פרשת "בשלח" היא פרשה חשובה מאוד. זו הפרשה שבה מתגלים 72 שמות הבורא ונס גדול מאוד, ולכן גם אנו יכולים לעורר וליצור נסים גדולים.
נאמר שבני ישראל עוררו כמות עצומה של ודאות וביטחון באור הבורא, ואז, בדיוק לאחר מכן, התעלו למצב שבו היו ראויים ומסוגלים לקבל את אור הנסים ואור גמר התיקון. ובסופו של דבר, כפי שרבי שמעון בר יוחאי אומר לנו, אור הגמר התיקון הוא למעשה התעלות של רמת הודאות באור הבורא למקום כזה שהוא הפיתרון לכל החושך הכאב והקשיים שאנו חווים.
יש בזוהר קטע חזק ונפלא, בפרשת "שלח לך", שאומר שיש שתי דרכים שבהן אדם נמצא עם הבורא. נאמר שהבורא אמר לאברהם, לפני שהגיע לרמת החיבור הגבוהה ביותר שלו, "לך לפני", הבורא מאחור, ואברהם לפנים. אבל כאשר אדם מתעלה, ואנו מבינים שפירוש הדבר הוא התעלות ברמת הודאות שלו, אז אור הבורא מתחיל ללכת לפניו והוא הולך מאחוריו.
בפרשת "בשלח" נאמר בתחילה שהבורא הולך לפני בני ישראל, אבל כאשר בני ישראל מתחילים לאבד את הודאות שלהם, אור הבורא נעשה חלש עבורם, וחייב לעבור וללכת מאחוריהם. ומה פירוש הדבר? הזוהר אומר שהמצב המושלם הוא כאשר אור הבורא הולך לפניכם, ואתם הולכים מאחוריו. המצב הגרוע ביותר הוא שאתם מאבדים את הודאות מסיבה כלשהיא, ואור הבורא הולך מאחוריכם ואתם הולכים לפניו.
מהו סוד הבורא ההולך לפנינו, ומהו סוד הבורא ההולך מאחורינו? השוני הוא בוודאות. יש פסוק נפלא שאנו קוראים בהפטרה של יום כיפור, והוא אומר, "פתחו את הדרך". מפני שכאשר הבורא הולך לפנינו, האתגרים נעלמים; הבורא נמצא שם כדי לנקות את הדרך לפני שאנו מגיעים אליה. כאשר הבורא הולך מאחורינו, אנו עוברים את האתגרים, והוא נמצא שם כדי לדחוף אותנו דרכם. זו הבחירה שיש לנו; וכאשר אנו בוחרים בכוח הודאות, הבורא הולך לפנינו.
כאשר הבורא הולך לפנינו, זה אומר שהוא מנקה הכל, את כל האתגרים, לפני שאנו מגיעים לשם, ולפני שהאתגרים מגיעים לשם; הבורא כבר ניקה בשבילנו הכל. אבל אנו עדיין לא נמצאים שם, מפני שאין לנו עדיין כוח של ודאות. לכן, הבורא נמצא מאחורינו ואנו עוברים אתגרים. כן, יש לנו חיבור, מפני שאנחנו בכל זאת אנשים נותנים ורוחניים, ולכן הבורא דוחף אותנו דרך האתגרים האלה, אבל לא זה מה שאנחנו רוצים. אנו רוצים, כמו אברהם, וכמו שהיה המצב המקורי עם בני ישראל, שאור הבורא ילך לפנינו ויטהר את הדרך עבורנו.
יש רק דרך אחת להגיע לשם, ולכן אומר הזוהר שבני ישראל החלישו את אור הבורא. המקובל הגדול המהר"ל מפראג מלמד שכאשר אין לכם ודאות, אתם מחלישים את הכוח של אור הבורא, ולכן, אור הבורא חייב להתחיל ללכת מאחוריכם. כן, יש עדיין אור ויש עדיין ברכות, אבל אתם עוברים אתגרים, והבורא עוזר לכם ודוחף אתכם ללכת דרכם. אבל לא זוהי המטרה.
המטרה היא להגיע לרמת ההבנה החדשה הזו, ולהתחיל רמה חדשה של ודאות, כדי שנוכל לזכות בכך שאור הבורא יטהר וינקה את הדרך לפני שנגיע אליה. זה לימוד חזק ויפה, ומי ייתן וכולנו, באמצעות ההבנה הזו, נגיע לרמה חדשה של כוח ודאות, כדי שהבורא יוכל תמיד ללכת לפנינו.
