“המלים של שנה שעברה שייכות לשפה של שנה שעברה
והמלים של השנה הבאה מצפות לקול אחר.
ולשים קץ זה לייצר התחלה. ” – ט.ס. אליוט
על פי לוח השנה הקבלי, זה השבוע שבו אנו מתחילים שוב לקרוא את התורה מהתחלה. כך אנו מתברכים בגל חמים של אנרגיה רעננה של התחדשות, צמיחה ושינוי.
ועם זאת, בעיצומה של ההתחדשות, בואו נזכור שטבע החיים הוא חיבור מושלם – כמו זרימה אינסופית, כמו מעגל. בגוף הסופי שלנו אנו חווים קצוות מוגדרים, סופים והתחלות חדשות, עליות ומורדות; אבל המציאות היא שכל זה הוא רצף של אנרגיה. כפי שהחוק השלישי של התרמו דינאמיקה אומר לנו, אנרגיה אינה יכולה להיהרס, היא פשוט משנה צורה. העולם וכל אשר בו עשוי להיות היום שונה לגמרי מאשר היה לפני עשר או עשרים שנה, או בעוד עשרים או שלושים שנה, אבל למרות זאת אותו כוח חיים עדיין קיים. אפילו במוות אין כל הפרדה. הנשמה היא נצחית וקיימת לעד.
אני שומעת לעתים קרובות אנשים שואלים: “מדוע אני חייב להשתנות? האם איני יכולה לעשות זאת בפעם הבאה? מדוע אני חייב לחשוב על נתינה, שיתוף או תרומה לכלל ממש עכשיו?” והתשובה היא, כפי שכתוב בכתבי המקובלים, כן, יתכן שתחזרו לכאן שוב, אבל עדיף לא לסמוך על זה מפני שיש אפשרות של גלגול בצורה אחרת – ואפילו עם פרווה וארבע רגליים.
איני אומרת זאת כדי לגרום לכם מורת רוח, אלא מכיוון שאנו הופכים דף בחיינו, אישית וקולקטיבית. אנו רוצים לכתוב פרק חדש, שיהיה שונה מהקודם. אנו רוצים לנצל עד תום את השנה המדהימה העומדת בפנינו כדי לקדם את מטרתנו בעולם הזה. ומה שנדרש לשם כך הוא הרצון והנכונות להתפתח, לגלות כיצד נוכל להיות יותר מחוברים לאני האמיתי שלנו, ולהתבונן פנימה כדי לראות מה אנו יכולים לסדר ולארגן מחדש כדי לנוע קדימה.
המתנה שניתנה לנו כבני אנוש היא להחליט כיצד ימשיך סיפור חיינו. בדיוק כפי שהעץ עומד בשלכת בחורף ובאביב הוא מצמיח פירות, פרחים ועלים, כך גם חיינו מתנהלים במחזורים. בכל מחזור, ניתנות לנו הזדמנויות לפתח את טבענו הרוחני באמצעות שינוי השלילי לחיובי, באמצעות תיקון ההיבטים הקשים שבנו לאור, לטובת הכלל.
במיוחד בזמנים האלה, כאשר כולם מדברים על תיקון העולם, הרי למעשה אנו, [בני האדם] הם היחידים שיש להם היכולת לגרום לזה להתרחש. אנו לא חייבים לשנות את כל ההרגלים הרעים שלנו בבת אחת. תמיד אמרתי שהדרך הטובה ביותר לגרום לשינויים להתרחש היא צעד אחר צעד, בזה אחר זה, מעט מעט, ניסיון אחר ניסיון, עם רוח מודעת ולב ער. בדרך זו, אנו יכולים לטפח את גן הישות הרוחנית שלנו ולשגשג ולפרוח להיות מי שאנו אמורים להיות.
