כאשר אנו נכנסים לחדר חשוך ולוחצים על המתג, החושך נעלם מיד והחדר מוצף באור. המדענים אומרים לנו שמהירות האור היא כ- 300,000 קילומטר לשנייה. אם הייתם יכולים לנוע במהירות האור, הייתם מקיפים את כדור הארץ 7.5 פעמים בשנייה. האור הוא פלא ותכונותיו הן עדות אמת לטבעו ולמקורו האלוהיים. זו הדרך שבה פועל האור באופן פיזי, אבל זו גם הדרך שבה אור הבורא יכול לעבוד בחיינו. כאשר אנו מפעילים את האור בחיינו, הבעיות נפתרות, הוויכוחים נפסקים, הפתרונות מגיעים מיד, וכל מה שאנו צריכים יכול ליפול לידינו ממש. זה כוחו של האור.
תורת הקבלה ששמה רומז על משמעותה, "לקבל", היא מדריך ההפעלה לחיינו, המלמד אותנו כיצד למשוך את אור הבורא. מטרת החיים היא ללמוד כיצד למשוך את האור הזה אל חיינו ואל העולם. השבוע, האור הפלאי הזה זוהר אל היקום באור שהוא אולי הבהיר והזוהר ביותר בכל השנה כולה. המתג מורם, והאור נדלק בעולמנו החשוך, מזרים אלינו את הבהירות, הראייה והחזון, ההבנה, השלום, האהבה והכוון אותם חיפשנו ואליהם כמהנו. היקום תומך בנו השבוע הזה תוך הענקת אנרגיה חיובית עצומה המאפשרת לנו לראות בבהירות את הצעד הבא שלנו ומספק לנו ברכות בלתי צפויות. יש לנו עכשיו ההזדמנות לגלות את אור הבורא שיכול לסלק את המכשולים, הכאוס והבעיות שעמדנו בפניהם. אם ניפתח ונרשה לעצמנו להיות ערוץ לאנרגיה הזו, יוכל השבוע הזה להיות באמת אחד השבועות החיוביים ביותר בשנה כולה.
פרשת השבוע שלנו שהיא גם המדריכה שלנו היא פרשת "נָשׂא". זו היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. הבורא מעניק לנו תמיד את הפרשה הזו סמוך לחג השבועות. זה מכיוון שהאנרגיה של "נָשׂא" ושל חג השבועות היא אותה אנרגיה. שבועות הוא הפתח הקוסמי שבו ניתנה התורה לעולם ועמה הגיע האור הגדול ביותר שהתגלה אי פעם, אור עצום עד כדי כך שהביא קץ למוות עצמו וחיי הנצח הושגו לרגע. זוהי תחנת הכוח של האנרגיה הזורמת השבוע ברחבי היקום.
פרשת "נָשׂא" היא גם הפרשה שנקראת בחג החנוכה; גם כאן היא משמשת כאמצעי לגלות ולמשוך למטה אלינו את האור המדהים הזורם ליקום במשך שמונת ימי החנוכה. אם כן, מה בעצם אני אומרת כאן? האם אני אומרת שמכיוון שהאור כה זמין לנו השבוע הזה, כל הבעיות שלנו תיעלמנה באופן אוטומטי? האם אור הבורא אינו מאיר בשאר 51 השבועות של השנה? פרשת "נָשׂא" מספקת לנו את התשובה לשאלות הללו. "נָשׂא" מתארת את הקרבנות והמנחות שהביאו בני ישראל למשכן ולבורא. תארו לעצמכם, זו הפרשה הארוכה ביותר בתורה, וכולה עוסקת בהקרבת הקרבנות!!! זה הסוד, כיצד לייצר ולמשוך את האור אל תוך חיינו. הדרך היחידה לקבל ולשמור על קיום מתמשך של האור, של סיפוק ומילוי בחיינו, היא נתינה. הקבלה מלמדת אותנו שנתינה והתנהגות שבה אנו משתפים וחולקים מה שיש לנו היא הסוד לתעל את אור הבורא אל תוך חיינו. השבוע זה הזמן הטוב ביותר לתרגל את המערכת הרוחנית הזו ולעסוק בה.
האור הזמין לנו השבוע הזה מחבר אותנו לאנרגיה שהתגלתה על הר סיני כאשר המוות סולק מהעולם. תארו לעצמכם שלעולם לא תצטרכו להיפרד ממישהו אהוב. תארו לעצמכם את השמחה והברכות של חיים שלעולם לא יגיעו אל קיצם. תארו לעצמכם הנאה מחיים מלאי אינסוף טוב, בריאות, כוח חיים ושמחת חיים. ההבטחה הגדולה הזו מפי הבורא היא באמת העתיד, היעוד והגורל שלנו, אבל השבוע נוכל לטעום ממש את המציאות הזו. אם רק נהיה פתוחים לעשות מאמץ להרים את המתג ולהיות ערוץ לאור הזה, נוכל לחזור לעתיד ולהביא אותו אלינו, לכאן ולעכשיו. להיות ערוץ של האור פירושו להרשות לאור לזרום דרכנו לטובת האחרים. אנו מוכנים לקבל כדי להיות ישויות של נתינה. הדלקת האור בחיינו לא בהכרח דורשת הרבה. כמה פעמים עקפנו עמית לעבודה שנראה שעובר זמנים קשים רק מפני שהיינו עסוקים מדי? האם נוכל לעצור רק לרגע במשך היום ולומר שלום ולהעניק חיוך? האם אי פעם מצאנו את עצמנו שקועים כל כך בחיינו עד שלא אפשרנו לעצמנו להרגיש את האושר והשמחה עבור אנשים אחרים? האם אנו פתוחים לקחת רגע, לעצור ולהרגיש שמחה עבור אדם אחר ולאחל לו כל טוב? לשמוח בשביל אחרים לא עולה לנו מאומה, ועם זאת מעניק לנו כל כך הרבה בתמורה. מעשים של אהבה ושל טוב לב הם שלוחצים על מתג האור ומדליקים את האור בחיינו. כאשר אנו מתעלים את אור הבורא למען אחרים, אנו עצמנו חווים את האור. כשאנו נותנים, אנו מיד, ובאופן אוטומטי, מקבלים.
השבוע, במדיטציות שלנו, אנו נעים במהירות האור. עם עלות השחר, עשו מדיטציה על אור השמש העושה את דרכו מסביב לעולם. כל רגע במשך היום, החושך נעלם כשהאור מאיר את האדמה בכל רגע שבו השמש עולה במקום כלשהוא על פני כדור הארץ כשהיא נעה במהירות של 300,000 קילומטר לשנייה. קחו את עצמכם אליה וטוסו יחד אתה. תוך שנייה מוארים כל היערות, המערות, הערים והעמקים החשוכים. תנו לאור הזה להיכנס אל חייכם, מעניק אהבה, פתרונות, נסים, ושם קץ לכל סכסוך.
כל מה שנדרש מאתנו כדי להתחבר עם אור הבורא הוא פשוט לתת לו להיכנס. אם נוכל למצוא בלבנו את המקום לאהוב זה את זה קצת יותר, נוכל, לבסוף, להביא את כל שלמות אור הבורא אל העולם הזה ולהאיר בו כל פינה חשוכה.