שיעור הקבלה השבועי: פרשת שמות / מאת: מיכאל ברג

התמקדו בניצוץ הטוב

באמצעות פרשת שמות, השבוע הזה, אנו יכולים להתחיל לעורר את חלק הנשמה שלנו שחייב להביא את גמר התיקון. במכתב כז' ב"ידיד נפשי" מביא הרב ברנדוויין נקודה מיוחדת כדי ללמד את הרב ברג את ההבנה החשובה של החלק הזה.

משה, כפי שאנו יודעים, רצה להביא לקץ כל הכאב, הסבל והמוות. הוא התחייב לעשות ככל יכולתו כדי לעזור לבני ישראל בעודם שרויים בכאב העבדות במצרים. הרב ברנדוויין שואל, מדוע אם כן כאשר הבורא אומר למשה שהוא רוצה שמשה יהיה האדם שיביא קץ לכל הכאב והסבל, משה אומר לא? מתפתח ויכוח שלם, הלוך ושוב, במשך שבוע, ומשה לא רק אינו קופץ על ההזדמנות הזו, אלא גם ממשיך לדחות אותה. לכן שואל הרב ברנדוויין, איך אנו יכולים להבין זאת?
 

משה דואג לבני ישראל, אבל לא בדרך שבה אנו דואגים. כשאנו רואים מישהו השרוי בכאב ואומרים, בואו נעזור לו היום, למרות שמחר הוא יהיה שוב בכאב, זה בסדר מבחינתנו. אבל לא מבחינת משה. משה היה ברמה אחרת לגמרי. הוא לא רצה להיות חלק ממשהו לא נצחי או לעשות משהו שאינו נצחי. עבור משה, כל מה שעשה היה חייב להיות חלק מהגאולה הנצחית. דמיינו עד כמה שונה המודעות הזו מהמקום שבו רובנו נמצאים. רובנו שמחים אם אנו מסוגלים לפתור בעיה אחת עבור מישהו. אבל משה וידא בכל רגע של חייו שכל מה שהוא נוגע בו חייב להיות חלק מהגאולה הסופית, הסילוק המוחלט והנצחי של כל כאב, סבל ומוות. 
 

לכן, כשמשה התווכח עם הבורא הוא למעשה לא דחה מעל פניו את האור; מפני שאנו חייבים לדחות את האור. דחיית האור מעלינו פירושה יצירת כלי גדול יותר. אם משה היה מקבל את מתנת היכולת להביא גאולה לבני ישראל באותה נקודה, הוא היה מוגבל מאוד ביכולתו לעזור. בעוד רובנו היינו שמחים ומסתפקים בכך, משה לא שמח. משה דוחה מעל פניו את האור. הוא אומר: "אני רוצה יותר. אני רוצה את הכוח לעשות יותר!" כל השבוע שבו יש דיון הלוך ושוב בין ומשה ובין הבורא אינו ויכוח שבו משה אומר, "אני לא רוצה לעשות זאת, אני לא בטוח שאני יכול לעשות זאת." אלא משה למעשה מעורר כלי גדול יותר, דוחף את האור לגלות אפילו יותר.

שיעור הקבלה השבועי:פרשת שמות

הבורא אומר אז למשה שהדרך היחידה לעורר את גמר התיקון היא באמצעות "ואהבת לרעך כמוך". וכדי שזה יתרחש, הבורא אומר למשה שהוא חייב לקחת עמו את אהרן – שהוא האנרגיה של קו ימין, האנרגיה של החסד, ויחד הם יחדירו בבני ישראל את המושג הזה, את ההבנה הזו, "ואהבת לרעך כמוך". זו העבודה שמשה ואהרן התחילו: ללכת לבני ישראל, וכפי שהרב ברנדוויין אומר, "ושניכם תחדירו לעם את המצווה הכוללת כל התורה שהיא מצוות "ואהבת לרעך כמוך". 
 

