מודעות לחודש סיון – מזל תאומים
מאת: מיכאל ברג
אברהם אבינו כותב ב"ספר יצירה" שהכוח והמתנה המיוחדים הזמינים לנו בחודש הזה, חודש סיוון, או תאומים, הוא כוח התנועה. מהי משמעות התנועה הזו ומדוע היא כל כך חשובה?
כפי שהקבלה מלמדת אותנו, באנו לעולם הזה לגלות את הפוטנציאל של הנשמה שלנו, וזה דורש גדילה מתמדת ותנועה מתמדת; לא מספיק להיות אדם טוב שעושה כמה מעשים רוחניים… חייבת להיות תנועה רוחנית מתמדת.
לכן, כאשר אנו מדברים על תנועה, התנועה החשובה ביותר היא תנועה רוחנית.
כדי שנבין באמת מה פירוש הדבר, ולאן אנו מנסים ללכת, הייתי רוצה לשתף אתכם במשהו שלמד רבי שמעון בר יוחאי לפני אלפי שנים מאדם שאביו היה חכם גדול. רבי שמעון ביקש ממנו לחזור על לימוד ששמע מאביו, ועל כך ענה האיש: "אבי לימד אותי שיש שלוש רמות של התחברות הדרגתית, של גדילה לקראת אור הבורא. בתחילה, החיבור של אדם לאור הבורא הוא כמו החיבור של בת לאביה, הרמה השנייה של החיבור היא כמו אחות לאח, והרמה השלישית של החיבור היא כמו אם לבן".
לאחר ששמע את הלימוד הזה, אמר רבי שמעון לאדם הזה: "אם הייתי בא לעולם הזה רק כדי לשמוע את החכמה הזו, את הלימוד הזה, אז כל החיים שלי היו כדאיים." ברור, אם כן, שזה סימן לכך שהלימוד הזה אוצר בתוכו כמעט כל מה שאנו צריכים לדעת על החיים הרוחניים שלנו ועל עבודתנו הרוחנית, ולכן הוא בעל חשיבות רבה. אם כן, בפני רבי שמעון התגלו שלוש רמות של התעלות הדרגתית, של חיבור הדרגתי בין האדם ובין הבורא. הרמה הנמוכה ביותר היא כמו היחסים בין בת לאביה, השנייה היא כמו היחסים בין אחות לאח, והרמה השלישית היא כמו בין אם לבן.
מהו סוד הלימוד החשוב הזה?
כאשר מתחילים רוב האנשים את המסע הרוחני שלהם, הם עושים זאת כנראה מכיוון שהם רוצים או צריכים משהו, והחיבור שלהם לאור הבורא הוא, לכן, חיבור של מקבלים. אולי אנו צריכים רפואה, אולי אנו צריכים עזרה, אולי אנו צריכים אושר, אולי אנו צריכים מילוי, אבל בדרך זו או אחרת, אנו רוצים לקבל מאור הבורא, ורמת התקשורת או החיבור הזו היא כמו הקשר בין בת לאביה; הבת מקבלת מאביה שנותן לה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לה. זו הרמה הנמוכה ביותר של חיבור רוחני. כאשר אנו רוצים לקבל באמצעות התקשורת הרוחנית שלנו, זה לא דבר שלילי, מכיוון שזה עדיין הרבה יותר נעלה מאדם שלא מחובר לאור הבורא כלל; אבל, זה עדיין נראה כרמה הנמוכה ביותר של תקשורת או חיבור לבורא.
ברמה השנייה, שהיא חיבור כמו אחות לאח, המקובלים מסבירים שהאחים והאחיות נמצאים באותה רמה, וכאשר הם עושים עבודה, הם עושים אותה ביחד, ויש שותפות; הם שווים והם עושים את העבודה יחד. ולכן, הרמה השנייה הזו מתקיימת כאשר האדם מתעלה יותר במודעות שלו ומבין שהמטרה שלו והעבודה שלו בעולם הזה אינן רק לקבל מאור הבורא, אלא לעזור לאור הבורא על ידי גילוי אור ונדיבות לאחרים בעולם הזה. ברמה הזו, אנו שותפים לאור הבורא ומקבלים אחריות לעשות כל מה שאנו יכולים כדי לעזור לאחרים, להביא את אור הבורא לעולם, ולאפשר לאחרים חיבור לאור הבורא.
