אל תוך בית המלך
חג סכות, הבא לאחר ראש השנה ויום כיפור, הוא תקופה בת שבעה ימים שבה אנו מקבלים מה שנקרא "אור דחסדים", הכולל בתוכו את כל הברכות וההגנה שאנו רוצים לגלות ולמשוך במשך כל השנה. בלי הטיהור של יום כיפור והסרת הדינים של ראש השנה, לא היינו יכולים לקבל את כל הברכות וההגנה הזמינים לנו במשך סכות עבור יתר השנה.
כדי למשוך את הברכות האלה ואת ההגנה הזו, אנו חייבים לעורר את המודעות הנכונה, את ההבנה הנכונה, של מצב המודעות שלנו כדי לגלות את האור של סכות.
במדרש יש סיפור שמבהיר את סוג המודעות שעלינו לבוא עמה אל חג הסכות. הסיפור מבוסס על פסוק בתהלים שבו מדבר דוד המלך אל הבורא ואומר לו:
"הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יהוה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה"[תהלים ט’ יא’]. דוד אומר לבורא, אני שם בך את מבטחי, ולכן אין לי כל פחד, אין לי כל ספק, מפני שאני יודע שהבורא יבוא לעזור לי." השאלה ששואל המדרש, אם כן, היא – יפה שאתה רוצה שהבורא יהיה מקור כל ההגנה שלך, כל הברכות שלך, כל האור שלך, אבל איך אתה יודע שהבורא רוצה בזה בשבילך?
המדרש עונה לכך בסיפור על אדם, גנב, שחי בכפר שהמושל החליט שבו עליו לתפוס את כל הגנבים.
יום אחד, תפסו חיילי המושל את הגנב הזה, שאמר להם: "אתם עובדים בשביל המושל, שעובד בשביל המלך, ואני אחד מחבריו הטובים ביותר של המלך, ולכן, אינכם יכולים לגעת בי." כאשר שמעו זאת החיילים, כמובן שלא יכולים היו לגעת בו. הוא אחד מחבריו הטובים ביותר של המלך, הם חשבו, ולכן החזיקו בו עד הבוקר ואז הביאו אותו בפני המלך.
המלך, שלא הכיר את הגנב, פנה אליו ושאל אותו מאיפה הם מכירים. הגנב ענה שהם בעצם לא מכירים איש את רעהו, ואז שאל המלך, מדוע אמרת להם שאתה אחד מחברי הקרובים ביותר? הגנב סיפר למלך שנכון שהם לא קרובים, ואמר ,"אבל כפי שאתה יכול לראות, אני שם בך את מבטחי לגמרי. אם לא הייתי אומר להם שאנחנו קרובים, הם היו פוגעים בי."
וכך המלך, שהיה מלא שמחה, כפי שאנו בסכות, אמר לחיילים לשחרר את הגנב, "מפני שהגנב נתן בי אמון מוחלט ולא ניסה לברוח. הוא ידע שאם יבוא אלי, אהיה חייב להגן עליו ולשחרר אותו. "
וכך אומר דוד המלך בתהלים, לבורא: "אני בוטח בך. ולמרות שיתכן שאתה, הבורא, לא מכיר אותי, אני מכיר אותך. ואני שם את מבטחי באור. ולכן האור חייב להגן עלי."
זוהי המתנה של סכות. סכות הוא זמן של שמחה, ובזמן כזה, כאשר אתם באים אל המלך, או הבורא, שהוא מלא שמחה, אפילו אם אינכם בהכרח עושים או אומרים את הדברים הנכונים, הבורא מכניס את כולם פנימה, מפני שהוא נמצא במצב רוח כל כך טוב.
בסכות, אומר הזוהר, לאחר העבודה של ראש השנה וטיהור עצמנו ביום כיפור, חלק מכוחות הדין השתנו, וחלק מהם הוסרו לגמרי. אבל עבור אלה מאתנו, החושבים שלא בהכרח ניקינו לגמרי את כל הדין האפשרי או לא הסרנו לגמרי את כל השליליות שלנו, קיים חג הסכות. ובמהלך הסכות, אומר הזוהר, אנו בורחים מהדין, אנו בורחים מהשליליות אל תוך בית הבורא, אל תוך הסוכה, שהיא הבית של הבורא.
ונכון שהבורא, כמו בסיפור, יאמר לנו: "מי אתם? איני מכיר אתכם, אבל עכשיו אתם מבקשים ממני להגן עליכם?" אבל בסכות, מכיוון שכמות עצומה כזו של חסד באה מאור הבורא, אפילו אלה מאתנו שאינם מכירים אותו, שלא מגיע להם לקבל את האור והברכות וההגנה שבית הבורא יכול לתת לנו, יכולים להיכנס לסוכה. כולנו יכולים לקבל את כל אור ההגנה מבית המלך, מבית הבורא, לא רק עבור היום הזה, או החג הזה, אלא עבור כל השנה.
זה באמת דבר נפלא.