החדרת אור הבורא אל תוך הברכות שלנו
אנו מגיעים לשבת “בראשית”, השבת הראשונה של השנה, לאחר שכבר עברנו את ראש השנה, יום כיפור, סוכות, ומרגישים ריקים מאנרגיה. על פי הקבלה, יש סיבה לבואה של שבת זו דווקא לאחר כל אלה. מהו האור שמתגלה לנו בפרשת “בראשית” ומדוע הוא כה חשוב?
מאת: מיכאל ברג
אנו מגיעים לשבת “בראשית”, השבת הראשונה של השנה, לאחר שכבר עברנו את ראש השנה, יום כיפור, סוכות, ורקדנו בשמחת תורה, כאשר חלקנו מרגישים ריקים מאנרגיה. לכן, מעניין שכאשר רובנו נמצאים בסוף ההתרגשות שלנו, אנו מובאים אל אחת השבתות החשובות ביותר בשנה. יש לכך סיבה קבלית אמיתית, וייתכן שיש בה ניגודים מסוימים. כאשר אדם מרגיש התרגשות תגובתית, כאשר הגוף שלנו מרגיש רצון לקבל לעצמו בלבד, לגבי שבת או כל תקשורת אחרת, הדבר מגביל את כמות האור שאנו יכולים לקבל. לכן, כשהגוף שלנו אינו מוכן או נלהב לפני אחת השבתות החשובות ביותר בשנה, זוהי בעצם הכנה חשובה והכרחית לשבת הזו.
אלה מאתנו שמרגישים עייפים מראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, שבאים לשבת הזו ושומעים שזו אחת השבתות החשובות של השנה, יכולים להיות מודאגים מכך שההתלהבות אינה כפי שהיא צריכה להיות. אבל למעשה זהו דבר טוב, מפני שזה אומר שהרצון שלנו לקבל לעצמו בלבד מגביל פחות את היכולת של הנשמה שלנו לקבל את האור העצום שזמין לנו בשבת זו.
להשלים את האור
עכשיו, כשאנו מבינים זאת, אני רוצה לשתף אתכם ברמה אחת של מודעות שהתגלתה בשבת הזו ותהיה זמינה לנו בבואנו לתכנן את השנה הבאה; שנה פיזית חדשה, כן, אבל חשוב מכך, שנה רוחנית חדשה. כשאנו בונים את השנה שלנו – מבחינה פיזית ורוחנית – ההבנה הזו חשובה לא רק לשבוע הזה ולפרשה הזו, אלא חשובה כדי שנוכל להבין ולדעת את האור ואת הברכות שניתנים לנו בשבת זו.
בפרשת “בראשית” יש דיון על השבת הראשונה. אנו יודעים שהיו שישה ימים של בריאה ואז באה השבת הזו, היום השביעי. על היום השביעי נאמר “ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה”. מה פירוש הדבר? המקובל הגדול רבי חיים בן עטאר, מסביר במדרש שהפסוק אומר, שאפילו לאחר בריאת כל הדברים הפיזיים שבעולם הזה, העולם כולו עדיין לא הושלם. כלומר, לא רק בזמן הבריאה, אלא אפילו עכשיו, אחרי כל התקשורות שעשינו בראש השנה, יום כיפור, סוכות ובשמחת תורה, אנו עדיין חייבים להשלים את האור הזה.
יש אנשים שמתלהבים בקלות, ומאבדים את ההתלהבות הזו באותה קלות. על כן, כמות האור העצומה שגילו במהלך התקשורות שעשו עד עכשיו אינה מאוזנת והם אפילו יכולים לאבד אותו; בראש השנה וביום כיפור בורכנו בשפע, בבריאות ובחיים, אבל כל הברכות האלו חייבות להיות ספוגות בהבנת האור שיאזן אותן. יכולות להיות לכם כל הברכות שביקשתם ועדיין לא תוכלו באמת לקבל אותן או את היכולת שלהן להביא אתכם לרמת המילוי או החיבור שאתם רוצים.
לקבל את הברכות
בזמן הבריאה התרחש אותו תהליך שעובר עלינו עכשיו – תהליך בריאת כל הברכות שאנו זקוקים להן השנה. אבל הדבר לא מאוזן, ולכן הן יכולות ללכת לאיבוד; כלומר לא רק שהברכות עצמן תאבדנה, אלא האנרגיה ששוכנת בבסיסן, אשר נותנת להן את ערכן יכולה ללכת לאיבוד. ולקבל את הברכות בלי האור שזורם בהן כל הזמן זה כמעט חסר כל ערך.
למשל ברית, שהיא עלית הנשמה של ילד חדש והסרת כל מיני סוגים של מכשולים וחסימות שעלולים להפריע לו בחייו, מתרחשת תמיד ביום השמיני. הזוהר מסביר שהסיבה לכך היא שהילד חייב לעבור לפחות שבת אחת. למרות שיש נשמה בגוף, הנשמה הזו עדיין לא התיישבה והתמקמה בגוף עד שעברה את תהליך השבת.
לכן, נאמר במדרש שהכל נברא בששת הימים הראשונים. אבל משהו היה חסר. המקובלים מסבירים שמה שהיה חסר הם שלום ושלווה. מה שהיה חסר הוא התיישבות, התמקמות הנשמה בתוך הגוף. לכן נבראה שבת “בראשית”, זהו הכוח שלה, וזהו הכוח של שבת. למרות שכל הדברים הפיזיים נבראו, אף אחד מהם לא היה חדור בכוח האור של הבורא – שהוא הדבר היחיד שמביא מילוי והגשמה – עד השבת הראשונה הזו.
במהלך ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת תורה, משכנו את כל הברכות שרצינו ואנו זקוקים להן השנה הזו. אבל עכשיו, עם כוח השבת הזו, אנו בפירוש מחדירים בהן שלווה ואיזון. פירוש הדבר הוא שאנו לא רק מקבלים שפע והזנה, אנו מקבלים לא רק בריאות, אנו מקבלים לא רק חיים, אלא בעצם מקבלים אותם עם הזרמה והחדרה מתמדת, חוזרת ונשנית, של אור הבורא… וזהו הזמן היחיד שהן באמת ברכות. לכן אחת המתנות שאנו רוצים לקבל השבת הזו היא לא רק שהברכות שעוררנו באמצעות כל העבודה שלנו תתגלינה, אלא שהברכות האלה תהיינה חדורות כל הזמן בכוח האור של הבורא.