הרמה הגבוהה ביותר, מסבירים המקובלים, היא כמו אם לבן, האם היא כמו האדם שהתעלה, והבן הוא כמו אור הבורא. יש מושג שבו אדם צדיק, אדם שהתעלה לרמה כזו, גוזר מה אמור להתרחש. כאשר אומר אדם כזה, למשל, "רפואה צריכה להגיע לכאן, וברכות חייבות להגיע לכאן", אור הבורא חייב לגלות את הרפואה הזו והברכות האלה. אנשים שגדלו ודחפו את עצמם לנוע לקראת העבודה והחיבור הרוחני שלהם יכולים לקבל את הרמה הזו. זו רמה שבה אנו יכולים, ורוצים, בזכות רמת החיבור שהשגנו, כבן לאם, לגרום לכך שאור הבורא יתגלה, שברכות תבואנה, ושאור יתעורר בכל פעם שאנו אומרים את הדברים האלה.
אלה הן שלושת הרמות שחייבות להנחות אותנו בדרכנו, אם אנו רציניים במרדף הרוחני שלנו. אם אנו ברמה הנמוכה ביותר שבה אנו עושים את התקשורות ואת העבודה הרוחנית שלו רק כדי לקבל, אנו רוצים לדחוף לרמה הבאה, שהיא כמו אחות לאח, לעשות את העבודה יחד עם אור הבורא, לעזור לאחרים בתקשורות שלהם, לעזור לאור הבורא להתגלות בעולם בדרך של שותפות. ואם אנו ברמה הזו, יש רמה גבוהה יותר לשאוף אליה, שבה האדם שולט על אור הבורא, שבה הוא התעלה לרמה כזו שבה הוא יכול לומר לאור הבורא היכן להתגלות, מה לעשות, ולאן ללכת.
כאשר אנו מדבירם על חודש סיוון, עלינו להבין לאן אנו אמורים ללכת ואיזה רמות אנו אמורים להשיג, ולא להיות מרוצים רק בקבלת אור הבורא, או אפילו לא בשותפות עם אור הבורא. אנו חייבים לדעת שכל אחת ואחד מאתנו יכולים, ואמורים, לדחוף את עצמנו להיות כמו אם לבן, כמו אדם הגוזר לאן אור הבורא צריך להגיע. כדי להשיג זאת, נחוצות כמובן תנועה והתחייבות אמיתיות לעבודה רוחנית. לכן, כשאנו מתחילים את החודש הזה, מה שאנו רוצים לעשות, קודם כל, הוא לזכות בבהירות בנוגע למרחק שיש בין המקום שבו אנו נמצאים בעבודה הרוחנית שלנו ובין המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. ושנית, להחליט ולהתחייב שבסופו של דבר אנו רוצים להגיע למצב שבו נשלוט על אור הבורא ונאמר לו לאן ללכת. זו לא עבודה קלה, כמובן. אבל זו מהות החודש הזה: להבין לאן אנו אמורים ללכת, ולהחליט שלשם אנו רוצים ללכת. ואז, עלינו לשאול את עצמנו איזה סוג של עבודה אנו צריכים לעשות, כמה עוד אנו חייבים לדחוף את עצמנו מהמקום בו אנו נמצאים, כדי להיות מסוגלים באמת להגיע לרמה הזו, ואם נאמין במה שאנו עושים כרגע זה אפילו יביא אותנו לרמה השלישית.
זו התנועה והמצב הסופי שעבורו הגענו לעולם הזה, וזו מתנת ההתעוררות של החודש הזה; ואם נזכה באמת להתחבר לכך, נרגיש זאת. נתבונן במה שאנו עושים, נתבונן בחיים הרוחניים שלנו, ונאמר: "זה היה טוב ויפה עד כאן, אבל יש מקומות גבוהים יותר שאני אמור/ה להגיע אליהם". זה חודש של תנועה, ולכן, אנו מתעוררים ומקבלים השראה למצוא את הדברים שאנו חייבים לעשות כדי להיות מסוגלים לנוע לקראת המצב המוחלט שעבורו הגיעה הנשמה שלנו לעולם הזה.
