כל רגע מחובר
מדוע מערבב רש"י בפרשנותו את חטא העגל, את הספירה ואת סיפור המרגלים ומה אפשר ללמוד מן הלוויים על כוחו של הרגע? מיכאל ברג על המסרים של פרשת במדבר
הבורא בא למשה ואומר לו: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִּפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִּשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." מדוע נחוש כל כך הבורא בדעתו, שמשה לא יספור את בני שבט לוי, כפי שהוא סופר את השבטים האחרים?
רש"י, המקובל והפרשן הגדול, אומר שהבורא ראה שכל אלה שאמורים להיספר ייפלו בסופו של דבר ולא יוכלו להיכנס לארץ ישראל, ולכן לא רצה שהלויים ייספרו יחד עם שאר השבטים. הבורא אומר, "הלויים הם שלי;" הם לא נפלו כמו שאר בני ישראל עם חטא העגל.
בין עגל הזהב לסיפור המרגלים
במשך מאות בשנים ניסו המקובלים להבין מדוע רש"י חוזר אל עגל הזהב. הסיבה לכך שבני ישראל לא נכנסו לארץ ישראל לא הייתה עגל הזהב; הם איבדו את אור חיי הנצח לא בגלל עגל הזהב. הסיבה שבגללה הם לא נכנסו לארץ ישראל הייתה סיפור המרגלים. בני ישראל איבדו את זכותם, איבדו את היכולת שלהם להתעלות למצב שנקרא 'ארץ ישראל', כאשר הם האמינו למלכודת המרגלים ונפלו לתוכה. ואילו בני שבט לוי לא נפלו במלכודת זו.
אם כן, מדוע מערבב רש"י שני סיפורים נוספים – עגל הזהב והספירה שמתרחשת בשבת זו – כאשר כל מה שנחוץ לדעת הוא שבני ישראל נפלו בשל סיפור המרגלים, והלויים לא? למעשה, יש דיון ארוך בנושא – יש אומרים שהלויים נפלו במידה מסוימת בסיפור המרגלים, בעוד אחרים אינם מסכימים לכך – אבל השאלה הבסיסית ברורה מאוד.
כל רגע משפיע
אחת הטעויות הגדולות ביותר שאנו עושים על בסיס יום יומי היא שאנו לא מבינים שהיכולת שלנו לגדול או היכולת שלנו לא ליפול בכל רגע תלויה במאות החלטות שונות שעשינו אתמול, שלשום, לפני חודש, ואפילו לפני שנה. אם אתם מסוגלים לראות בבהירות היום, אם אתם יכולים להיות חזקים היום, אם אתם יכולים לגדול ולא ליפול היום, זה לא מפני שהיום יש לכם החוזק הזה או הראייה הזו. אלא מפני שעשיתם את ההחלטות הנכונות לאורך הדרך. בזכות החלטות אלה ניתנת לכם הרגע הזה, העזרה מאור הבורא, וכך אתם יכולים לראות, אתם יכולים לדעת, אתם יכולים לא ליפול, ואתם יכולים לגדול.
כל רגע, כל שאלה וכל פיסת חכמה שאנו זקוקים להם עבור עצמנו או עבור אחרים אינם מבוססים על הרגע העכשווי. הם מבוססים על החלטות שעשינו לאורך כל הדרך. החלטה, או חוסר החלטה, שאתם עושים היום, תגרום לכם ליפול מחר. אם אתם מרשים לעצמכם, ביודעין, לעשות פה ושם קצת דברים רעים, לחשוב קצת מחשבות שליליות או לא לדחוף את עצמכם, אז בעוד יום או שבוע, תצטרכו כוח, חזון, ידע, או הבנה, ולא יהיה לכם. זו לא טעות שעשיתם באותו רגע; פשוט אין לכם את זה. אבל אם הייתם דוחפים את עצמכם ביום הקודם, או בשבוע הקודם, או בחודש הקודם, היו לכם הראייה, החזון, הידע, החכמה והכוח.
אם כן, עכשיו אנחנו יכולים להבין את התשובה לשאלה הזו: מדוע מערבב רש"י את שלושת הסיפורים יחד – את חטא העגל, את הספירה, ואת המרגלים? מפני שהם כולם מחוברים; מפני שכל רגע בחיים שלנו מחובר.
להתחבר כאן ועכשיו
הלויים היו ברמה רוחנית גבוהה יותר מבני ישראל בזמן של הספירה מפני שלא נפלו בחטא העגל, ומפני שהיו נעלים יותר בזמן הספירה, היה להם הכוח לא ליפול בזמן המרגלים. ומפני שהיה להם הכוח לא ליפול עם המרגלים, הם היו מסוגלים להתעלות למצב שנקרא ארץ ישראל. כל הדברים האלה קשורים זה בזה, כל רגע קשור ומחובר; אם הם היו נופלים בחטא העגל, לא הייתה ניתנת להם ההתעלות הנוספת בזמן הספירה, ולא היה להם הכוח לא ליפול עם המרגלים. כל רגע בחיינו תלוי בהחלטות שאנו עושים כל רגע ברגעים שלפניו.
אנו חייבים לדחוף את עצמנו עכשיו כדי שיהיה לנו הכוח להתמודד מחר עם אתגרים. אם אנו לא דוחפים את עצמנו כל הזמן או לא מודעים לכך שכל דבר קטן שאנו עושים יקבע מה יתרחש לאחר מכן, אנו נעשים עיוורים לחלוטין ולא מבינים מדוע אנו חסרי אונים, או מדוע אין לנו התשובות, מדוע אין לנו החזון, הראיה או הכוח. נניח, למשל, שאתמול יכולתם להתחבר למשך עשר דקות, אבל התחברתם רק למשך חמש דקות. שלושה ימים לפני כן יכולתם לעשות מעשה מסוים, אבל לא עשיתם. ועשרה ימים לפני כן יכולתם לתת בדרך לא נוחה, אבל לא נתתם. ההזדמנויות האלה ניתנות לנו כדי שנוכל לבנות את הכוח שלנו ולקבל עזרה נוספת מאור הבורא.
אין דקות קטנות, אין החלטות קטנות, ואין מחשבות קטנות, כי כל אחת מהן מובילה אותנו למקום שבו אנו נמצאים.