שלום לכולם! אנו נמצאים עכשיו בסופו של חודש שור, וביום חמישי הקרוב, בשעות הלילה, נכנס לחודש תאומים.
מדובר בסוף המרוץ שנמשך לאורך 49 ימי העומר ובהזדמנות האחרונה להשיג את חירותנו. כיוון שהשבוע הזה חותם את התקופה הזו, הוא גם נחשב לגולת הכותרת שלה ולכן בימים אלה יתגלגלו לפתחנו שיעורים קוסמיים חשובים מאוד.
כאשר נבחן מקרוב את מפת השמיים נגלה שבתחילת השבוע אנחנו נמצאים בהשפעתו של מזל טלה האנרגטי, כאשר שישה כוכבים ממוקמים במזלות האש, עד כדי כך שכמעט ואין השבוע השפעה מייצבת ומאזנת של אדמה. ואכן, עם הכניסה לטווח השפעתו של מזל תאומים, אנרגיית השור שהרגשנו עד כה באמת הולכת והופכת בלתי מורגשת, כאילו הייתה הולוגרמה.
אנו מבחינים שמאדים שנמצא עדיין בהשפעת מזל מאזניים ועדיין בהתנגדות לאוראנוס, נע קדימה בקו ישר, מה שמעצים את ההשפעה של יסוד האוויר במפת השבוע ואכן – נוכחות התאומים שגם יסודו הוא אוויר – כבר מורגשת.
פרט חשוב נוסף אליו יש לשים לב במפת השבוע הוא הצמידות של אוראנוס עם הירח במזל טלה. הוא שילוב של אוראנוס עם הירח – שניהם במזל טלה ועלולים ליצור משיכה חזקה מאוד להתנהגות אימפולסיבית ושקועה בעצמה. מצב זה יכול לעורר ולחשוף בנו צורות התנהגות שאנחנו לא מאוד גאים בהן.
מדובר בהחלט בקוקטייל מעניין מאוד של כוכבים, והלימוד שהוא מאפשר לנו חיוני מאוד לעבודתנו הרוחנית, שכן כולנו מכירים את תסמונת ה"אני, לי, שלי" – אותם רגעים בהם אנו מצליחים לחשוב רק על עצמנו ועל מה שחשוב לנו, ונוקטים בהתנהלות הגורמת לנו להיות אנוכיים וקצרי רואי.
כאשר לימדתי סמינר קבלה בארצות הברית, שאלה אותי אחת התלמידות: "בקבלה אנחנו תמיד מדברים על נתינה. אבל מה עם לקבל לעצמנו? "
ותלמידה אחרת הוסיפה: "אני ממש חייבת את זמן ה'אני' שלי. אין מצב שאוכל לתת את כל הזמן שלי לאחרים."
אמרתי לה שזמן ה"אני" הוא בסדר גמור. ואז שאלתי, "אבל באיזו תדירות הוא מצוי בחייך? "
היא ענתה: [סיפור אמיתי!],"טוב, כל יום. בעצם, רוב היום."
מובן שרוב הכיתה צחקה, והתלמידה הבינה לפתע את חוסר האיזון המתקיים בה והפכה להיות ערה לכך שאין בליבה די מקום לאחרים.
התובנה הזו הובילה התחלה של שינוי עצום בחייה.
מבחינה אסטרולוגית היקום משופע בנוכחות של פלנטות-טלה שעוסקות כולן ב"אני". מזל טלה הוא "התינוק" של גלגל המזלות, הוא עדיין אינו יודע שיש "אחרים" בחייו ואכן, מבחינה רוחנית השבוע הזה מעמת אותנו עם השאלה כמה מקום יש בחיינו ובליבנו עבור האחרים?
במישור המעשי, עלינו להתבונן השבוע בשני מצבים ולתהות לגבי שתי שאלות:
1. השאלה הראשונה: כמה זמן "אני" נדרש לנו כדי שנרגיש טוב עם עצמנו, אבל לא נשפיע על רווחת הסובבים אותנו ועל רווחת העולם?
השבוע הוא זמן טוב לבדוק עם עצמנו האם אנחנו מסוג האנשים שתמיד מעודדים ומחפשים חופש אישי (אצלנו, ואצל הזולת)? או שאנחנו מגבילים את החופש האישי, לעתים בצורה מוגזמת. האם הגבולות שלנו נוקשים או מטושטשים מדי?
המורה שלנו, קרן ברג, אומרת לעתים קרובות שאנו "מהויות אנושיות", ולא "פועלים אנושיים" ולכן, במהותנו, אנחנו צריכים זמן שיאפשר לנו פשוט "להיות" ולא תמיד "לפעול".
חשוב מאוד מבחינה זו להיות ערים להבדל בין TO BE – להיות, לבין TO DO – לפעול, לעשות. זמן ה"להיות" חשוב לא פחות מזמן ה"לעשות" ולכן המכלול של זמן ה"אני" צריך להיות מאורגן נכון ומתוכנן בצורה מסודרת בלוח השבועי שלנו.
למשל, פנו שעה ביום אחד כדי ללכת בטבע, לקבל עיסוי, למדוט או פשוט להיעלם מעל פני האדמה. אבל עשו זאת באופן יזום, לא מפני שאנו רוצים לברוח, או מפני שאתם צריכים אוויר כדי לתפקד טוב יותר, אלא עשו זאת פשוט כדי "להיות".
2. השאלה השנייה: כמה מרחב קיים ביני ובין הסובבים אותי? מעט או הרבה? האם אנו מחפשים קרבה או פוחדים להיות קרובים מדי?
המורה שלנו, קרן ברג, מסבירה תמיד שאדם רוחני הוא אדם שמסלק את המרחק בינו ובין אחרים. כלומר, אדם שמנסה כל הזמן להתקרב לאחרים, ועם זאת נשאר מלא כבוד לגבולות שלהם. המקובלים מסבירים שפעמים רבות אנו לא מממשים את התובנה הזו בחיינו ובדיוק לרווח הזה, לחלל המיותר הזה, נכנסת השליליות [אדישות, כעס, טינה וכו’].
זה השבוע לסלק מחיינו את החללים. זה השבוע להתקרב לאחר, להפגין דאגה ואכפתיות לסובבים אותנו.
מבחינה פרקטית, אתם יכולים לממש את האנרגיה הזו על ידי כך שתתקשרו למישהו שלא דיברתם איתו זמן מה ותתעניינו בשלומו, או פשוט תבלו זמן איכות עם האנשים האהובים עליכם. וכמובן, הרשו לעצמכם פשוט "להיות".
לסיכום: עבודה רבה מחכה לנו בשבוע הזה. הרעיון שכולנו מחוברים ושאנו חייבים לעבוד כדי לסלק מחיינו את החללים הוא קפיצה גדולה בעבודה הרוחנית שלנו ובמודעות הרוחנית שלנו!
העצה שלי לשבוע הזה: הושיטו יד והתקרבו.
מאחלת לכם ראש חודש נפלא! בשבוע הבא נחקור יותר לעומק את מזל תאומים.
באהבה,
יעל
על ירדני בפייסבוק לחץ כאן
המרכז לקבלה גם בפייסבוק לחץ כאן