שיעור הקבלה השבועי: חיי שרה / מאת: מיכאל ברג

להעלות נשמות אבודות

 

בליל שבת, כאשר אנו פונים למערב, אנו למעשה פונים לנשמות שנמצאות בחוץ – אלה שאין להן שום תקווה. על המתנות והמודעות הרוחנית של פרשת "חיי שרה"

 

מאת: מיכאל ברג

 

בפרשת "חיי שרה" יש סיפור שבו אברהם שולח את עבדו, אליעזר, למצוא ולהביא אישה עבור יצחק, ואנו יודעים שהאישה הזו הייתה רבקה. ישנם הרבה רבדים והרבה סודות בסיפור אליעזר, אבל יש סוד אחד שהייתי רוצה להתמקד בו כאן.

 

אליעזר בא עם כמות עצומה של עושר ובעלי חיים, ונאמר שהוא משאיר את הגמלים מחוץ לעיר. לגמלים יש משמעות רוחנית, והמקובלים מסבירים שמדובר כאן בעצם על העבודה שאנו חייבים לעשות כדי להעלות נשמות שאינן יכולות לעלות בעצמן, שהן רחוקות מדי. ישנן נשמות שנחשבות לחיצוניות, והנשמות האלה – בין אם בגלל דברים שעשו בגלגולים קודמים, או דברים שהן עושות בגלגול הזה – נופלות נמוך כל כך עד שהן נמצאות מחוץ לכל הנשמות. 

 

חלק מהעבודה הרוחנית שלנו, וזהו דבר שחשוב שנחשוב עליו, אינו רק להעלות את עצמנו ואת האנשים שאנו מכירים, אלא המודעות הנוספת שהעבודה שאנו עושים, מעלה גם נשמות רחוקות כל כך עד שהן נחשבות לנפרדות מכל שאר הנשמות שבעולם.

 

כוחה של "בואי כלה"

 

המקובלים מסבירים, שאחת הסיבות לכך שאנו שרים בליל שבת "בואי כלה" במהלך קבלת השבת ופונים למערב היא כדי להביא את אור השבת. בליל שבת, בזמן קבלת השבת, יש לנו כוח להעלות את כל הנשמות שאין להן שום תקווה, שנמצאות בחוץ. לכן, כאשר אנו פונים למערב, שהוא המקום המייצג חוסר, אנו למעשה פונים לנשמות שנמצאות בחוץ, שהן אבודות. ובאמצעות קבלת השבת והעבודה הרוחנית בליל שבת, אנו מעלים נשמות אלה.

 

חלק גדול מהעבודה שלנו חייב להיות העלאת הנשמות האלה, שנמצאות רחוק כל כך. זה מה שעושה אליעזר בפרשה הזו, ועל זה אנו חייבים לכוון בכל ליל שבת כאשר אנו פונים למערב, למקום בו נמצאות הנשמות האבודות. אנו אומרים "בואי כלה" כדי שאור השבת יוכל להעלות את הנשמות הנמוכות האלה.

 

אברהם ושרה היו נשואים שנים רבות, ולא היו להם ילדים, אבל הזוהר אומר שכאשר הם התחברו, לא היה בכך בזבוז מפני שהם יצרו נשמות; נשמות של אנשים שהביאו לאור הבורא עוד בחייהם, וגם נשמות שהגיעו יותר מאוחר. לכן, חשוב לנו לזכור את הרעיון שאנו עושים מעשה שתוצאותיו יכולות להגיע מאוחר יותר. כך למשל, כאשר אנו עובדים עם מישהו או מנסים לעזור למישהו ומשקיעים זמן ומאמץ, ונראה לנו כאילו המאמץ הזה התבזבז והלך לאיבוד מפני שלא יכולנו לעזור לו, אנו חייבים לדעת שאפילו אם לא הבאנו ללידה של נשמה חדשה, האנרגיה שהשקענו הולכת עכשיו להעלות נשמה אבודה אחרת.
 

שיעור הקבלה השבועי: חיי שרה / מאת: מיכאל ברג

לעורר את הנשמות

 

חשוב לחזור על כך: אם אתם משקיעים זמן ומאמץ באדם, אפילו אם העבודה לא הצליחה לעורר את הנשמה הזו, עליכם לדעת שהאור מועבר לאחת הנשמות האבודות ומעורר אותה.

 

לכן, אחת המתנות של "חיי שרה", אותן אנו מקבלים מאליעזר, היא המודעות שיש לנו הכוח והיכולת להעלות את הנשמות האבודות האלה, ואחד הזמנים שבהם אנו עושים זאת באופן מעשי הוא בליל שבת, כאשר אנו פונים למערב. כך גם בכל פעם שאנו נמצאים עם מישהו, מנסים ללמד מישהו, כאשר אנו מנסים לעזור למישהו וזה לא מצליח, כאשר נראה כאילו העבודה שעשינו לא עזרה לאדם הזה, עליכם לדעת שהאור והאנרגיה שהשקענו מועברת הלאה, ונשמה אבודה אחרת ברחבי העולם מתעלה בזכות העבודה שעשינו.

 

נושא העלאת נשמות אבודות הרבה יותר גדול ורחב ממה שנאמר כאן, אבל זו עבודה חשובה שעלינו לעשות, כדי לקבל באמת את היכולת להביא את גמר התיקון. אם רק נעזור לנשמות האבודות שאנו יכולים לעזור להן, ולא נעלה אותן בו בזמן, לא נוכל להביא את גמר התיקון. חשוב שנעשה את העלאת הנשמות לחלק מן העבודה הרוחנית שלנו. 

מפת הלידה משקפת את “טביעת האצבע” הרוחנית של האדם, ואת התיקון שנשלח לבצע, שהוא ייחודי לו.
יש דבר אחד משותף לכל בני האדם: הנשמה שלנו. הקבלה גורסת כי כל הנשמות עשויות מאותו חומר, ומקורן מאותו מאגר אנרגיה קוסמי, אך עם זאת לכל נשמה ונשמה תפקיד שונה, גורל שונה, ומטען אותו היא נושאת מחיים קודמים.  קרא עוד >>

Scroll to Top

חיפוש חופשי באתר