כל מה שאנו צריכים כבר נמצא כאן
יש קטע בספר "נועם אלימלך" [רבי אלימלך וויסבלום מליזאנסק, 1717-1786] אותו אני אוהב, והוא מסביר את חשיבות הלימוד למטרת גילוי אור, במקום ללמוד רק כדי לצבור מידע.
הנועם אלימלך אומר שבתהלים מ' ה', אומר דוד המלך לבורא: "הבורא, הכנת כל כך הרבה דברים גדולים, את כל נפלאותיך ומחשבותיך שהם עבורנו…" ולכן שואל הנועם אלימלך , "איך אנו יכולים לעורר נסים כדי לרפא חולים ולהוציא אנשים מתוך עבדותם?" התשובה, הוא מסביר, היא שאין לנו הכוח, ואנו גם לא יוצרים את הדברים האלה מחדש. עצם העובדה שיש לנו המודעות שלא אנו היוצרים את הנסים לרפא חולים או לשחרר אותם מעבדותם יכולה להיות ההבדל בין היכולת או חוסר היכולת שלנו להביא נסים לעולם הזה.
כאשר אנו מוצאים את עצמנו בקשיים, אנו חושבים שיש לנו היכולת ליצור נס משום דבר. הנועם אלימלך מסביר – וזוהי התעוררות עצומה של מודעות – שכל האור שאי פעם נצטרך כבר מוכן ומזומן בעולמות הרוחניים. כל מה שאנו צריכים לעשות הוא ניעור קטן, והאור האמיתי של הנסים, הברכות והרפואה יזרום למטה לעולם הזה.
לכל מה שהבורא יוצר יש מקור בעולמות העליונים; כל הנסים שאנו צריכים כבר נמצאים שם. לא רק שנסי האור האלה כבר מוכנים עבורנו, אלא האור הזה זורם בפירוש בעולמות העליונים. כל מה שאנו צריכים לעשות הוא פעולה חיובית קטנה כדי למשוך את האור הזה מהעולמות העליונים לעולם שלנו. אנו רק צריכים לנער קצת את הדברים, והאור הזה יתגלה לנו.
כדי להבין את הלימוד הזה נדרש שינוי במודעות שלנו. כאשר רובנו מוצאים את עצמנו בבעיה, אנו חושבים שאנו חייבים לעשות הרבה עבודה כדי למצוא פיתרון, כדי להשיג את המטרה שלנו, כדי למלא את הצרכים שלנו. זוהי דרך אחת, אבל היא דרך ארוכה מאוד, ואיני בטוח שרובנו יכולים להשלים אותה. אבל יש דרך אחרת, מודעות אחרת, שמתעוררת בשבת "תצווה". במצב הזה, אנו נעשים מודעים לכך שהמילוי המושלם כבר קיים, יחד עם הפיתרון לכל בעיה. כל מה שאנו צריכים לעשות זה רק לנער קצת, והאור הזה יזרום למטה לעולם הזה.
כדי להסביר יותר את המושג הזה, משתמש הרב אשלג במשל המספר על אב שהכין חדר יפה לבנו. האב ציפה את החדר בכסף וזהב, שם בו הרבה דברים יפים, כולל ספריה מרשימה, מלאה בחכמה. אבל הייתה בעיה אחת: החדר היה חשוך, ולכן הבן ישב בחדר ובכה בחוסר אונים מכיוון שראה רק חושך. בינתיים, האב חושב לעצמו: "רק תפתח את החלון, כי ברגע שתפתח את החלון, תראה שכל מה שאתה צריך כבר נמצא כאן."
זה אולי יכול להישמע טיפשי, אבל רובנו, כמו הבן הזה, יושבים בחושך. אנו רואים רק את הדברים שחסרים לנו, אבל אנו חושבים שכדי למלא את הצרכים האלה דרוש תהליך ארוך מאוד וקשה מאוד. זוהי שגיאה במודעות. כאשר אנו עושים שינוי במודעות, אנו מבינים שכל האור שאנו צריכים כבר נמצא כאן. כל מה שאנו צריכים לעשות זה לפתוח את עצמנו לכך. המודעות שכל מה שאנו צריכים כבר נמצא כאן משנה הכל.
המילה "תצווה" פירושה גם ליצור חיבור, או ליצור פתח. הבורא אומר לנו שאנו יכולים לעשות "תצווה" – אנו יכולים לשחרר זרם עצום של חסד וברכות עבורנו ועבור העולם, מכיוון שהנסים האלה – האור הזה – כבר מוכן. הנועם אלימלך מעורר אותנו להבנה שהבורא אומר לנו שטבועה בנו יכולת מולדת לשחרר נסים; הדרך שבה נעורר את המודעות הדרושה היא להבין שזרם האור כבר מחכה לרדת אלינו מהעולמות העליונים ולהתגלות.
ישנם שני היבטים לשינוי הזה במודעות. אנו חייבים להבין קודם כל שאנו עצמנו לא צריכים, ולא יכולים, ליצור נסים וברכות, ושנית, שהבורא כבר יצר את כל האור הזה – את כל הנסים, השפע והברכות שאנו צריכים. כל האור הזה כבר קיים. הנועם אלימלך אומר שכאשר אנו מעוררים את שתי ההבנות האלה, אנו יכולים לעשות כל דבר.
הלימוד הזה לא עוסק רק בהבנה הכפולה הזו, אלא גם בהתעוררות האור הזה. חשוב לנו לדעת שכאשר אנו לומדים את הלימוד הזה, אנו מעוררים את האור וזוכים בכוח לעשות הכל. זה עד כדי כך פשוט; כל אור הברכות, כל אור השפע, כל אור החכמה, כבר מוכן עבורנו בידי הבורא, והוא נמצא כאן עכשיו.
בשבת "תצווה", אנו נעשים מודעים לכך שהמילוי המוחלט והמושלם כבר קיים, יחד עם הפיתרון לכל בעיה. כל מה שאנו צריכים לעשות זה רק לנער קצת את הדברים, והאור הזה יזרום למטה מהעולמות העליונים אל העולם שלנו… זוהי הבנה חשובה ומדהימה ביותר.