כדי שהגאולה תתרחש, חייבת להיות רמה אחרת של אהבה; זה הסוד שהרב ברנדוויין מגלה לרב ברג, והבורא גילה למשה אז, ומגלה לנו עכשיו. אבל מדוע זה? מדוע חייבת להיות רמה אחרת של אהבה?
 

המדרש שואל אם בני ישראל היו ברמה של מט' שערי טומאה, איך הגיע להם לזכות בגמר התיקון? הם היו ברמה כל כך נמוכה, עד שכאשר עמדו בפני חציית ים סוף, אמרו הכוחות השליליים: "איך אתה מאפשר לבני ישראל לחיות ולמצרים למות? הרי שניהם נמצאים באותה רמה רוחנית נמוכה!" אם כן, מה איפשר לבני ישראל להינצל, למרות שהיו ברמה כל כך נמוכה?
 

וכאן הלימוד הנפלא. מה שאיפשר את יציאת מצרים היה מבטו של הבורא באותו חלק של בני ישראל – החלק שנמצא בכל אדם – שלעולם אינו נפגם, החלק שלעולם אינו מזדהם ולא מתלכלך ולא נעשה טמא, אפילו על ידי המעשים השליליים שהאדם עושה. הגאולה יכולה הייתה לבוא מפני שהבורא התמקד לא באדם שנמצא במט' שערי טומאה, אלא בחלק של נשמת האדם שלעולם אינו נפגם, אותו חלק מושלם שקיים בכל אחת ואחד מאתנו.
 

המקובלים אומרים שהסיבה לכך שבני ישראל זכו לגאולה הייתה שהבורא התבונן בחלק האלוקי שבתוכם שהוא מושלם. אבל חשוב מזה, איך אנו יכולים לעורר את הזכות הזו עבור עצמנו? התשובה, אני מאמין, פשוטה מאוד ! אנו יודעים שבאותה דרך שבה אדם מתנהג, הבורא מתנהג עמו; הדרך שבה אנו מתנהגים כלפי אנשים אחרים, היא הדרך שבה אור הבורא מתנהג עמנו. זה אומר שאם אתם אדם שמוצא ניצוץ של טוב במישהו כאשר אתם רואים אותו עושה משהו שלילי, אז הבורא יתבונן בכם ולא משנה מה תעשו, הוא יתמקד רק בניצוץ הטוב שבכם.
 

יש שתי דרכים שבהן אפשר להביא גאולה לבני ישראל – או שכולם יהיו מושלמים, וזה לעולם לא יתרחש, או לגרום להם לזכות בכך שהבורא יתמקד רק בחלק המושלם שבהם. איך עושים זאת? פשוט מאוד. לומר לבני ישראל לעורר אהבה. זה אומר שאם אתם רואים  מישהו שעשה דברים איומים, אתם אומרים, לא אכפת לי עד כמה נוראים הדברים שהוא עשה. אני מתמקד/ת רק בטוב.
 

לכן, מה פירוש "ואהבת לרעך כמוך?" לשכוח את הדברים הרעים שהוא או היא עשו, ולהתמקד בחלק המושלם של הנשמה שלו ובטוב שיש בתוכו. בני ישראל זכו שהאור יתמקד בטוב שבהם מפני שהם היו ממוקדים בטוב שבאחרים. זה הסוד שמגלה הרב ברנדוויין לרב, מדוע אומר הבורא משה לאהרן שעליהם ללכת ולעורר "ואהבת לרעך כמוך".
 

איך יבוא גמר התיקון? כאשר הבורא יאמר, אני מתמקד רק בחלק הטוב של מספיק אנשים. איך נזכה שהבורא יתמקד רק בחלק הטוב של מספיק אנשים? כאשר מספיק אנשים יתמקדו בחלק הטוב של כל אחד אחר. זה מושג נפלא.

Scroll to Top

חיפוש חופשי באתר