.
הדבר שהופך אדם לרוחני הוא שמירת המיקוד על המהות. אני יכולה להיות קתולית דתית או קתולית רוחנית, בדיוק כפי שאני יכולה להיות יהודייה דתית או יהודייה רוחנית. ההבדל האמיתי בין אנשים אינו הדת או התרגול הרוחני שלהם, אלא הכוונה שלהם.
כלים וטקסים תלויים בכוונה של האדם המשתמש בהם.
האם מה שאני מתרגלת עוזר לי להגיע למודעות של אהבה וקבלת האחר, או שזה מוריד אותי למקום של שיפוטיות והפרדה?
להרוג בשם הבורא, לא לכבד בן משפחה שאינו הולך בדרכי הרוחנית, יצירת תרבות או אשמה, פחד ובושה הן רק דוגמאות מעטות לאופן שבו אנו יכולים להתרחק מהמהות האמיתית בדרכנו הרוחנית.
לא משנה באיזו דת או חכמה אנו מאמינים, כולנו חייבים להיות מודעים למלכודת הדתיות שבה לגוף ניתנת חשיבות רבה יותר מאשר לנשמה.
לסיכום, כאשר אני מדברת על "רוחניות אוניברסלית", איני מתכוונת לכך שכל האנשים ילכו באותה דרך, ויתרגלו אותם תרגולים, אלא לזהות ולהתמקד במהות המשותפת שלנו, ובאופן שבו אנו יותר דומים מאשר שונים.
